חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:13 זריחה: 6:12 כ"ד באב התשע"ט, 25/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

חזרת חסידות ברבים
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 933 - כל המדורים ברצף
הרחב פיך – ואמלאהו
קיום הייעודים תלוי בעבודה
חזרת חסידות ברבים
פרשת בהעלותך
"אם למדת תורה הרבה"
שיעור תהילים / ברכת המזון לילדים / כיסוי החלות
הלכות ומנהגי חב"ד

הבטחה נדירה, שמחה אצל רבותינו נשיאינו, ורוב טוב בגשמיות ורוחניות * הזמן המיוחד לחזרת דא"ח * מענה לטוענים שאינם יכולים לחזור בגלל בעיות זיכרון * "לחזור אפילו אות אחת או פרק אחד בלשון הרב", מציע הרבי למתקשים, ו"העיקר שיהיה מתוך מסירה ונתינה"... * אלו מאמרים רצוי לבחור, ועל תפקידם של תלמידים בחזרה בבתי-כנסת שונים

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

בלוח היום-יום (י"ג באדר-א) מובא:

אאמו"ר [=אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע] אמר: ברור לי, כשיהודי חסידי יושב בבית המדרש ולומד או חוזר חסידות ברבים, הרי זו שמחה אצל זקניי [=רבותינו נשיאינו], ושמחתם מספקת לו, לבניו ולבני בניו – רוב טוב בגשמיות ורוחניות.

לחבר השבת עם החול

הזמן המובחר לחזרת חסידות הוא ביום השבת לפנות ערב, כך לדוגמה אמר הרבי בהתוועדות ש"פ בשלח תשכ"ג (תורת מנחם כרך לו עמ' 162):

היה נהוג הסדר בהרבה מקומות לחזור חסידות ביום השבת לפנות ערב, ולהמשיך את חזרת החסידות לתוך הלילה, כאשר הזמן בעולם הוא כבר מוצאי שבת – הזמן שבו אומרים "אל תירא עבדי יעקב", בכדי לחבר ולהמשיך מיום השבת בימות החול.

האם חזרת מאמר פעם אחת?!

בהתוועדות שבת פרשת וישב כ"ף כסלו תשד"מ (התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמ' 668) אומר הרבי:

מכיוון שרבותינו נשיאינו תבעו לחזור מאמרים בעל-פה – בוודאי נתנו את הכוחות לכך, שהרי "איני מבקש כו' אלא לפי כוחן", ולכן, בוודאי ביכולתו של כל אחד ואחד לחזור מאמר בעל-פה [ובפרט אלו שזכו לראות את נשיא דורנו ולשמוע תורה מפיו כו'], צריך הוא רק לרצות זאת! וכפתגם הידוע: "מאָז'יש נאָ ניע חאָטשיש" – אתה יכול אך אינך רוצה!...

קודם לכן אמר הרבי (שם):

כאשר באים להתוועדות – צריכים להיות מונחים בעניינים העיקריים, ענייני התורה, מאמר חסידות, וכיוצא-בזה. במשך שלושים ושלוש השנים האם חזרת בעל-פה מאמר אחד לכל הפחות?!...

יש לו "זיכרון חלש" – טוען הוא – ולכן אינו יכול לחזור מאמר בעל-פה!

אם יש לך זכרון חלש – כיצד הנך זוכר מה שכתוב בעיתון בקשר ל"מניות" ב"וואל-סטריט" – אלא מאי, כאשר מדובר אודות פרנסתו ופרנסת בני ביתו, ענין שנוגע לו, מתברר שיש לו "זיכרון טוב"!...

חזרה שנחקקת

את מנהג חזרת מאמר בשבת הזכיר הרבי גם בקיץ תנש"א (התוועדויות תנש"א כרך ג' עמ' 406; ספר השיחות תנש"א כרך ב' עמ' 664), אז אמר:

וכמו-כן יש לעורר על המנהג טוב בכמה מקומות לחזור מאמר חסידות לאחר תפלת מנחה בשבת – ויהי רצון שיהיה זה באופן ד"חקת"... שיזכיר להשומעים ויפעל בהם שינוי עד לאופן דחקיקה, שזה נחקק בהם.

לראות את פני בעל המאמר!

בהתוועדות שבת בראשית תשכ"ד (תורת מנחם כרך לח עמ' 155-153) הסביר הרבי את החידוש בפתגם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ – שבאמירת דא"ח מאיר הארת נשמת בעל המאמר – לגבי מאמר הירושלמי "כאילו בעל השמועה עומד כנגדו", שלכאורה מאמר הירושלמי הוא גם למי שלא הכיר את בעל השמועה:

"כנגדו" – פירושו מרחוק, והחידוש בחזרת דא"ח הוא שמאיר בו; עניין זה אינו נחלת יחידי סגולה בלבד, כי אם לכל אחד ואחד שחוזר דא"ח!

עוד הדגיש הרבי:

הרי בדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר לא נזכרה שום הגבלה בדבר. ומזה גופא שהקב"ה מסבב הסיבות, סיבב את הדברים באופן שתגיע אליו הידיעה בעניין זה, מוכח, שעניין זה שייך אליו.

וכיון שכן, היו צריכים לייקר את גודל עניין החזרת דא"ח, ולהשתדל בזה וכו'. והגע עצמך: אילו היתה אפשרות לראות את פניו של בעל המאמר – בודאי היו עושים כל מיני השתדלויות, תחבולות וערמומיות כו'; ובמכל-שכן וקל-וחומר כשמדובר לא רק אודות זיו קלסתר פניו, אלא יתירה מזה – שתאיר בו הארת נשמת בעל המאמר!

