מצוות המילה, שעליה מסופר בפרשתנו, מעוררת שאלה, כמו שמסופר במדרש: "פילוסופוס אחד שאל את ר' הושעיא: אם חביבה היא המילה, מפני מה לא ניתנה לאדם הראשון?". הפילוסוף טען, שאם אכן האדם צריך להיות מהול, מדוע לא נברא כך מלכתחילה?
טענה דומה נשאלה על מצוות צדקה. הגמרא מספרת שטורנוסרופוס הרשע שאל את רבי עקיבא: "אם אלוקיכם אוהב עניים הוא, מפני מה אינו מפרנסן?". הוא אף המשיל זאת למלך שכעס על עבדו וחבשו בבית האסורים וציווה שלא להאכילו ושלא להשקותו, ובא אדם אחד והאכילו והשקהו. "כששמע המלך, לא כועס עליו?". כלומר, אם הקב"ה גזר על אדם שיהיה עני, באיזו זכות אנו מתערבים ומסייעים לאותו אדם?
למה להתערב
הלוא אנחנו מאמינים שהקב"ה ברא את העולם לא רק לפני כך וכך שנים, אלא הבריאה מתחדשת בכל רגע ורגע. ידועה תורת הבעש"ט על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים", שהדיבור האלוקי 'יהי רקיע' ניצב לעולם בתוך השמים ובורא ומקיים אותם. אם הבריאה תיפסק לרגע אחד – תתבטל מציאות השמים.
נמצא אפוא, שכל דבר שמתרחש בעולם הוא מעשי ידיו של הקב"ה, ואם-כן, מניין לנו הרשות להתערב במעשי ידיו? אם הקב"ה עושה שאדם מסויים יהיה עני, לכאורה זה רצונו, ואל לנו להתערב בגזֵרת הבורא.
כוחות מיוחדים
התשובה היא שבסיום הבריאה נאמר "אשר ברא אלוקים לעשות". לכאורה המילה 'לעשות' מיותרת. מסבירים חז"ל ש'לעשות' משמעותו – 'לתקן'. כלומר, הקב"ה ברא את העולם מלכתחילה במתכונת שאינה שלמה, כדי שהאדם ישלים את העולם ויביאו לידי תיקונו.
לשם כך העניק הקב"ה לאדם כוחות מיוחדים, שלא ניתנו לשום נברא, ואחד מהם הוא כוח הבחירה החופשית – היכולת לבחור בדרך הנכונה בבחירה חופשית, בלי שיהיה מוכרח לעשות זאת. על-ידי הבחירה הנכונה האדם מתקן את הבריאה ומביא אותה לידי שלמות.
להתעניין בזולת
תיקון העולם נעשֶה על-ידי קיום המצוות, ובראשן מצוות מילה. על-ידי המילה היהודי משיג קדושה עליונה יותר מזו שבה נברא, שכן המילה יוצרת שמצב שבו תהיה "בריתי בבשרכם לברית עולם". זה רצונו של הקב"ה, שאנחנו במו ידינו נביא את האדם לידי שלמות, וכמו-כן את העולם כולו.
מכאן ברור שקיום המצוות אינו עניין פרטי של אדם פרטי בישראל, אלא הוא נוגע לשלמות העולם כולו. לכן יש לדחות את הטענה שאל לו לאדם להתערב במעשי הזולת, ולהניח לכל אחד ואחד לעשות כרצונו. חובתו של יהודי לתקן את העולם חלה גם על הזולת, ולכן חובה ללכת אל יהודי שני ולמצוא דרך לקרבו לתורה ולמצוותיה. כל מצווה מוסיפה אור בעולם כולו, ומקרבת את הגאולה האמיתית והשלמה.
(תורת מנחם כרך לה, עמ' 184) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
