שאלה: האם אין חשש איסור בטבילה במקווה חם בשבת?
תשובה: חז"ל אסרו על אדם לרחוץ את כל גופו או רובו במים חמים בשבת, גזֵרה מפני הבלנים שהיו מחממים מים לרחיצה זו בשבת, או מערב שבת, באופן האסור.
יתרה מזו, מכיוון שהרוחץ צריך להיזהר שלא לסחוט מים משערו (דבר שאסור מדרבנן), והרוחץ בנהר צריך להיזהר בעוד דברים, כגון שלא לשחות ושלא להשיט קיסמים בנהר; ועליו לנגב את גופו היטב, שלא יטלטל את המים ברשות שאסור לטלטל בה – לכן נתפשט המנהג בקהילות האשכנזים שלא ירחץ אדם את כל גופו בשבת, אפילו בצונן.
ה'חכם צבי' אסר טבילה במים חמים, אלא אם כן 'מפיגים צינתן' בלבד. כנגד זה כתב ה'קרבן נתנאל': "טבילת מי מקווה בחמין לא הווי בכלל גזֵרת מרחצאות".
מקצת הנימוקים שניתנו להתיר: א) נאסרה רק רחיצה לתענוג ולא טבילה של מצווה. ב) לא נאסר אלא כשהעיקר הוא בכלי, או כששופכים מים חמים למאגר שבקרקע, אבל הטבילה עיקרה במים הצוננים שנקווים בקרקע, וכל המקווה נקרא על שמם. ג) במקווה המיוחד לרבים לא גזרו, שרבים מזכירים זה את זה. ד) אם המקווה איננו חם מאוד, עודנו בכלל 'פושרין', המותרים.
למעשה כבר ציינו שגדולי ישראל מכל העדות נהגו להתיר זאת. והיו (כמו בעל ה'מנחת אלעזר') שיצאו בחריפות נגד הרבנים שסוגרים את המקוואות בפני הטבילה בשבתות.
ובכל-זאת, יש שדרשו להקפיד שלא לשהות במים, אלא לטבול ולצאת מיד.
מקורות: שבת מ,א. ק"נ שבת פ"ב סכ"ב אות ק. טושו"ע או"ח סי' שכו. שו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"א,ו,ז. ערוה"ש,י. נימוקי או"ח שם. סד"ט יו"ד קצז,ט. ברכ"י שם,ב. שו"ת: חכם צבי,יא. נו"ב תנינא או"ח כד-ו. דברי חיים ח"ב,כו. בנין ציון א,עו. עמק הלכה,קג. אבנ"ז, תקכו. מהרש"ג, קכח. מהרשד"ה,לו. קיצורים: קצות השלחן קלג,ח, יסודי ישורון מערכת הל' שבת עמ' 395, ש"ש כהלכתה פי"ד הע' ג-ד, וש"נ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
