חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:03 זריחה: 6:48 כ' בתשרי התש"פ, 19/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

השתדלות לפרסום כתבי בעל אהלי יוסף מדריבין
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 890 - כל המדורים ברצף
בקשת משה תתמלא לעתיד
משיח צדקנו יודה למחישים את בואו
השתדלות לפרסום כתבי בעל אהלי יוסף מדריבין
פרשת ואתחנן
"כתר שם טוב עולה על גביהן"
הלכות ומנהגי חב"ד

"וראיתי האור, תורה אור, כי טוב וכי מתוק", כינה הרבי את כתביו * סיפר בשמו על דיון בין אדמו"ר הזקן ואחיו בפירוש עניין בתניא * מאמצים ועידודים להדפסת כתביו נשאו פרי * כינה את כתב ידו "כתב-יד-קודש" * הערות שרשם על שולחן ערוך, על תניא ועוד, נדפסו עם השנים * הרבי התעניין לחקור על פרטים מסויימים בקורות חייו

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

להתחיל בדרגות הגבוהות

מגדולי חסידי ותלמידי רבותינו נשיאינו היה רבי אליהו-יוסף – ב"ר אריה-לייב – ריבלין מדריבין. הוא עלה לארץ-הקודש בשנת תר"ז, ועמד בראש היישוב החב"די בירושלים [ראה אודותיו בספר 'בית רבי' ח"ב פ"ח; במבוא ל"הערות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן הלכות פסח" (תשל"ו) עמ' 5 הע' 9. ספר השיחות תש"א עמ' 111].

פעם אחת בליל ב' חג הפסח תשי"ב (תורת מנחם כרך ה' עמ' 124) הזכיר הרבי מה שנמצא באחד מתכריכי כתבי-היד של חסידות ("ביכלאך") – דיון ושקלא וטריא בנושא התבוננות המבואר בפרק ג' של ספר התניא, בעניין יראת הרוממות ואהבה רבה הנולדים מהתבוננות בגדולת ה'.

תוכן השאלה היה: מדוע מקדים תחילה יראת הרוממות ("כשמתבונן ומעמיק מאוד בגדולת ה'... נולדה ונתעוררה מידת יראת הרוממות") לפני אהבה רבה ("ושוב יתלהב ליבו באהבה עזה כרשפי אש כו'"), וגם לפני אהבה תתאה ויראה תתאה (שאינו מזכירן כלל) – לא כסדר העבודה שמתחילה ביראה ואהבה תתאין, ואחר כך אהבה ויראה עילאין?

ותוכן הביאור הוא – שאף שסדר העבודה הפנימית הוא מלמטה למעלה, יראה ואהבה תתאין ואחר-כך אהבה ויראה עילאין, מכל מקום צריך להיות לפעמים הסדר מלמעלה למטה, שמתחילים מיד במדרגות נעלות, בדרך גילוי מלמעלה לפי שעה בלבד, בתור נתינת-כוח להמשך העבודה באופן פנימי.

ומהטעמים לזה – שמצד התנגדות חומריות הגוף אי-אפשר [לעתים] להתחיל באופן שמלמטה למעלה, לאט לאט, אלא בהכרח להתחיל מתוך "שטורעם" של תוקף הנשמה, בעניינים נעלים שאינם לפי-ערך הגוף כלל. ועם היותם באופן מקיף בלבד, נעשה על-ידם הכאה כללית בחומר הגוף, שזוהי הכשרה לעבודה פנימית.

וכפי שמצינו לגבי התקשרות הנשמה עם הגוף – שתחילה צריכה להיות התגלות עצם הנשמה בגוף, ולאחרי-זה תיתכן התגלות הכוחות הפנימיים.

לאור דברים אלו, הסביר הרבי, מובן גם בנידון-דידן, שהתגלות העניינים הכי נעלים בליל פסח (נגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה בכבודו ובעצמו) מלמעלה למטה, היא נתינת-כוח והכשרה לעבודה באופן פנימי. לכן, מיד לאחרי הגילוי מלמעלה בליל הפסח מתחילה העבודה של ספירת העומר בבירור פרטי מידות נפש הבהמית באופן פנימי.

על קיום והתנהלות השקלא-וטריא בנושא בין רבינו הזקן ואחיו המהרי"ל [בעל מחבר ספר שארית יהודה מיאנאוויטש], גילה הרבי באותה הזדמנות, כי זאת נודע על-פי המסופר בשם הרה"ח ר' אליהו יוסף ריבלין,

ואין לתמוה לעובדה שרבינו הזקן עצמו פלפל בביאור עניין שכתב בעצמו, כי בעת כתיבת הספר היתה "שכינה מדברת מתוך גרונו", ואחר-כך למד בעצמו והתפלפל בפירוש הדברים.

