חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:24 זריחה: 6:06 כ"ד באב התש"פ, 14/8/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

תוהו ותיקון בחיי האדם
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות 907 - כל המדורים ברצף
תוהו ותיקון בחיי האדם
הנישואין לעתיד על-ידי פנימיות התורה
"יום הבהיר י"ט כסלו ממשמש ובא"
פרשת וישלח
הלכות ומנהגי חב"ד

ההוראה מהתעסקותו של יעקב עם קרבנות מעולם התוהו * ביאור סיבת ההתנגדות לחסידות למרות שהגיע העת לגלותה * עולם התיקון, הבא לאחר עולם התוהו, הוא באופן נעלה יותר * התכלית היא בחיים שלאחר הנישואין, אולם לשם כך דרושה ההכנה בתקופה שלפני הנישואין * דווקא בירידה לברר הדברים הגשמיים שמעולם התוהו מבלי להתפעל, מגיעים לבסוף להתיישבות * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. בנוגע*) למסופר בפרשת השבוע אודות המנחה ששלח יעקב לעשו – מבואר בתורה אור1 שזהו על-דרך עניין הקרבנות שנקראים בשם מנחה.

וממשיך לבאר הטעם שהמנחה ששלח יעקב לעשו אינה מתאימה לעניין הקרבנות, הן מצד המספר,"עזים מאתיים גו'"2, שלא מצינו דוגמתו בעניין הקרבנות, והן מצד סוגי הבהמות, ששלח גם "גמלים"3 שהם טמאים בקרבנות,

– ואין לתרץ שקודם מתן-תורה שאני, שהרי גם בקרבנות שקודם מתן-תורה מצינו שנח הקריב מן הבהמה הטהורה דווקא4 (שמהם הכניס לתיבה "שבעה שבעה", כדי שיקריב קרבן בצאתו מן התיבה5),ועל-דרך זה בקרבנות שהקריב אברהם אבינו וכו' –

כיוון שקרבנות אלה אינם שייכים לעולם התיקון, אלא לעולם התוהו, ש"אין אתנו יודע עד מה האיך ומה הם הקרבנות ואיזה שיעור, רק יעקב אבינו ע"ה ידע עניינם וכך שלח . . קרבנות אחרים אשר לא כתובים בתורה בקרבנות דתקון ושיעורים אחרים כו'"6.

ב. והנה, כיוון שהתורה מספרת לנו סדר הקרבנות של עולם התוהו, בהכרח לומר, שגם עכשיו, לאחרי מתן-תורה, שעיקר העבודה היא בסדר עולם התיקון, שייך וישנו אצל כל אחד ואחד גם סדר העבודה של תוהו, אלא שעניין זה אינו אלא הכנה והקדמה לסדר העבודה של תיקון.

וכמו שהוא בנוגע לתוהו ותיקון עצמם – שאף-על-פי שבנוגע לעולם התוהו נאמר "דין לא הניין ליה"7, ולכן היתה השבירה בעולם התוהו, מכל-מקום, יש גם מעלה בבניין עולם התוהו,שנברא מלכתחילה באופן של "בונה על מנת לסתור"8 - שלאחרי זה נעשה בניין עולם התיקון באופן נעלה יותר מכמו שהיה לולי בניין וסתירת עולם התוהו9.

[וזהו גם המענה על השאלה מהו הצורך במציאות הרע, דלכאורה, בשביל עניין העבודה היה מספיק הקו של "עשה טוב", ומהו הצורך במציאות הרע שיצטרכו לדחותו – כי דווקא על-ידי זה שישנו מציאות הרע ודוחים אותו, אזי ה"עשה טוב" הוא באופן נעלה יותר.

ועל דרך זה בנוגע לגילוי תורת החסידות, שיש השואלים למה היתה צריכה להיות התנגדות לתורת החסידות, לאחרי שכבר הגיע הזמן להתגלות תורת החסידות – כי דווקא על-ידי זה שישנה התנגדות ומבטלים אותה, נעשה גילוי החסידות ביתר שאת, נוסף לכך שגם השמחה "עבדו את ה' בשמחה"10 – שהיא מהיסודות של תורת החסידות – היא גדולה יותר].

ועל-פי זה מובן דיוק לשון הכתוב11 "לא תוהו בראה לשבת יצרה" – דלכאורה, מספיק לומר "לשבת יצרה", ומעצמו היה מובן ש"תוהו" מושלל ומופרך, ולמה צריך לומר גם "לא תוהו בראה" – כי בהזכרת תיבת "תוהו" בתורה, מודגש קיום מציאותו של עולם התוהו, אלא שמציאותו היא באופן ש"לא תוהו בראה", "בונה על מנת לסתור".

דוגמא לדבר בנגלה דתורה: הנודר נדר ואומר לכשאדור יהיה מופר, היינו, שחלות הנדר הוא מלכתחילה באופן שיהיה מופר.

