לקראת שנת תשי"ט יצאו בהוראת הרבי בחורים ואברכים לדרום הארץ ולצפונה, לשמש מורים בבתי-הספר של 'רשת אהלי יוסף יצחק' * בח"י אלול הזכיר הרבי את הנוסעים ב'אוהל', ובערב יום-כיפור מסר בעבורם במיוחד 'לעקאח' * בערב ראש השנה כתב הרבי איגרת מיוחדת למנהל משרד החינוך ובה ציין את מסירות-נפשם של הנוסעים * פרק בהתפתחות 'רשת אהלי יוסף יצחק' בארץ-הקודש
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
מורים בשליחות
בשנות הנשיאות הראשונות ייסד הרבי את 'רשת אהלי יוסף יצחק', ובמסגרתה נוסדו בתי ספר חדשים ברחבי הארץ. בקשר לזה התבטא אז הרבי באיגרתו מי' באייר תשי"ב (אגרות-קודש כרך ו, עמ' לו):
הנה כמו כל דבר חי הצומח ומתגדל, נתגדל גם-כן חוג מוסדות ליובאוויטש, ובמילא מייסדים עוד מוסדות חינוך במקום פלוני ופלוני.
אחד הקשיים הגדולים אז היה מחסור בכוח-אדם בתחום ההוראה. במיוחד לקראת שנת תשי"ט נוצר צורך בשיגור מורים/ות ליישובי הספר, שבהם הוקמו בתי-ספר של ה'רשת'.
במכתב ארוך אל הרה"ג ר' דוד חנזין, מכ"ט בתמוז תשי"ח ('דוד עבדי' עמ' 406-405) כתב הרבי, שבחירת מורים/ות "תלויה בתכונת נפש המורים בתנאי המקום וכו'... מובן שיש כאלה שמצב המשפחתי שלהם אינו מרשה לנסוע למקומות רחוקים ביותר".
הרבי המשיך וקבע:
המורם מהנזכר לעיל – שיודיעו לכאן מההנהלה החלטתם הם בהנוגע למינויי מורים-ות למקומותיהם. ויודיעו גם-כן מראש באם ישנה טענה הנגדית של המורה פלוני-ת למינויו וכו'. ואז תתקבל אפשר גם הוראה מכאן – לאחרי שידעו טענותיו של הממאן. ומובן שבמקומות שיש למלאות רצון הממאן מבלי לנגוע בבית-הספר, אין כדאי לגזור עליו, שהרי סוף-סוף – ענין הנעשה בדרך גזירה ופקודה חסר בהתמסרות וכו'.
בט"ו אלול תשי"ח (31.8.58) שוגר מכתב (מטעם "מוסד חינוכי חב"ד ת.ד. 46 לוד") לכבוד מר משה קול ראש מחלקת עליית הנוער ירושלים ('ימי תמימים' כרך ב' עמ' 359-358):
"א.מ.נ.,
"הנני מוצא חובה לעצמי למסור לכב' בשורה משמחת...
"לפני שנתיים בערך, תבע כב' לחנך את התלמידים במגמה שיצאו ליישובי עולים וספר בתור מורים ורבנים... בהתחלת [=לקראת] שנת הלימודים תשי"ט נשלחו מטעם הרבי שליט"א מליובאוויטש עשרה מבוגרי מוסדנו (נוסף על כעשרה אנשים מבוגרים ובעלי משפחות) ליישובי ספר שונים לשמש שם בתור מורים בבתי ספר חב"ד שאושרו על-ידי משרד החינוך, וגם כמה מורות מבנות ונשי חב"ד.
"מניח אני שהצעד החלוצי שבדבר זה יהנה את כבודו במיוחד, ולכן מצאתי חובה לעצמי להודיעך זאת.
"והנני לציין שהוראת הרבי שליט"א מליובאוויטש הייתה להתיישב ביישובי הספר הנ"ל, ומובן שינצלו את האנשים גם לשם פעולות תרבותיות בין תושבי היישובים הנ"ל המבוגרים.