אך לפועל, מסיבות שונות ומשונות ישנם כאלו שנחלש אצלם עניין חזרת דא"ח, ורוצים לפטור עצמם מזה לגמרי; עניין זה הם משאירים למישהו אחר, ואילו הם עצמם רוצים לצאת ידי חובה בסיפור או ניגון. ובכן, סיפור או ניגון הוא אמנם עניין נעלה ביותר (כמבואר בכמה שיחות), אבל אין זה מגיע לעילוי שבחזרת דא"ח, עניין של תורה דוקא, שעל-ידי זה נעשה יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו כו', כנ"ל.

גם מי שקשה לו לחזור מאמר שלם – הרי ביכולתו לחזור לכל-הפחות אות אחת או פרק אחד, בלשון הרב, והעיקר, שיהיה זה מתוך מסירה ונתינה כו', וכאמור, שעל-ידי זה מתאחדים עם נשמת בעל השמועה, שהוא נשיא הדור וגם של הדורות שלפניו ושלאחריו. דכיון ש"קדושה לא זזה ממקומה", הרי כל אחד מהנשיאים הוא הנשיא של כל הדורות.

ואף-על-פי שאינו מרגיש את הייחוד כו' – הרי זה על דרך שמצינו לענין כוונות התפילה, שמי שאינו יכול לכוון בגלל סיבות שאינן תלויות בו, הנה כיוון שהמניעה היא שלא ברצונו, נחשב לו כאילו התפלל בכל הכוונות, ועל דרך זה בנדון-דידן, שאם רק מבטל ישותו ומתמסר כפי יכולתו לחזור מאמר חסידות, ברור הדבר שעל-ידי זה מתאחד עם בעל המאמר.

וסיים הרבי:

ולא לדרשה קאתינא, לומר פירוש נאה כו' ("אַ גוטער פשט, אַ בעסערער פשט"), אלא בנוגע לפועל: שיתחילו לחזור חסידות ברבים!

מסייעין אותו

בט"ז באדר-שני תשי"ט (היכל מנחם כרך ג, עמ' רב-רג) כותב הרבי לבחור (שהתקרב לחב"ד):

נעם לי לקבל מכתבו מיו"ד אדר שני, בו כותב אשר חזר מאמר דא"ח וכן מהתחזקותו בלימוד... ויהי רצון שיוסיף בזה... וההבטחה, שהבא לטהר מסייעין אותו, מסייעין לשון רבים, אפילו אלו שכותב במכתבו שלעת-עתה לא ירשו, ובלבד שייווכחו שרצונו האמיתי בזה ועשה כל התלוי בזה מצדו, וקל-למבין.

מתאים להבנת השומעים

ביחידות מעשרת ימי תשובה תשכ"ז (היכל מנחם כרך ג, עמ' רנו) הורה הרבי במענה לשאלת השואל: יש להשתדל לבחור מאמרים כאלה שיהיו מובנים ומתאימים להבנת רוב אלה היושבים ליד השולחן גם מבחינת הזמן (לא להאריך יותר מדי).

בשנת תשי"ג (ליקוט סיפורי התוועדויות, הרמ"ז גרינגלאס, חז"ק, עמ' 593) כותב הרבי (בט"ז תמוז) למשפיע ישיבת תומכי תמימים במונטריאול (אודות בחור מסויים): "עוררתיו שיתרגל לחזור חסידות ברבים". – אותו בחור ביקש להמשיך לימודים בקולג', והרבי ביקש להשפיע עליו בדרך של אור ("על דבר תוספת בלימודים הן בנגלה והן בחסידות").

בהמשך כותב הרבי:

דרך-אגב, נפלאתי כשסיפר לי הנ"ל, אשר זה מזמן שבטל עניין חזרת דא"ח בבתי כנסיות על-ידי התלמידים הקשישים של הישיבה, שלפלא גדול הדבר, והנזק שבהביטול מובן. וביקשתי את הנ"ל למסור לכל אלו שעסקו בזה שימשיכו גם עתה,

ואולי כדאי, בכדי שיהיה להם יותר התעניינות ומקום להתגדר, שיעשו זה באתערותא שלהם בעצמם, וכפי שנעשה כאן, שהתלמידים בחרו בעצמם ומבין עצמם את האברכים ההולכים להבתי כנסיות וכו'. אבל מובן שצריכה – להיות השגחה, באופן שלא ירגישו בזה, והוראות גם-כן באופן כזה...

(הרבי מסיים בנוגע לביצוע: "ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות על אתר").

עוד ממשיך הרבי לתבוע בנושא, ובכ"ז אלול תשי"ג (שם עמ' 596) מבקש דיווח:

יכתוב מפעולות התלמידים בהפצת לימוד דא"ח ויר[את] ש[מים] – בפרט בהבתי כנסיות, ובכלל בסביבות שונות במאנטרעאל.

בי"ח ניסן תשי"ד (שם עמ' 601) כותב הרבי שוב להנ"ל בנושא חזרת דא"ח:

מה-שכותב אודות דרישתי באופן רשמי על דבר לדרוש בהבתי כנסיות, הנה כבר דרשתי בזה כמה-פעמים וכמה-פעמים, הן מיחידים והן כשהיו בחדרי כמה ביחד. וכמדומה שאיזה זמן היה הממונה על זה הרה"ח גרינהוט שי'. ותמיהני מה תוסיף דרישה עוד הפעם, ובפרט שהוא נכלל גם-כן במכתבי הכללי.


   
תגובות
1.
תוספת
מנחם רוזנפלד-16/06/13 10:51

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)