באונס וברצון

ספריו של רבי אליהו יוסף הם:

א) אוהלי יוסף, דיני קידוש השם ועוד, ירושלים תרכ"ח.

ב) אוהלי יוסף על הש"ס, ירושלים תרט"ז.

כבר בתשובתו משנת תש"ד, בעניין חזרת משניות בעל פה (הופיעה בשעתו ב'קובץ ליובאוויטש' [ומשם ב'תשובות וביאורים' (קה"ת תשל"ד) עמ' 14 הע' 1] ובאגרות קודש כרך א' עמ' רלו הערה א), מזכיר הרבי את הספר אהלי יוסף, וזה לשונו:

ברמב"ם הלכות יסודי התורה (פרק ה' הלכה ו'): אם עבר ונתרפא – במקום סכנה – בעבודה זרה שפיכות דמים וגילוי-עריות עונשין אותו, אבל אם עבר עליהם באונס אין עונשים אותו (שם הלכה ד). ואחד הטעמים (בספר אהלי יוסף סוף דיני קידוש השם בשם חמדת שלמה חלק אורח חיים סימן לח) דפועל על-ידי אונס לא מיקרי מעשה כלל מה-שאין-כן בחולי מסוכן, בשעת מעשה עושה ברצון...

(העניין נזכר עוד בשיחות קודש של הרבי, וראה גם לקוטי שיחות (כרך ז"ך עמ' 138 הע' 46)).

אולם יחסו של הרבי לרבי אליהו יוסף ניכר במיוחד בהשתדלותו הרבה להדפסת ופרסום כתביו.

"פעלא טבא הוא"

בי"ג מר חשון תשט"ו (אגרות קודש כרך יו"ד עמ' סה) כותב הרבי לגאון החסיד רבי שלמה-יוסף זוין:

נהניתי ממה שכותב אודות התעוררות בני משפחת מוהרא"י [=מורנו הרב אליהו יוסף] ז"ל מדריבין להוציא-לאור כתביו שעדיין לא ראו אור הדפוס. ומובן מעצמו שפעלא טבא הוא, ובטח יסדרו הענינים שיהיה להם גם יופי חיצוני, שנוסף על הענין ד"זה אלי ואנוהו התנאה לפניו כו'", הרי מפני מקרי הזמן זהו הדרך להמשיך [=למשוך את] כמה מאחינו-בני-ישראל להביט גם בפנים הספר ולהתבונן בתוכנו. ולדכוותיה האריכות בזה בטח למותר.

ומובן שכוונתי ביופי חיצוני הוא לא רק בחיצוניות דחיצוניות, היינו הדפוס הנייר וכו', אלא גם ה"אזנים לקופה" וכמו השוואות, מראה מקומות וכו' חיצוניות שבפנימיות, וכיון שכנראה מתייעצים [=בני המשפחה] עם כת"ר [=כבוד תורתו] ולכת"ר השפעה עליהם, בטח יסודר גם הנ"ל. ובזה להעיר, אשר כיון שספרו אוהלי יוסף אזלו זה מזמן מן השוק, ולאידך גיסא אין הטרחה כל-כך בהדפסתו עוד הפעם על-ידי פוטוגראפיא – אפשר יוציאו לאור הנ"ל גם ספר זה.

ממשיך הרבי וכותב לרב זוין:

בטח יש תחת-יד בני משפחתו של מוהרא"י ז"ל גוף הכתב יד גם-כן, וזה כאיזה שבועות שקיבלתי תשורה מאחד מארץ-הקודש ת"ו עלה כתב ידו, וכותב לי שזה גוף כתב יד בעל המחבר אוהלי יוסף. על שאלתי באיזה אופן בא [=כתב היד] לידו, ענה לי שזה מכמה שנים קנה זה גם אצל מוכר-ספרים ואינו זוכר הפרטים בזה.

הרבי אינו מרפה ובכ"ב טבת של אותה שנה כותב שוב לרב זוין (שם עמ' רנד):

מה נעשה על-דבר ההוצאה-לאור של כתבי-יד בעל-המחבר-ספר אהלי יוסף?

באריכות יותר מפרט הרבי במכתב נוסף לרב זוין בכ"א תמוז של אותה שנה (שם כרך יא עמ' רסט-ער):

האם מתעסקים בהוצאה לאור של כתבי-יד מהרא"י ז"ל ריוולין?

ושוב חוזר לרעיון הקודם:

אולי – כמובן, מבלי שימנע זה להנזכר-לעיל – יוציאו-לאור יוצאי חלציו שי' תיכף ספרו אוהלי יוסף, שכבר עשיריות בשנים שאזל מן השוק, והוצאה לאור על-ידי צילום יכולה להיעשות בקוצר זמן. והרי זה עתה נמלאו תשעים שנה לפטירתו. ובודאי יוכלו לצרף רשימת ראשי פרקים מימי חייו, הוריו, יוצאי-חלציו, הכתבי-יד שבעזבנו, נסיעותיו לליובאוויטש וכו'.

