ברכה מהתורה
"ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך" (דברים ח,י). ברכת המזון צריכה כוונה יותר מתפילה, כי תפילה היא מדרבנן ואילו ברכת המזון מן התורה.
(המגיד ממזריטש)
שביעה מהברכה
השביעה צריכה להיות לא מהאכילה, אלא מהברכה שזוכים לברך. ממה "ושבעת"? – מ"וברכת את ה' אלוקיך".
(רבי שלמה מקרלין)
אכילה שמרעיפה ברכה
"ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך" (דברים ח,י). אכילה בקדושה בכוחה להרעיף ברכה לארץ הטובה אשר נתן לך ה' אלוקיך.
(רבי שלמה מרדומסק)
חיות רוחנית
"לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" (דברים ח,ג). חיוּתו של האדם אינה מהאכילה הגשמית של הלחם, אלא מהמזון הרוחני, בהזכרת שמו יתברך בברכות שלפני האכילה ואחריה.
(רבי מנחם-מנדל מרימנוב)
מאכל רוחני
"ויענך וירעיבך ויאכילך את המן" (דברים ח,ג). מדוע הייתה אכילת המן בבחינת עינוי? משום שהמן היה מאכל רוחני, לחם מן השמים, ואוכלי המן לא התענגו ממנו כמו מאכילת מאכל רגיל.
(כתר שם טוב)
חיים מהאלוקות
כשאכלו בני-ישראל את המן, שהיה לחם מן השמים, הרגישו שהם חיים מן האלוקות שבלחם, לא מגשמיותו. מזה למדו לדעת שכך גם בלחם מן הארץ, שאכלו לאחר מכן, כשנכנסו לארץ-ישראל, שלא גשמיות הלחם מחיה, אלא הניצוץ האלוקי שבו.
(כתר שם טוב)
מאמר מזין
"כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" (דברים ח,ג). "פי ה'" אלה האותיות של עשרת המאמרות שבהם נברא העולם, המלובשים תמיד בתוך הבריאה להחיותה ולקיימה. כשאדם אוכל לחם הוא ניזון מהמאמר "תדשא הארץ" המלובש בלחם.
(לקוטי תורה)
מעורר חיוּת אלוקית
כאשר אדם מברך בכוונה לפני האכילה ומזכיר שם שמים, הוא מעורר ומגלה את החיוּת האלוקית שבמאכל, בבחינת "מצא מין את מינו וניעור", ואז הוא ניזון וחי מהחיוּת הזאת.
(הבעל-שם-טוב) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