"...בתור מוסדות המחנכים להגשמת רעיונות עליית הנוער בחיי היום יום מבלי להתחשב בחיי הבדידות ואי הנוחיות הנובעות מהעברתם של הבוגרים הנ"ל למקומות נידחות אלה בנגב ובגליל – יתכן שמגיע להם ליהנות מקליטה רחבה יותר".
שלא יחסר בזריזות ובשמחה
בין לבין נסע באותה עת לארץ הבחור הרה"ת ר' זושא שי' פוזנר, בתור "שליח לארצנו הקדושה ת"ו, לפעול – בעצמו – ולמסור לאחרים שגם הם יפעלו (ובתוספת המעלה שישנה) באופן של שליחות – בחינוך על טהרת הקודש, ובפרט במוסדות הנקראים על שמו של כ"ק מו"ח אדמו"ר" (דברי הרבי בשיחתו מיום ב' פ' תצא, ט' אלול תשח"י. תורת מנחם כרך כג, עמ' 265 ואילך).
על הרקע להתוועדות-שיחה מיוחדת זו מסופר ב'ספר השליחות' (קה"ת תשמ"ז עמ' 627) מתוך יומני אותה תקופה, כדלהלן:
"ביום זה נערכה מטעם צא"ח מסיבת התוועדות 'צאתכם לשלום' להת[מים] ז.פ. שעמד לנסוע בשליחות לאה"ק ת"ו.
"ההתוועדות התקיימה בבית הכנסת של 770. כ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס להתוועדות באופן בלתי צפוי ואמר שיחה זו. השיחה הוגהה ונדפסה [=בשעתו] על-ידי מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א. דבר נדיר ביותר.
"במהלך השיחה דיבר הרבי על שלילת הנהגת אלו השוכחים על שליחותם ונכנעים לרצון הנפש-הבהמית, ואף שסוף סוף יקיימו את שליחותם יהיה זה באופן של טורח ובלא שמחה, שהיא המעלה שבעקדת יצחק; העשייה צריכה להיות מתוך שמחה ואזי ישנה הצלחה. עוד דיבר על מעלת הנסיעה למקומות רחוקים – שבשעה שיכולים לפעול במקום רחוק ופינה נידחת, נידחת בגשמיות וברוחניות הנה לא רק שבפשיטות צריך להיות 'הקם תקים', לא רק שבפשיטות אסור שעניין זה יחסיר בזריזות ושמחה, אלא יתירה מזו – עניין זה צריך לחזק את החיות, והזריזות והשמחה. גם אלו שאין קוראים בשמותם ומורים להם לאן לנסוע – צריכים להתבונן ולהבין זאת בעצמם (על-ידי חיבור היו"ד שלמטה עם היו"ד שלמעלה), ואין זה מחליש את המינוי שבשליחותם".
ח"י אלול על הציון
בח"י אלול שיגרה מזכירות הרבי מכתב לרב חנזין ('דוד עבדי' עמ' 407) ובו נאמר:
"שלום וברכה!
"מאשרים קבלת המברק בו מודיעים על-דבר הנוסעים למקומותיהם, ומועתק בזה נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח היום:
למסור לכל הנוסעים המנוים במברקו, שביום הולדת הבעש"ט ואדה"ז הזכרתים על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר להצלחה מופלגה בשליחותם הקדושה ובשמחה וטוב לבב, ושתוסיף ברכה גם בעניניהם הפרטים ולכתיבה וחתימה טובה בגשמיות ורוחניות. המחכה לבשורות טובות.
מנחם שניאורסאהן.
"עד כאן...".
היה זה הרבי שהודיע זאת מראש בהתוועדות האמורה של ט' אלול (תורת מנחם כרך כג עמ' 271):
הנה כל אלה שהתנדבו לעניין האמור – על-פי הידיעות שיתקבלו עד אז – יזכירום בלי-נדר על הציון ביום הח"י – שיהיה ואכן יהיה בהצלחה מופלגה, הן בעניינים הכלליים והן בעניינים הפרטיים.
