שאלה: מה הם הדינים והמנהגים המיוחדים של חודש ניסן?
תשובה: בשבת זו, שהיא ראש-חודש וגם קוראים בה את פרשת החודש, מוציאים שלושה ספרי-תורה. בספר הראשון עולים שישה בפרשת השבוע (ויקרא), ואין אומרים אחרי הקריאה קדיש. בספר השני קוראים לשביעי מתוך קריאת ראש-חודש (בפרשת פינחס), מ"וביום השבת". מניחים לידו את ספר-התורה השלישי, ואומרים חצי קדיש. בספר השלישי קורא המפטיר את 'פרשת החודש' (בפרשת בוא) [למנהג הספרדים אומרים חצי קדיש גם אחרי המפטיר]. ההפטרה היא של פרשת החודש. למנהג הספרדים וחב"ד מוסיפים להפטרה גם פסוק ראשון ואחרון של הפטרת שבת ראש-חודש ("השמים כסאי").
קרבנות הנשיאים: מראש-חודש ועד י"ב בניסן אומרים בכל יום אחרי התפילה את ה'נשיא' של אותו יום. הכוונה לקרבנותיו של נשיא השבט שהקריב ביום זה בשעת חנוכת המשכן במדבר. קרבנות אלו הוקרבו מא' בניסן ועד י"ב בו, וכך אומרים אותם. ברבות מקהילות ישראל מוסיפים 'יהי רצון' מיוחד, ויש מוסיפים עוד פסוקים.
ברכת האילנות: פעם אחת בשנה, בחודש ניסן, מברכים על עצי-פרי (רצוי שניים) פורחים. הברכה: "ברוך... שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות, ליהנות בהם בני-אדם".
לפי אדמו"ר הזקן אפשר לברך כל החודש, כל עוד יוצאים פרחים. לדעת ה'משנה ברורה' אפשר לברך גם כשהתחיל גידול הפרי, כל עוד אינו ראוי לאכילה. פוסקים רבים כתבו שגם בראייה שנייה נהגו לברך, אם לא בירכו בראשונה. ה'משנה ברורה' וה'חזון עובדיה' מתירים לברך באייר אם לא בירכו בניסן.
תחנון: הואיל ורוב החודש יצא בשמחה – י"ב ימי הנשיאים, ערב-פסח וחג-הפסח – אין אומרים תחנון ואין צמים ואין מספידים נפטר (אלא חכם בפניו) במשך כל חודש ניסן.
מקורות: שו"ע או"ח סי' רכו, תכט ונו"כ. סדר ברכות הנהנין (בסוף שו"ע אדמו"ר הזקן ח"א) פי"ג הי"ד. שולחן השלם פרק פז, הגדה 'חזון עובדיה' עמ' ז, בירור הלכה סי' רכו, והנסמן בהם. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