ג. והנה, עניין תוהו ותיקון אצל כל אחד ואחד בפרטיות הוא – קודם הנישואין ואחרי הנישואין:

עניין "לשבת יצרה" כפשוטו – קאי על עניין הנישואין, ונמצא, שהזמן שקודם הנישואין הוא בבחינת תוהו, והזמן שלאחרי הנישואין הוא הסדר דתיקון.

והרי בוודאי צריך להיות הזמן שקודם הנישואין, ויש בו מעלה וכו', אבל התכלית היא בזמן שלאחרי הנישואין, ואילו הזמן שקודם הנישואין הוא רק בתור הכנה לזמן שלאחרי הנישואין.

וזהו הטעם שהסדר בליובאוויטש בכלל ובישיבת תומכי-תמימים בפרט – כפי שהנהיגו המייסד והמנהל-פועל, כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, ובנו כ"ק מו"ח אדמו"ר – אינו כמו בכמה ישיבות שהבחורים לומדים עד גיל מבוגר ביותר (ל' שנה וכיוצא בזה), אלא בשנות העשרים המוקדמות צריכים להתעניין ולעסוק בשידוך כפשוטו למטה מעשרה טפחים – מטעם הנ"ל ש"לא תוהו בראה לשבת יצרה".

ולכן, הנהגתו של בן עזאי שלא נשא אשה בגלל שנפשו חשקה בתורה12 – לא היתה רצויה, כיוון שזהו סדר הנהגה של תוהו6. וזאת – אף-על-פי שידוע13 שעל-ידי לימוד התורה המשיך נשמות הגרים, והיינו, שאצלו לא היה עניין של תוהו ממש, אלא שאף-על-פי-כן לא היה זה אמיתית עניין התיקון, וראיה לדבר – שכניסתו לפרדס ("ארבעה נכנסו לפרדס . . בן עזאי") לא היתה כמו אצל רבי עקיבא שנכנס בשלום ויצא בשלום14). ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע לאלה שלא שייכים למדריגתו של בן עזאי שהמשיך נשמות על-ידי לימוד תורתו –

בוודאי צריך להיות אצלם עניין "לשבת יצרה" כפשוטו, ובמילא צריכים להשתדל שיבוא הדבר בפועל ממש, ובהקדם.

– לאדמו"ר  האמצעי הציעו כמה שידוכים, ואמר, שיבחר בשידוך שיוכל לבוא אל הפועל בהקדם יותר, כיוון שמשתוקק כבר לשמוע את מאמרי החסידות שיאמר אדמו"ר הזקן בחתונה15.

(כ"ק אדמו"ר אמר בבת שחוק:) אינני יודע אם יש לכולם צימאון לחסידות כמו שהיה אצל אדמו"ר האמצעי... מסתמא יש חילוקי דרגות בזה, אבל בכל אופן, מצד עניין "לשבת יצרה" – יש להשתדל שיבוא הדבר בפועל בהקדם.

ד. ויש להוסיף, שגם בזמן שלאחרי הנישואין שייך עניין התוהו, וראיה לדבר, שגם לאחרי הנישואין קורין פרשת וישלח שבה מסופר אודות הקרבנות של עולם התוהו.

ויובן על-פי מה שכתוב16 "כנען בידו מאזני מרמה", ומבואר בזה17 ש"כנען פירושו סוחר .. על-דרך משל כמו הסוחר שיפזר ממון כסף וזהב ומוציאם מרשותו כדי להרוויח ולהשתכר, וכל עיקר כוונתו להיות מפזר ונוסף עוד",

– אלא שבזה גופא יש ב' אופנים: יש מי שהולך בדרך הישר, שעוסק במשא ומתן כדי להרוויח כדי צורכו, ויש מי שהולך בדרך עקלתון, שמוטרד ביותר מצד רצונו להרבות הון ועושר, עד כדי כך שמעמיד עצמו בסכנה כדי להשיג אבנים טובות ומרגליות וכו', שעל-זה נאמר18 "אוולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו", היינו, שמתעקש לילך דווקא בדרך עקלתון, ואחר כך בא בטענות מדוע אינו מצליח וכו', כמבואר בהמשך מים רבים19

ודוגמתו בנמשל – הוא עניין ירידת הנשמה למטה, שזוהי ירידה גדולה ביותר, שהרי בהיותה למעלה היתה באהבה ויראה כו', מה-שאין-כן בירידתה למטה, ובלשון חז"ל20 "למצרים ירדתם כו' יצר-הרע יש ביניכם", ועל-דרך זה הירידה ל"כנען" ("כנען בידו מאזני מרמה"), שהיא מהמקולקלים שבאומות21 – שזהו כמשל הסוחר שמוציא כסף וזהב מרשותו להיות מפזר ונוסף עוד, ודוגמתו בהנשמה שמוציאה את הכסף וזהב שהם האהבה והיראה, בשביל היתרון שיהיה על-ידי ירידתה למטה, שעל זה נאמר22 "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף", "כלומר שיש יתרון ומעלה בתורת פיך בעולם-הזה יותר מבחינת זהב וכסף שהיתה הנשמה למודה בהם בתחילה"16.