התמסרות טהורה
הרב דוד חנזין שהה בחודש תשרי תשי"ט בחצר הרבי, ובמוצאי יום-כיפור דיווח לידידו הרה"ח ר' אפרים וולף ('ימי תמימים' כרך ב' עמ' 371): "כשניגשתי לקחת 'לעקאח' נתן לי כ"ק אדמו"ר בשביל אלו שנסעו ל'ופרצת' שליחות... הזכיר [גם] מלוד...".
בערב ראש השנה תשי"ט כתב הרבי איגרת מיוחדת למנהל אגף החינוך הדתי, הד"ר יוסף גולדשמידט (אגרות-קודש כרך ח"י עמ' ד-ו) ובו הוא מעלה על נס את מסירותם של הנוסעים ורומז אגב כך להכשרה המקצועית הנדרשת שגם היא תגיע (שם עמ' ה):
שהמדובר הוא באברכים וצעירים המראים התמסרות גדולה ביותר לתפקידם בתור מורים ומחנכים, כי הרי היציאה למקומות רחוקים היתה מופרכה לא רק אצלם אלא בכל החוג שמשתייכים אליו, ולא מפני טעמים כלכליים גרידא אלא דתיים בעיקר, ובכל זאת נאותו לצאת למקומות נדחים לפי ערך וסביבה זרה, אף שסוף סוף לא הבטיחו להם אוצרות וכסף וזהב ואפילו לא הישגים הכי גדולים בנוגע לדת, שהרי כל אחד מהם היה פעיל בסביבתו וההתלהבות שלהם לעצם רעיון הנסיעה למקומות רחוקים בכדי לעסוק בחינוך בני ובנות ישראל היתה כל כך גדולה עד כדי לבטל את כל הטעמים השליליים והכי עיקריים בעיניהם – הרי טבעי הדבר שהתלהבות זו תתגבר גם על כל הקשויים ברכישת ידיעות והתאמנות פדגוגית וכו'.
בהמשך הוסיף הרבי וציין עוד:
כי התעסקותם בשטח זה היא מנומקת אך ורק בזה שרואים בתפקידם צו תורתנו הקדושה תורת חיים.
להקל ולסייע לאלו שבמרחקים
על אחד הקשיים הדתיים שהיה כרוך בנסיעה למקומות הרחוקים, ניתן ללמוד מאיגרת ששיגר הרבי להנהלת ה'רשת' בשישי בטבת תשי"ט (אגרות קודש כרך ח"י עמ' קכז-ח):
נתקבלה לכאן הערה מאנ"ש אשר באה"ק ת"ו, שכיון שאחדים מבתי ספר הרשת נמצאים בריחוק מקום ממקומות המרכזים בארץ-הקודש ת"ו, וישנם קישוים [=קשיים] מיוחדים בקשר עם שנת השמיטה [=סידור אספקת פירות וירקות בהכשר מהודר],
..מהדרוש [ואפשר עוד יותר מדרישה], אשר מזמן לזמן יביאו להן מהאוכלין וכו' על-ידי טנדר וכיוצא בזה ולא יוזקקו לנסוע משם ולבזבז זמן ומרץ וטרחה בהשגת המצרכים, שבודאי עולה גם ביוקר יותר.. שהטרחה בהנוגע להשגת המאכלים וכו' והבאתם למקום הרחוק תיעשה בסיטוניות, ובטח יודיעו על-דבר-זה ותשואת חן מראש.
עם הזמן התפתחה ה'רשת' והלכה, ועם זה גם הקשיים, והרבי כמצביא עמד על המשמר כדי להרבות כבוד שמים, להוציא יקר מזולל ולנטוע באלפי ילדי ישראל חינוך הבנוי על מסורת אבות ורוח ישראל סבא. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
