התרוצצות הבנים
"ויתרוצצו הבנים בקרבה" (בראשית כה,כד). כשהייתה עוברת על פתחי תורה של שֵׁם ועֵבֶר יעקב היה רץ ומפרכס לצאת; עוברת על פתחי עבודה-זרה – עשיו מפרכס לצאת.
(רש"י)
טעם החיים
יעקב לא היה יכול לצאת כי עשיו הבכור חסם את דרכו, אבל מי הפריע לעשיו לצאת בעברו על פתחי עבודה-זרה? אלא שבלי יעקב לא היה לעשיו כל עניין לצאת אל העולם, כי מה יעשה שם בלעדיו, עם מי ייאבק ולמי ימרר את החיים?!
(רבי שלמה קלוגר)
חברה רעה
למה פרכס יעקב לצאת בעברו על פתחי תורה, והלוא אמרו חז"ל שהוולד במעי אמו מלאך מלמדו תורה, וכי יש מלמד טוב ממלאך? אלא שכאשר נמצאים בחברתו של עשיו אף הלימוד מפי מלאך בחזקת סכנה הוא.
(רבי בונם מפשיסחה)
מלחמה מן הרחם
כבר ברחם אמם התנגשו יעקב ועשיו זה עם זה ופרצה ביניהם המלחמה הראשונה. מאז אין שלום ביניהם, המלחמה לא פסקה והיא נמשכת עד עצם היום הזה.
(באר יצחק)
כוחה של האם
הכול תלוי באם, עם מי היא מתחברת ובאיזו סביבה היא מבלה. אם חברתה היא חברת אנשי 'שם ועבר', כי-אז יעקב מפרכס לצאת – היא יכולה לצפות שתלד בן שיגדל כיעקב; אך אם היא נכנסת ובאה בבתי עבודה-זרה – עלול לצאת ממנה עשיו.
(מאוצרנו הישן)
אוחז בעקב
"ויצא הראשון... ויקרא שמו עשיו. ואחרי-כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשיו, ויקרא שמו יעקב" (בראשית כה,כה-כו). עשיו מסמל את הנפש הבהמית והיצר הרע. לכן הוא יצא ראשון, כי הוא בא לאדם לפני היצר הטוב. יעקב מסמל את הנפש האלוקית והיצר הטוב. אך "וידו אוחזת בעקב עשיו" – ירידת הנפש האלוקית למטה נועדה לתקן את הגוף ואת הנפש הבהמית.
(לקוטי שיחות)
מאבק תמידי
"ולאום מלאום יאמץ ורב יעבוד צעיר" (בראשית כה,כג). אומר רש"י: "כשזה קם, זה נופל". יעקב ועשיו מסמלים את הנפש האלוקית והנפש הבהמית. כשהנפש האלוקית מתחזקת בלימוד התורה, נעשית חלישות כללית בנפש הבהמית.
(ספר המאמרים קונטרסים)
עשיו בקדושה
"ויהי עשיו איש יודע צַיִד, איש שדה, ויעקב איש תם, יושב אוהלים" (בראשית כה,כז). יעקב ועשיו קיימים גם בתוך עולם הקדושה עצמו, בעבודת הבורא. יש מי שהוא "איש תם, יושב אוהלים" – זו העבודה של לימוד התורה וקיום המצוות; ויש "איש יודע ציד, איש שדה" – העבודה של "כל מעשיך יהיו לשם שמים". האדם 'צד' את ענייני העולם ורותם אותם לקדושה ולעבודת הבורא.
(הרבי מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
