נושאים נוספים
	התקשרות 929 - כל המדורים ברצף
	"כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה – מסיני"
	תכלית הכוונה – שבת לה'
	כולל אברכים
	פרשת בהר
	"ועל כרחך אתה חי"

רעיון ה'כולל' "חדש הוא בחב"ד", כתב הרבי והביע הסתייגות מהנרשמים לשם קבלת תמיכה בלבד * בין התנאים לפתיחת הכולל: שיצאו מהכולל ר"מים ומשפיעים, ושילמדו בו גם חסידות * העדר הסתדרות אחרת אינה סיבה לשבת ב'כולל', כתב לאברך * והתנאי שהציב הרבי לרוצים להמשיך בכולל אחרי שנתיים * רשימה ראשונה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

שינוצל להכשרת אברכים

בחורף תשכ"ד נוסד כולל אברכים שעל-יד ישיבת תומכי תמימים באה"ק ת"ו. הרעיון עלה לראשונה בחורף תשט"ז, והרבי התייחס לכך במכתבו מיום י"ט שבט תשט"ז (אגרות קודש כרך יב, עמ' שג), וכתב בין השאר:

עניין מעין "כולל" [וכנ"ל סעי' ג' -] אינו מופרך (אף שחדש הוא בחב"ד), ובלבד שיבוא בהמשך לכתות הבחורים, שיהי[ה] לזמן מוגבל, שיהיו [הלומדים שם] מוכשרים לנצלם אח[ר] כ[ך] בתור ר"מ משפיעים וכיו[צ]א ב[זה], ושיתחייבו מראש ע[ל] ז[ה], שלא ילמדו בעוד כולל וכיו"ב, שעכ"פ חלק מהם יקדישו עצמם ללימוד חסידות ולא רק כולל דנגלה, ונפלינו.

[בסעיף ג' שנזכר במכתב (ונשמט באגרות-קודש שם) נאמר:

...אינה מובנת כלל השאלה מצדם, אם לייסד מעין כולל על-יד הישיבה, כי אם האברכים דתו[מכי] ת[מימים] ישלחו ללמוד במקומות אחרים, הרי מאין יקחו התלמידים המתאימים לכולל? אף שבודאי לא יחסרו כאלה שיחפצו לקבל תמיכת הכולל ע[ל] מ[נת] ללמוד בו איזה שעות, וכנהוג בכ[מה] מ[קומות] בא[רץ] הק[ודש] ת[בנה] ו[תכונן], אבל לדעתי – עניין הנהלת תומכי-תמימים דלוד להגדיל ולשכלל הישיבה, אבל לא עריכת רשימות של מקבלי תמיכה ונחשבים על דגלה ביחד עם דגל כמה ישיבות ומוסדות.

באותו יום כתב הרבי גם למשפיע הרה"ח ר' שלמה-חיים קסלמן (אגרות קודש שם עמ' דש):

בהנוגע לשאלתו אודות יסוד מעין כולל, הנה כשאקבל ידיעות מפורטות בזה, היינו כמה שעות ביום ילמדו אותם הרוצים להתקבל להכולל, אם בעלי כשרונות במידה שלאחר שילמדו משך זמן בהכולל, יוכלו וגם יתרצו להעשות משפיעים ר"מ וראשי ישיבות בכרם חב"ד, וכן אודות ההוצאות הכרוכות בזה אוכל להחליט בזה. וכמו שכתבתי  במכתב לההנהלה בכללותה.

בינתיים חלפו שש שנים. בי"א ניסן תשכ"ב מדבר הרבי בהתוועדות על הוספה בלימוד התורה, על יסוד המבואר בהלכות תלמוד תורה ש"גם אחר הנישואין יוכל ללמוד ב' או ג' שנים כו' בטרם יוליד בנים הרבה", ומסביר שהידיעה שצריך להמשיך ללמוד לאחר הנישואין – תסייע להתמדה ושקידה גם קודם הנישואין.

