נושאים נוספים
	התקשרות 900 - כל המדורים ברצף
	רצונו של הקב"ה – לעשות מהגשמיות דווקא כלי לאלוקות
	משיח אחר הכותל ותיכף בא
	המאורות – ליקויים ומשמעותם
	פרשת בראשית
	הלכות ומנהגי חב"ד

צריכים רק חוש הראייה וחוש השמיעה

כ"ק מו"ח אדמו"ר אמר: "הנה זה עומד אחר כתלנו", משיח עומד כבר אחר הכותל ("הינטערן וואַנט"), צריכים רק חוש הראייה וחוש השמיעה, אבל המציאות היא ש"עומד אחר כתלנו", ותיכף בא ("אָט אָט האַלט ער ביי קומען")

[...] בהמשך הכתוב "ויעקב הלך לדרכו" – כתיב "ויפגעו בו מלאכי אלוקים גו' מחניים" (לשון רבים), "שתי מחנות, של חוצה לארץ שבאו עמו עד כאן, ושל ארץ-ישראל שבאו לקראתו".

את העבודה צריכים לעשות לבד, אלא, שישנם עניינים שבהם זקוקים לעזר של "מלאכי אלוקים".

יעזור השם יתברך שיקויים אצלנו "ויפגעו . . מלאכי אלוקים",

והעיקר – שניפגש יחדיו להקביל פני משיח, והרבי יוליכנו לקראת משיח בחסד וברחמים, בקרוב ממש.

(משיחת יום שמחת-תורה תשי"ב; תורת מנחם כרך ד, עמ' 100 – בלתי מוגה)

על-ידי ניצוץ קטן לוקחים את כל ה'עצם'

ניצוץ משיח שבנשמת כל אחד ואחד מישראל – לא זו בלבד שנמצא בו, אלא עוד זאת, שפועל ומשפיע בו באופן פנימי.

[...] ועל-דרך הידוע בעניין ניצוץ משה רבינו שבכל אחד ואחד מישראל... ומזה מובן גם בנוגע לניצוץ משיח – שהרי משה ומשיח עניינם אחד הוא, "גואל ראשון הוא גואל אחרון" – שפועל בו באופן פנימי.

ולא עוד, אלא שעל-ידי העבודה לגלות את ניצוץ משיח שבקרבו, שיאיר ויפעל אצלו בגילוי – פועלים את הגילוי דבחינת יחידה הכללית, ביאת משיח צדקנו בפועל ממש.

אמנם עדיין יש מקום לשאלה ותמיהה בדבר: מכיוון שניצוץ משיח שבנשמתו הוא ניצוץ קטן בלבד – כיצד ייתכן שניצוץ קטן זה יפעל בנוגע לבחינת משיח הכללי?

והביאור בזה:

ידוע הכלל "העצם כשאתה תופס במקצתו, אתה תופס בכולו" (כמובא בדרושי חסידות בכמה מקומות).

ובפרט שמדובר אודות בחינת יחידה שבנפש – אשר, נוסף לכך שכללות הנשמה (גם בחינת נפש) היא "חלק אלוקה ממעל ממש" (ככל הפירושים שבבחינת "נפש"), הרי בחינת היחידה, מלובש בה "ניצוץ קטן מאוד שהוא בחינת אלוקות", ניצוץ בורא, היינו, שבחינת היחידה, ניצוץ נברא, מתאחדת ונעשית מציאות אחת – "יחידה ליחדך" – עם ניצוץ בורא, ומכיוון שכן, הרי בוודאי שבחינת היחידה תופסת בעצם כולו.

[...] ובנוגע לעניינינו: מכיוון שבחינת היחידה היא הניצוץ דנשמת משיח – נמצא, שניצוץ קטן זה יש בו את העצם כולו, העצם דמשיח צדקנו, ובמילא, יש בכוחו של ניצוץ קטן זה לפעול פעולתו בנוגע למשיח הכללי.

(מהתוועדות ליל שמחת-תורה ה'תשמ"ו; התוועדויות תשמ"ו כרך א עמ' 345-346 – בלתי מוגה)