המסופר לעיל במכתבו של הרבי אודות עלה כתב ידו – הוא כנראה תשורה ששלח לרבי החסיד רבי יהודא שמוטקין. הרבי מתייחס לכך באיגרת מב' מנחם אב תשי"ד (אגרות קודש כרך ט' עמ' רכב):

ועל של עתה באתי שימים אלו ביקר אצלי מר קול שי' ומסר לי תשורתו עלה גוף כתב-יד-קודש מהרא"י ז"ל ריבלין, וכנראה כוונתו לבעל המחבר ספר אהלי יוסף תלמיד אדמו"ר הזקן. ומטובו להודיעני סדר השתלשלות כתבים אלו והסמכות שהם מהנ"ל, ותשואת-חן מראש... בתשואת-חן מקרב-ולב-עמוק על הכתב-יד...

בי"א אלול תשט"ו כותב הרבי ל"מחו[תני] הרב-החסיד נכבד-ונעלה כו' מו"ה מנחם-מענדל-שמואל שי' סלונים" (אגרות קודש כרך יא עמ' שפא):

רואה אני במכתבו אשר הוא גם מגזע הרה"ג מדריבין ע"ה, ואתעניין לדעת אם יוצאי-חלציו מוציאים לאור הכתבי יד מעזבונו, ותשואת-חן על הפרטיות בזה.

יום קודם לכן, יו"ד אלול תשט"ו שוב עורר את הרב זוין (אגרות קודש כרך יב עמ' לג):

לפלא שכנראה משתיקתו, אין מתקדם הענין דהדפסת ספרי וכתבי יד הרה"ג וכו' ריבלין ע"ה.

מאמציו של הרבי הועילו ואכן הוכנו הכתבים לדפוס, ובערב חג-המצות תשט"ז (אגרות קודש כרך יב עמ' תיז) כותב הרבי איגרת עידוד מיוחדת שיועדה למר יוסף יואל "המכונה פרופסור ריבלין":

בעתו קיבלתי מכתבו שמתכוננים להוציא לאור כתבי יד של זקנו הגדול הרב-הגאון והרב החסיד נודע לשם ולתפארת מחסידי רבינו הזקן, וגודל הדבר בודאי אין די באר... וראית האור, תורה אור, כי טוב וכי מתוק, וזכות הרבים במזכי הרבים, כל אלו המשתדלים בההוצאה לאור.

עוד ממשיך הרבי וכותב לו:

ותקוותי חזקה אשר כבודו המוציא לאור כתבים אלו לרבים בודאי תהיה עינו טובה בשלו ללמוד בהם ולעיין בהם ולהשפיע גם בסביבתו בכיוון זה. וגדול תלמוד תורתנו תורת חיים שמביא לידי מעשה, וכיון שהטוב והקב"ה אין-סופיים ובלי גבוליים, הרי ככל שיגדל הלימוד כן יגדל גם המעשה.

הערות על התניא

בשנת תשל"ד הדפיסה מערכת אוצר החסידים ספר (בן קנט עמודים) "ליקוטי הגהות לספר התניא" שבו הגהות שנרשמו על גיליוני ספר התניא, בעיקר של הצמח צדק וכן "מהרב החסיד ר' אליהו יוסף ז"ל", וכנראה הכוונה להרה"ג הרה"ח וכו' מוהר"ר אלי' יוסף ז"ל ריבלין (ראה אודותו בספר בית רבי חלק ב' טו, א).

לקראת סיום ההדפסה הגיע לידי הרבי 'ביכל' של כתב יד נוסף שהובא על-ידי הנכבד מר ציפל וזכה לכינוי "לכו נא – ציפל", ובו הגהות לתניא כאשר בתחילתו נרשם:

"זאת מצאנו על גיליון ספר הקדוש תניא מרב האי גאון קדוש ה' מכובד המנוח החסיד כו' רא"י זצ"ל זי"ע [=ר' אליהו יוסף זכר-צדיק-לברכה זכותו-יגן-עלינו] והעתקנו אות באות ה' יחשוב לנו לזכות כי"ר[=כן יהי רצון]", גם מביכל זה שולב חומר בספר הנ"ל.

[וראה תורת חב"ד – ביבליוגרפיות' תניא להר"י שי' מונדשיין (קה"ת תשמ"ב) עמ' 184-182].

