הרבי הרש"ב (רבי שלום-דובער) מליובאוויטש (נסתלק בב' בניסן תר"פ) היה בעל לב נשבר ונהג את נשיאותו בענווה רבה, אבל בעת הצורך ידע לנהוג תקיפות גדולה. כשהתחיל את נשיאותו היה צעיר לימים (אביו, המהר"ש, נסתלק כאשר הרש"ב היה כבן עשרים ושתיים בלבד), והיו מזקני החסידים שסברו כי הרבי צריך להתחשב בדעתם.

פעם אחת העז פנים אחד הזקנים והעיר הערה על יתרונם של הזקנים. נתן בו הרש"ב מבט חריף ואמר: "טוראי זקן יישאר לעולם טוראי, אבל קצין צעיר יכול להיות גנרל, ועם הזמן לעמוד בראש המדינה כולה".