והעניין בזה – שהיתרון והרווח שנעשה על-ידי הירידה למטה, הוא, מצד המעלה שבעבודת הבירורים בדברים גשמיים ששורשם מעולם התוהו, שזהו עניין התוהו כפי שהוא בכללות העבודה שלאחרי מתן-תורה.

ה. וזהו גם תוכן המשך הפרשיות – שמפרשת וישלח באים לפרשת וישב:

כאשר לא מתפעלים מהחושך שבעולם, ויוצאים בתוקף המתאים לעסוק בעבודת הבירורים – שזהו תוכן פרשת וישלח – אזי נעשה "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען"23:

אביו – יצחק – הוא בחינת גבורות דעתיק24, וכיוון ש"לית שמאלא בהאי עתיקא"25, ישנו פחד ומורא מכללות הירידה לארץ כנען, שזהו עניין "מגורי אביו", "מגורי" מלשון פחד ומורא26.

אמנם מעלתו של יעקב – שאצלו נעשית עבודת הבירורים בארץ כנען באופן של התיישבות, "וישב יעקב"27.

* * *

ו. בעמדנו בימים שבין יו"ד כסלו, זמן הלידה של חסיד, לי"ט כסלו, שהוא עניין הברית28, ובפרט ביום השבת-קודש שלפני י"ט כסלו, מכיוון שמיניה מברכין כולהו יומין29, מתברך ממנו י"ט כסלו, ראש-השנה לתורת החסידות ולדרכי החסידות, שבו נמשכת המשכה כללית על כל השנה כולה –

יהי-רצון שתהיה ההמשכה בנוגע לתורת החסידות ולדרכי החסידות ללא העלמות והסתרים, וללא מניעות ועיכובים, הן בגשמיות והן ברוחניות, ויהיו בנקל, ובהצלחה מופלגה בדרך שלמעלה מהטבע30.

(חלקים משיחת שבת פרשת וישלח, י"ד בכסלו ה'תשי"ד - יובל העשרים וחמש לנישואי כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו - בלתי מוגה, תורת מנחם כרך י עמ' 201-207; במהדורה זו היתוספו כמה פרטים מהעתק ההנחה שבספריית אגודת-חסידי-חב"ד, וכן מיומן שנרשם בשעתו על-ידי הרה"ת ר' משה שי' לברטוב)

____________________

*)    בליל ש"ק נכנסו זקני החסידים לברך את כ"ק אדמו"ר לרגל יובל הכ"ה להנישואין, ואח"כ נענה כ"ק אדמו"ר ואמר, שכאשר יהיו חסידים שמחים ובריאים (פריילעכע און געזונטע) אזי יהי' גם לו טוב יותר.

ביום הש"ק, משך זמן אחרי התפלה, קרא כ"ק אדמו"ר לא' מהמשב"ק, ואמר, שרצונו להתוועד בקשר עם מלאת יובל הכ"ה להנישואין, אבל, ללא רעש ("אָן אַ טומל"). ולאחרי משך זמן, נכנס כ"ק אדמו"ר לביהמ"ד, קידש על היין, והורה שכל הקהל יעשו קידוש ויאמרו "לחיים".

1)    פרשתנו כה,ב ואילך.

2)     פרשתנו לב,טו.

3)     שם,טז.

4)     ראה זבחים קטו, סע"ב ואילך.

5)     פרש"י נח ז,ב.

6)     תו"א שם.

7)     ב"ר פ"ג, ז. פ"ט, ב. ועוד. וראה סה"מ ה'ש"ת ס"ע 55 בהערה.

8)     סה"מ תקס"ג ח"ב עמ' תשכח. מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ח"ב ס"ע תקפב ואילך.

9)     ראה סה"מ עטר"ת עמ' כו.

10)   תהלים ק, ב.

11)   ישעיה מה,יח.

12)   יבמות סג, סע"ב.

13)   ראה שער הגלגולים הקדמה לד.

14)   חגיגה יד, סע"ב. טו, סע"ב - ע"פ גירסת הע"י. ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א.

15)   ראה גם סה"ש תרח"ץ עמ' 256.

16)   הושע יב,ח.

17)   תו"א ר"פ וישב. ובארוכה – תורת חיים שם. ובכ"מ.

18)   משלי יט,ג.

19)   תרל"ו - בתחלתו.

20)   שבת פח, סע"ב ואילך.

21)   תו"כ ופרש"י אחרי יח,ג.

22)   תהילים קיט,עב.

23)   ר"פ וישב.

24)   ראה תו"א מקץ לט, ב. ובכ"מ.

25)   זוהר ח"ג קכט,א. וראה שם רפט,א.

26)   ראה זוהר ח"א קפ,א. אור-תורה להרב המגיד וישב יז,ב. תו"א שם כז,ב. ועוד.

27)   ראה גם ספר-השיחות תש"ד עמ' 50.

28)   ראה סה"ש תש"ז ע' 87. וש"נ. לקוטי-דיבורים כרך ג' עמ' 976.

29)   זוהר ח"ב סג,ב. פח,א.

30)   חסר סיום הברכה (המו"ל).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)