נושאים נוספים
	התקשרות 891 - כל המדורים ברצף
	בירידה הגדולה מסתתרת עלייה גדולה
	רוצים לראות אלוקות!
	'הדרן' מופלא על הרמב"ם
	פרשת עקב
	כמה ארך-אפיים לפניו
	אמירת 'אדיר במרום' באה"ק
	הלכות ומנהגי חב"ד

מאת: הרב יוסף-שמחה גינזבורג

לגירסתנו בגמרא¹ נאמרת תפילת 'אדיר במרום' רק אם כבר סיים השומע אמירת 'ריבונו של עולם', בעוד שהכהנים טרם סיימו את ברכתם. במצב זה אמרו, שיאמר 'אדיר במרום' עד שיסיימו. וכן פסק בשו"ע אדמו"ר הזקן².

הבית יוסף³ תמה על כך שתפילה זו נשמטה מדברי הרא"ש והטור. ואמנם הטור (והב"י עצמו) הזכירו תפילה זו להלן⁴, אבל הם כתבו לומר זאת רק במצב האמור, בעוד שהרי"ף והרא"ש (שנים מתוך "שלושת עמודי ההוראה" שה'בית יוסף' נשען עליהם⁵) כתבו לומר זאת תמיד⁶, וכן כתב הט"ז שם, ש"נהגו עכשיו". וצריך חיפוש מה הטעם שנוסח זה נשמט כליל מכל סידורי הספרדים⁷ שראיתי. ואף מספר קצות השלחן הל' נשיאת כפים⁸.

וב'קונטרס הסידור' שלו⁹ כתב, שהנדפס שם "אחר הדוכן אומרים הקהל זה" [=אדיר במרום], הוא תוספת שלא היתה בסידורי חב"ד הישנים, והוא נגד דעת אדמו"ר בשו"ע סי' קל¹⁰, שכתב שאם סיים רבש"ע בטרם סיימו הכהנים ברכתם, יאמר אדיר במרום "עד שיסיימו הכהנים" – אבל כבר ציינו המהדירים שם להוראה בלוח 'היום יום'¹¹, שאכן יש לומר זאת [בקביעות¹²] "אחר עניית אמן, כשעדיין הטלית על פניו".

ולעניין ההנהגה בזה בפועל באה"ק¹³ :

הרה"ג ר' אשר לעמיל שי' הכהן, רב קהילת חב"ד בביתר, מסר שהעולם וכן אנ"ש נהגו בירושלים ת"ו לומר זאת בכל יום (שם נושאים כפיים בכל יום) בפשיטות ללא פקפוק (ואולי אינו שייך להגבלות בקשר לאמירת רבש"ע, מפני שאין בנוסח זה הזכרה מפורשת של חלום כלל. וראה בט"ז הנ"ל). אוסיף, שגם אנ"ש בת"א ובבני-ברק ועוד (וכן נהגו כנראה בישיבה אצל הרב חיים שאול ברוק ע"ה) נוהגים כך בכל פעם שיש נשיאת כפיים.

__________________________

1)    ברכות נה,ב.

2)     סי' קל ס"א.

3)     סי' קכח (סעיף טז) ד"ה וכתב רש"י.

4)     סו"ס קל.

5)     כאמור בהקדמת ה'בית יוסף' על הטור.

6)     ראה הדעות בזה באנציקלופדיה תלמודית סוף כרך ח, ערך 'הטבת חלום' ס"ב (ובהערה 71). והכוונה: א. גם מי שלא חלם. ב. גם כשכבר סיים 'רבש"ע'' יחד עם ברכת כהנים. ג. אבל –  רק כשנושאים כפיים בפועל (ולא כנזכר באחרונים ובשו"ע רבינו לומר זאת - למי שחלם - כשאין נשיאת-כפיים, כשהש"ץ אומר 'שים שלום').

7)     וכבר הזכיר זאת הגרא"ח נאה בקונטרס הסידור דלהלן.

8)     סי' כג סעיף יד.

9)     בהערות על סידור 'תורה אור' ס"ה (ירושלים תשל"ח עמ' 28, בסידור תו"א, ברוקלין תשמ"ז, נדפס בעמ' 752).

10)   וציין שם, שאדה"ז לא פסק כדעת הרי"ף והרא"ש הנ"ל, אלא כהטור והשו"ע.

11)   ז' סיוון. ובספר המנהגים עמ' 42.

12)   בשו"ע אדה"ז סי' קל סו"ס א (ממ"א וט"ז שם), כתב: "ולא יאמר כן (רבש"ע ואדיר במרום) בכל יום, אלא ביום שראה חלום. ומה שנהגו הכל לומר כן ברגל כשהכהנים עולים לדוכן, זהו לפי שאי אפשר שלא ראה חלום שצריך רפואה בין רגל לרגל". וכיוון שלמנהגנו אומרים זאת בכל נשיאת כפיים, עצ"ע מפני מה אומרים זאת ביום ב' דיו"ט (ודר"ה) אף שכבר אמרנו זאת אתמול, ואף בין ר"ה ליוה"כ, ובין יוה"כ לסוכות, ובין יו"ט ראשון ואחרון של חה"פ וחה"ס, אין הכרח שכל אדם ראה חלום כזה. ואולי יש בכ"ז עניין רוחני, שאינו תלוי בחלימה בפועל דווקא. וע"ע. ומזה יש ללמוד לכאורה גם בקשר לנהוג באה"ק.

13)   ציינו ל'כפר חב"ד' גיליון 936 עמ' 98 וגיליון 943 עמ' 94, ואינם תח"י.