להוציא בחוברת מיוחדת

בקובץ 'יגדיל תורה' נ.י. חודש ניסן-אייר תשמ"א (גליון מא), נדפסו שלוש הערות ממנו בנגלה (סימנים נג-נה) ואחת בחסידות (סימן נו בעניין "מעבר והתלבשות"), ושם בעמודים ריח-ריט נדפס צילום גוף-כתב-יד שלו; שם בעמודים רז-רח סקר העורך הרב שלום דובער לוין את כתבי הרב ריבלין שבדפוס, ואת ה'ביכלאך' שבספריית כ"ק אדמו"ר. [ראה גם בגיליון נח עמ' קמה].

לפני כן בשנת תשל"ו נדפסה חוברת בת 26 עמודים של 'הערות לשו"ע אדמו"ר הזקן', אשר קרוב לוודאי שהן של הרה"ק ר' אליהו יוסף (ריבלין) מדריבין ז"ל, בעל-המחבר ספר אהלי יוסף – בעריכת הרב שלום דובער לוין, וראה 'תורת חב"ד' שולחן ערוך אדמו"ר הזקן (קה"ת תשד"מ) עמ' 154.

על מעורבותו של הרבי בהוצאת החוברת מספר הרב שלום דובער לוין בספרו 'עבודת הקודש' עמ' צא:

"בקיץ תשל"ו הובא לידי ספר שלחן ערוך אדמו"ר הזקן הלכות פסח דפוס ראשון (שקלאוו, תקע"ד), ובו הערות על גיליון הספר. לאחר בדיקה התברר שאלו הם הגהותיו של הגאון ר' אליהו יוסף ריבלין, מחבר-ספר אהלי יוסף. כתבתי על כך לרבי ושאלתי: אולי כדאי שאוציא זאת לאור בקונטרס בפני עצמו. הרבי השיב שכדאי, והוסיף:

להוסיף: הוכחות להנ[זכר] ל[עיל]. פאקסימיליע מא[חד] העמודים רשימת ספריו שנדפסו (כולל הנדפס בא[רץ] הק[ודש] בשנים האחרונות – טופס נמצא כאן). אולי להשוות עם ההערות (האחרים) שכבר הו[צאו] ל[אור].

"עשיתי כך והכנסתי את המבוא שהכנתי אל הרבי, שהואיל לכתוב לי:

לברר: כמדומה 1) שביקר בליוב[אוויטש] (מירו[שלים] ת[בנה] ו[תכונן]. 2) שהי[ה] גם חבר בי[ת] ד[ין] בירו[שלים] ת[בנה] ו[תכונן]. 3) ס[פר] הנדפס בירו[שלים] תשל"ג – הוא בהוספות (לפרטן).

"כוונת הרבי היתה שהספר אהלי יוסף, הנדפס לראשונה בירושלים בשנת תרכ"ח, ובשנייה בירושלים תשל"ג, הנה בהוצאה השנייה הנ"ל יש הוספות, וכדאי לפרטן במבוא. כך אכן עשיתי והדפסתי את הקונטרס בחודש תמוז תשל"ו".

בחודש שבט תשל"ט שלח הרה"ת ר' יהושע שי' מונדשין לידידו הרב שלום דובער לוין צילום כתב-יד מספר 198 שבספריית בר-אילן, חידושים לחלק יורה-דעה.

אחרי רפרוף קל התברר שהוא העתק חידושי מהרא"י רבלין על היורה-דעה, שעדיין לא נדפסו. הרב לוין הכניס את הצילום לרבי בצירוף תיאור, ושאל אם להוציאו לאור, הרבי הגיב על-כך וכתב:

יש להנ"ל יורשים בא[רץ] הק[ודש] (שהו[ציאו] ל[אור] מספריו וכו') וצ[ריך] ל[היות] פס[ק] ד[ין] רב ברור היש רשות וכו'.

הרב לוין ביקש מר"י מונדשיין להשתדל בזה. הספרייה העניקה רשות. אך כששאל הרב לוין אם להמשיך במאמצים להשתדל בזה (להשיג רשות היורשים) השיב הרבי: "לא".

זמן קצר לאחר מכן נדפס הספר 'מגדל עז' (כפר חב"ד תש"מ) לזכרו של הרב עזריאל זעליג סלונים, ושם בעמ' כח-לב נדפס חלק מסויים מחידושיו הנ"ל לאורח-חיים ויורה-דעה שבכתב-יד מעתיק, אשר בספריית אוניברסיטת בר אילן.

במוסף מיוחד 'כבוד חכמים – עטרת פז' שיצא לאור בשנת תשמ"ט במלאת פ"ז שנים להולדת כ"ק אדמו"ר (בהוצאת מרכז צעירי אגודת חב"ד) נדפסו יא הערות שרשם רבי אליהו יוסף בשולי גיליון ספר 'בית מדות' (מהגאון ר' אברהם אהרן ברודא ז"ל מווילנא) בין העמודים קיז-קכד.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)