נושאים נוספים
	התקשרות 933 - כל המדורים ברצף
	הרחב פיך – ואמלאהו
	קיום הייעודים תלוי בעבודה
	חזרת חסידות ברבים
	פרשת בהעלותך
	"אם למדת תורה הרבה"
	שיעור תהילים / ברכת המזון לילדים / כיסוי החלות
	הלכות ומנהגי חב"ד

תהילים שלא בזמנו

בתגובה לזמן אמירת השיעורים היומיים, בגיליון תתקלב, יש להוסיף:

* הרב דוד רסקין ע"ה אמר לבחורי ה'קבוצה' של שנת תשכ"ה¹ כי הרבי אמר לו פעם, שאפשר לומר את שיעור התהילים היומי מאמירת ה'קטורת' ואילך, כי התהילים שקודם לכן שייך לתיקון חצות, אבל אחרי אמירת הקטורת כבר אפשר לומר את שיעור התהילים היומי.

* פעמים רבות² אמר הרבי את פרקי התהילים שלו ושל הרבנית, ו(עלכל פנים חלק מ)השיעור היומי, כשהיה נכנס בימי שני וחמישי לשמוע קריאת-התורה, בשעה שהמתין כשהציבור אמר 'אשרי' 'ובא לציון'.

____________________

1)     בשם הרב יחזקאל שי' כהן שהיה באותה 'קבוצה'.

2)     זכור לי אישית – י"ד כסלו ה'תש"ל, ועוד כמה פעמים.

ברכת המזון לילדים – תגובה¹

אצל ההורים, המלמדים והגננות (בעלמא, וגם בין אנ"ש) רוֹוחת ההנהגה (על כל פנים זה למעלה משמונים שנה), ללמד את הילדים את כל הברכה הראשונה של ברכת המזון ("הזן את העולם"), ואחר-כך "ובנה ירושלים" עד סיום הברכה, ואחר-כך "עושה שלום". וכבר תמהו על כך² , שהרי הפוסקים³ הביאו, ללא חולק, שיש ללמד קטנים (ואף גדולים, כשנחפזים ואין יכולים לכוון!) את "ברכת המזון קצרה"⁴, בנוסח שונה, הכולל את תוכן כל הברכות. הגאון רבי זלמן-נחמיה גולדברג שליט"א הורני שאין ללמוד מהנהוג בימינו מאומה, אלא יש להנהיג ולפרסם שיש ללמד כאמור בפוסקים.

מאידך, בכתבי הגרש"ז אוירבך ז"ל⁵ הסביר שנמנעים מלברך את "ברכת המזון הקצרה" בסדר החינוך הקבוע, כדי "שלא ילמדו מזה לקצר ולדלג"⁶. אחרים טוענים שאי-אפשר ללמד (ילדים, ואף מבוגרים המתקרבים) את נוסח התפילה והברכות על-פי קיצור ותוכן הדברים, אלא רק על-פי הנוסח הקבוע, קטע אחר קטע.

כעת העירני הרב יהודה שי' כהן משיחת ט"ו בשבט ה'תשל"ז ס"ח⁷, לאחר שמבאר שם הרבי שעיקר ברכת המזון והברכה הראשונה שבו היא ברכת 'הזן' שנתקנה על המן, שהוא 'לחם מן השמים', וגם בימינו עיקר הפרנסה היא 'מן השמים' (שלכן ברכה זו היא הראשונה בברכת המזון), ורק הלבוש החיצוני הוא 'מן הארץ'. ולזה מביא הרבי עוד ראיה מהמנהג:

וכידוע מנהג ישראל, שבטרם יכול הילד לברך את ברכת המזון בשלימותה, אבל יכול לברך חלק ממנה, המנהג בכמה קהילות לברך עימו לא יותר מאשר ברכה ראשונה – ברכת 'הזן'.

שלכאורה יכול הילד לשאול, מדוע כתובה הברכה בלשון נסתר, ומדוע לא מוזכר בה כלל העניין של "ארץ דמפקא מזון"; נאמר רק שהקב"ה הוא "זן את העולם כולו בטובו, בחן ובחסד וברחמים" – הרי הוא יודע שחרשו את השדה וכו', ועל-ידי זה השיגו את הלחם, ומדוע לא מזכירים את העניין של "ארץ דמפקא מזון"?

