בני הזוג השבורים ישבו בחדרו של הרופא המומחה בלנינגרד. תקוותיהם התנפצו כשהתברר שאין הם מצליחים לחבוק ילד. הרופא ניסה לעודד אותם ואז אמר משפט נוקב: "הרשו לי לעוץ לכם עצה טובה. ראיתי הרבה זוגות שמסרבים לקבל את הדין, מוסיפים ללכת מרופא לרופא, ונוחלים שוב ושוב אכזבות מרות. אני אומר לכם: אין רופא בעולם שיוכל לעזור לכם. השלימו עם המצב והשקיעו את כוחותיכם בדברים אחרים".
בני הזוג לא היו מסוגלים לענות לו. נחלי דמעות ירדו מעיניהם. הם החליטו לדחות את העצה, והוסיפו לחפש ישועה, ללא הצלחה. אט-אט חדרה לתודעתם ההכרה שלא יהיו להם ילדים משלהם.
בני הזוג חודידיטוב, המתגוררים כיום בברוקלין שבניו-יורק, נישאו בשנת תשכ"ו (1966), בטשקנט שבאוזבקיסטן. הבעל, משיח שמו, הוא בנו של רבי רפאל חודידיטוב, מזקני הקהילה החסידית הבוכרית בטשקנט.
רבי רפאל היה איש של מסירות-נפש. גם בזמנים הקשים ביותר עמד כצור איתן בכל הקשור לחינוך יהודי וקיום המצוות. הוא התחבר אל חסידי חב"ד, שמצאו בטשקנט מקלט ומפלט מידה הארוכה של הבולשת הרוסית, והושפע רבות מהעולם החסידי.
כאשר חלפו שנתיים ובני הזוג לא זכו לפרי-בטן החלו לפנות אל הרופאים. הם ביקרו אצל מומחים ברחבי ברית-המועצות, ושוב ושוב שמעו מפיהם כי לא יוכלו להביא ילדים לעולם. לבסוף נמצא מי שנתן להם תקווה וסיפר להם על מרפאה בלנינגרד, המתמחה במיוחד בבעיה שלהם, ואשר נרשמו בה אחוזי הצלחה גבוהים.
הם פנו מיד אל המרפאה הזאת, ואז התברר כי רבים הממתינים בתור, וכי עליהם להמתין כמעט שנה. הם לא ויתרו, הפעילו קשרים, והצליחו להתקדם לקדמת התור ולהתחיל בטיפולים.
"אלה היו שמונה חודשים מתישים ומייגעים", מספר משיח. "האחיות כמעט רצו לסלק את אשתי מהמחלקה, משום שסירבה לאכול את המזון הלא-כשר. בהשגחה פרטית מצאנו שם רופא יהודי יחיד, שהבין לליבנו. בנימוקים רפואיים כביכול 'אסר' על אשתי, באוזני האחיות, לאכול ממטבח המקום, והמליץ על מזון תזונתי מיוחד שאכין בעצמי בבית ואביא לאשתי...".
אולם שמונת החודשים הקשים הסתיימו במפח-נפש. הרופא המטפל יעץ להם לחדול מהמאמצים, שכן בעייתם אינה בת-פתרון.
בימי החנוכה בשנת תשל"ב זכו בני הזוג לעלות לארץ-ישראל. עכשיו בערה בהם תשוקה אחת – לנסוע אל הרבי מליובאוויטש ולקבל את ברכתו. ואכן, לקראת חג-הפסח באותה שנה באו לחצר הרבי.
לאחר החג נכנסו ל'יחידות' אל הרבי. הרבי התעניין בנעשה בקהילה היהודית בטשקנט וביקש לשמוע על האב, רבי רפאל. בני הזוג ביקשו את ברכת הרבי לילדים, והרבי המליץ להם לפנות אל רופא מסויים בניו-יורק.
שוב נבדקו בדיקות מפרכות, אך התוצאות היו זהות לחלוטין לקביעת הרופאים בברית-המועצות. עם זה, הרופא המליץ על טיפול תרופתי כלשהו.
עבר זמן ואל חצר הרבי בא גם האב, רבי רפאל, שיצא מרוסיה הסובייטית זמן לא-רב אחריהם. ביקורו הראשון של רבי רפאל חודידיטוב אצל הרבי זכור לחסידי חב"ד. זה היה בהתוועדות פורים תשל"ג. הרבי כיבדו באמירת 'לחיים' וביקש ממנו לשיר מהשירים ששרו יהודי בוכרה בימים הקשים. רבי רפאל שר בהתרגשות רבה את השיר "אתם שלום, וביתכם שלום, וכל אשר לכם שלום". הרבי לא פסק מלעודד את השירה.
בינתיים נואשה האישה מהטיפולים ומנטילת התרופות. היא אמרה לבעלה: "הלוא לאביך זכויות רבות. שייגש הוא אל הרבי ויבקש בעבורנו".
באחת ההתוועדויות, שבה השתתפו האב ובנו, אזר רבי רפאל אומץ וניגש אל הרבי לבקש בעבור בנו וכלתו. הוא התרגש כל-כך עד שהצליח לומר שתי מילים בלבד: "רבי, ריביונקה!" [='ילד' ברוסית].
הרבי הביט בו בחיוך ובמבט אבהי, והשיב ברוסית: "מה פתאום ילד?! – בנים ובנות עוסקים בתורה ובמצוות!". ואז הִפנה את ראשו לעבר הקהל ושאל: "היכן משיח?".
תזזית אחזה בקהל, שחשב כי הרבי שואל היכן משיח-צדקנו... הרבי הבהיר מיד כי אמנם כבר הגיע גם זמנו של משיח בן דוד לבוא, אבל עכשיו הוא מחפש את משיח בן רפאל...
משיח, שהיה בתוך הקהל, פילס דרך במהירות בתוך ההמון הצפוף. הרבי מזג לו כוס 'לחיים' ובירכו ברכות רבות. מרוב התרגשות לא הצליח משיח לקלוט את כל הברכות חוץ מהמילים המפורשות: "זרעא חיא וקיימא". הוא לגם את כוסית ה'לחיים' ושב למקומו.
זמן קצר אחר-כך באה הישועה. מרוב שמחה והתרגשות כמעט יצאו בני הזוג אל הרחוב לספר לעולם על הנס, אולם הרבי הזהיר אותם שלא יספרו זאת לאיש, מלבד ההורים.
עברו תשעה חודשים והלידה התאחרה. בוקר אחד, כאשר משיח בא להתפלל, פנה אליו מזכירו הוותיק של הרבי, הרב חודוקוב, ואמר כי הרבי ביקש לברר "מה חדש אצל משיח"...
למחרת בבוקר נולדה לבני-הזוג חודידיטוב בת בריאה ושלמה. אחריה נולדה עוד בת, ואחריה עוד ארבעה בנים... | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
