פרשתנו מספרת על חטא העגל, שאירע לאחר שמשה רבנו בושש לרדת מההר. התורה מספרת על מעורבותו של אהרון בפרשה הזאת. הוא ביקש מהעם להביא לו את תכשיטי הזהב של הנשים והילדים, יצר את העגל מהזהב שנמסר לידיו, ואף "ויִבֶן מזבח לפניו".
אמנם כל מעשיו נעשו מתוך כוונה חיובית. הוא ביקש לעכב את העם, שהיה להוט למצוא תחליף למשה רבנו, כפי שאמרו לו: "קום עשה לנו אלוקים". תקוותו הייתה שיצליח לדחות את הדברים, ובתוך כך יחזור משה, אך בפועל הוא יצר את העגל ובנה את המזבח ששימש לעבודה זרה!
קירוב אהרון לכהונה
הדבר מעורר שאלה גדולה: ההלכה קובעת שכוהן שעבד עבודה זרה, אסור לו לעבוד במקדש. אם-כן, כיצד אהרון, שבנה מזבח לעבודת העגל (פעולה המוגדרת שימוש לעבודה זרה), נבחר על-ידי הקב"ה להיות כוהן במקדש, ואף לשמש כוהן גדול?
התשובה רמוזה בדברי רש"י בפרשה הקודמת. הקב"ה מצווה את משה: "ואתה הַקְרֵב אליך את אהרון אחיך... לכהנו לי". זה ציווי למשה לקרב את אהרון אליו, ומכיוון שמשה היה בדרגת כוהן, הרי על-ידי שקירב אליו את אהרון – נתקדש גם אהרון בקדושת הכהונה ונעשה כוהן. על כך מציין רש"י: "לאחר שתגמור מלאכת המשכן".
עדיין לא נתקדש
האיסור על כוהן ששימש לעבודה זרה לעבוד במקדש חל רק על מי ששימש לעבודה זרה בהיותו כוהן. אם בשעה ששימש לעבודה זרה עדיין לא היה כוהן, אין הדבר מונע ממנו את האפשרות להתקדש בקדושת הכהונה.
משה נצטווה לקרב אליו את אהרון ולקדש אותו בקדושת הכהונה רק "לאחר שתגמור מלאכת המשכן". נמצא שבשעה שאהרון בנה את המזבח בעבור העגל – עדיין לא היה כוהן, ועדיין לא נתקדש בקדושת הכהונה. לכן היה יכול להיות כוהן במשכן ואף כוהן גדול.
הקרובים אל הנשיא
הציווי "ואתה הקרב אליך את אהרון" שציווה הקב"ה את משה נושא עמו הוראה נצחית בכל דור ודור. משה היה הרועה של כל בני-ישראל, ובכל-זאת נצטווה לקרב אליו במיוחד את אהרון ובניו, כדי שיעסקו בעבודת המשכן בעבור עם-ישראל כולו.
נשיאי ישראל בכל דור ודור מעניקים חיוּת לכל אחד ואחת מעם-ישראל, ובכל-זאת הם מצוּוים "ואתה הקרב אליך": מתוך כל ישראל הם מעניקים שפע מיוחד לקרובים אליהם ולמי שמסתפחים ל'צבא השם', כדי להפיץ את אור התורה ואת הדרכת נשיאי ישראל לכל העם כולו, בדוגמת הכוהנים שעבדו במשכן בעבור כל ישראל. ראשי ישראל כבר סיימו את 'מלאכת המשכן', בתוך כל אחד ואחד מישראל, וכל מה שנותר ל'כוהנים' הוא לגלות את ה'משכן' שכבר קיים בליבו של כל יהודי.
(לקוטי שיחות כרך ו, עמ' 176) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