רואים בכל זאת, שהמנהג הוא לברך איתו ברכה ראשונה ולא יותר, הרי מובן מזה שמאחר שהוא כבר מבין את פירוש המילות, ומאחר שכבר הגיע לחינוך בנוגע לברכת המזון (אף-על-פי שהוא כמה וכמה שנים קודם בר מצוה) – מבין הוא בשכלו, שעיקר העניין הוא 'לחם מן השמים', שלכן הוא מברך את ברכת הזן, ואינו מזכיר כלל את העניין של "ארץ דמפקא מזון".

ולכאורה בדברים הללו מאשר הרבי הנהגה זו כ"מנהג ישראל" (אף שאינו מבאר הטעם לכך שנוהגים בזה שלא כפסק-דין אדמו"ר הזקן, וגם לפי השיחה – אין מקום ללמד אז 'בונה ירושלים' ו'עושה שלום' כנהוג). וה' יאיר עינינו.

הרב יוסף-שמחה גינזבורג, עומר

_______________________

1)    בהמשך לדיון בנושא ב'התקשרות' גיליון תקצ"ד. וראה תגובות בגיליון ת"ר.

2)     בקונטרס 'חינוך הבנים למצוות' מהרהמ"ח ס' ש"ש כהלכתה, הערה סח.

3)     ב"ח סי' קצב. אדמוה"ז, משנ"ב, ערוך השלחן, כף החיים וכו' סי' קפז.

4)     נוסחאות שונים נדפסו בכף החיים שם, בסידורי ליוורנו, בסידור 'עבודת ישראל' (בער) ובלוח 'עדות לישראל' להגרי"א הענקין ז"ל בארה"ב. נוסח המתאים לכל הדעות, נדפס ב'התקשרות' שם עמ' 17.

5)     הליכות שלמה, הל' תפילה עמ' ו.

6)     ומציינים לזה את האמור בביה"ל ר"ס קי בטעם מה שאין מתפללים כיום 'הביננו', עיי"ש.

7)     שיחות קודש ח"א עמ' 460, בלתי מוגה – כאן נדפס בתרגום מאידיש.

טעם כיסוי החלות

נאמרו שלושה טעמים מדוע מכסים את החלות בזמן הקידוש¹:

כדי שיראה כאילו הביאו עכשיו את החלות לכבוד השבת שהזכירו בקידוש².

זכר למן שהיה טל מלמעלה וטל מלמטה, לכן מניחים מפה מעל החלות ומפה מתחתיהם.

כדי שלא יראה הפת בושתו, שהרי היה ראוי להקדימו בברכה ומקדימים היין.

יש כמה חילוקים בין הטעמים וראוי לחשוש לכולם.

לטעם הא' יש אומרים שצריך לכסות את כל המאכלים שמונחים על השולחן (ולא רק את החלות)³.

לטעם הב' יש אומרים שגם בשעת ברכת המוציא צריך לעשות הזכר למן, ולברך על החלות כשעדיין מכוסות (וכך מנהג הרבי)⁴.

לטעם הג' יש אומרים שאם מתכנן לאכול רק מזונות אחר הקידוש יש לכסותם בשעה שמקדש⁵.

_____________________

1)     אדה"ז סרע"א ס"י וסי"ז, סרצ"ט סי"ד.

2)     טעם זה שייך (בעיקר) בלילה.

3)     ראה הנסמן בשש"כ פמ"ז הערה קטו, ובפסקי תשובות סרע"א הערה 147 מדייק זאת מלשון אדה"ז עיי"ש. ולפי זה כדאי (בלילה) להגיש הסלטים וכדומה אחר הקידוש.

4)     ויש אומרים (פסקי תשובות שם אות יח) שלפי טעם זה יש לכסות החלות דוקא במפה לבנה (שהמן כזרע גד לבן) ויש חולקים. וכן יש אומרים (גם לטעם הא') לא להשתמש במפה שקופה.

5)     ויש המקילים שאין צריך לכסות המזונות כיון שהבושת שייכת דוקא בפת שהיא הראשון לכל הברכות והכל טפל אליה (פסקי תשובות שם אות יט). ובהתוועדויות הרבי גם בימי חול המזונות היו מכוסים. וראה באריכות בכל הנכתב לעיל במ"ש בבירורי מנהגים – שבת עמ' 66 ואילך. וכבר כתב בנושא הרב יוחנן גורארי' בגיליון א' של  'התקשרות', עיי"ש.

הרב שבתי פרידמן, צפת עיה"ק