דברים אלו היו היסוד לכולל האברכים שהוקם באותה תקופה בסמיכות ל-770 – "כולל אברכים שעל-יד מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א", ונקרא על שמו של כ"ק אדמו"ר (מפי המזכיר הרה"ח הרב ירחמיאל בנימין הלוי קליין שי').

כמעט שנתיים אחר-כך מייסד הרבי בארץ-הקודש כולל שליד ישיבת תומכי-תמימים המרכזית. הקמת הכולל לא לוותה ברעש אבל זכתה להכוונות והדרכות מהרבי בראשית ייסודה.

בתחילה, דעתו של הרבי לא היתה נוחה כל כך משם המוסד 'כולל' (מיחידות הרב אפרים וולף – 'ימי תמימים' כרך ג, עמ' 242). אם כי לימים לימד מכך הוראה (ראה התוועדויות תנש"א כרך ג, עמ' 349):

ולהעיר שבתיבת "כולל" מרומז שנוסף לכך שכל המשתתפים כבר הם כלל אחד, משתדל כל-אחד-ואחד מהם להיות "כולל" עוד משתתפים, ועד להכלל הכי גדול דכל בני-ישראל.

בסגנון דומה אמר גם להגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל שביקש את ברכת הרבי, בשעה שהציג לפניו את בנו העומד בראשות כולל (התוועדויות תשנ"ב כרך א' עמ' 245):

"כולל" פירושו שכולל את כל הרבים הלומדים ועושה מהם עניין אחד, "כולל" בלשון יחיד (ולא "כוללים" בלשון רבים) שקשור עם "יחידו" של עולם, ויהי-רצון שיחידו של עולם יהיה שרוי ביניהם וילמדו תורה מתוך שמחה וטוב לבב, ברכה והצלחה.

לא בריחה מהתמודדות

על השקפתו של הרבי על אלה היושבים  ב'כוללים' מכיוון שאין להם מקור פרנסה אחר, ניתן ללמוד גם ממענה פרטי שקיבל אברך שלמד בכולל (י"ט תשרי תשי"ט – אגרות-קודש כרך ח"י עמ' כב):

במענה למכתבו מי"א תשרי, בו שואל באם להמשיך הלימוד בכולל, כיון שאין הסתדרות אחרת.

בענין כגון דא יש להזהר, שלא יעשה הענין רגילות דהעדר פעולה בהנוגע להסתדרות, שהרי הגוף נוטה להשיטה דשב ואל תעשה, ועליו להתבונן על הסתדרות יציבה, ויתייעץ עם אותם המכירים תנאי המקום בהנוגע לחשש זה, ובהתאם לזה יעשה.

הקמת הכולל בכפר חב"ד

כאמור, בערך בחורף תשכ"ד כששהה הרה"ח ר' אפרים וולף ב'יחידות' ביקש ממנו הרבי לייסד 'כולל'. על-כך קוראים אנו במכתב-דיווח של הרב וולף לרבי בכ"ט תמוז תשכ"ד ('ימי תמימים' כרך ג, עמ' 242-241):

"כמו שכבר כתבנו בזמנו, שב"ה הקמנו דבר כ"ק אדמו"ר שליט"א ע[ל] ד[בר] מה שקוראים כאן כולל, בשביל האברכים תלמידי ישיבת תומכי-תמימים שימשיכו ללמוד אחר החתונה, וכיון שאתי דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א וביקש להוציא הדבר לפועל, הטילה ההנהלה דבר זה עלי, וב"ה יש כיום שישה תלמידים מהאברכים המובחרים ולומדים נגלה ודא"ח. הסדר מתחיל אצלם בבוקר בשעה ז' בלימוד דא"ח, ובהפסקות לתפילה ואכילה הם לומדים עד שעה ה' בערב.

"הם לומדים בחדר מיוחד בישיבה בכפר חב"ד, ואי"ה כשיהיה עשרה תלמידים הם יעברו ללוד. אנו משלמים מאה וחמישים לירות לאברך".

כתב הרבי בתחילת הדרך ('ימי תמימים' כרך ג, עמ' 211):

בסדרי הכולל – יש להתחשב (אבל אין מוכרח לחקות בדיוק) עם הסדרים בכוללי א[רץ] הק[ודש] ת[בנה] ו[תכונן].

אברכי הכולל הראשונים

בכ"ג כסלו תשכ"ד ('ימי תמימים' שם עמ' 212) מדווח הרב אפרים וולף ("בהמשך למה שכתבנו במכתבנו הקודם בעניין ה"כולל"):

"הנה לעת עתה נכנסו ללמוד למחלקה זו התלמידים מיכל שי' שטיינמץ, יהודה שי' ירוסלבסקי, דוד שי' תעיזי".

ובכ"ז שבט תשכ"ד (שם עמ' 226) מדווח על אברך נוסף ("שלום שי' שירום") שהצטרף לשלושה, וכן: "הסדר שלהם הוא בערך כפי הסדר בשאר הכוללים באה"ק. כבר שילמנו להם את התמיכה שהוקצבה".

ובדיווח הר"א וולף מיום כ"ד סיון תשכ"ד (שם עמ' 238):

"הת'... שי' הראה לנו מכתב כ"ק אד"ש אליו שימשיך ללמוד ועל סמך זה קבלנו אותו בכולל שלנו – פרט אם יגיע מכתב שלא לקבל אותו.

"בכלל חושבים אנו לנהוג בקשר לקבלת תלמידים בכולל רק כאלה שנקבל הוראה מכ"ק אד"ש על כך או שהתלמיד יקבל הוראה על כך. ההוצאות של הכולל הן כמו שכתבנו שנותנים אנו 150 לירות בחודש לכל תלמיד. כשמספר תלמידי הכולל יגדל נחשוב אז על העברת הכולל ללוד".

ברשימת האברכים שפורטו במכתב ההנהלה מי"א אייר תשכ"ה (שם עמ' 286) כבר היו כלולים עשרה שמות. לגבי שניים נוספים נכתב: "...התארסו לאחרונה – מחכים לקבלת מכתב מכ"ק אדמו"ר שליט"א להכניסם לכולל".

באותה עת עבר כולל האברכים מכפר חב"ד ללוד. במכתב לרבי נמסר כי "הסדרים שלהם מתחילים בשעה 7 בבוקר – שעה וחצי לימוד דא"ח – ומסתיימים בשעה 3 אחר-הצהרים".

אלה שעסקו – בלהט

בכ"ו טבת [תשכ"ו] פונה הרב וולף לרבי (שם עמ' 335):

"הננו בשאלת חוות-דעת כ"ק שליט"א בנוגע לאלו מאברכי הכולל שי' אשר עומדים בקרוב לגמור השנתיים מאז החלו ללמוד בכולל, ובשעתו דובר שילמדו שנתיים בכולל, ועתה הננו בשאלתנו אם לאחרי סיום השנתיים להחזיקם עוד, או לא".

בי"א שבט תשכ"[ו] נענה (שם ימ' 338):

ימשיכו בהכולל יותר על שנתיים – רק אלה וואָס האָבן זיך געקאָכט בהלימוד [=רק אלה שעסקו בלימוד בלהט].

באותם ימים ביקר בלוד בכולל האברכים הרב דובער אליעזרוב. בדו"ח שנמסר לרבי נאמר כי "אמר שיעור, וכן נתן הוראות לתלמידים שי' מה ללמוד מיורה-דעה הלכות טרפות". וכן "סוכם שבסוף כל שבוע תבוא אליו קבוצה של אברכים לירושלים והוא יבחנם וייתן להם הוראות לעתיד, וביום ה' נסעו אליו ארבעהאברכים והוא בחנם והשבוע תיסע קבוצה אחרת אי"ה" (שם עמ' 338).