מסמך גאולת פורים לגאולה האמיתית והשלימה

יהי-רצון שעוד לפני פורים [...] (בשבת פרשת תצווה) יהיה כבר "מסמך גאולה לגאולה" - גאולת פורים לגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו, "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".

[...] ואז יהיה גם העניין ד"ואתה תצווה" בתכלית השלימות והגילוי - כי "לא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך" (ועד שיתגלה ויאיר בכל העולם, מלשון העלם, "מערב עד בוקר", שמהפכים ה"ערב" ל"בוקר"), ובאופן שמראה באצבעו ואומר זה, וב' פעמים זה, "הנה אלוקינו זה גו' זה הוי' קיווינו לו", ומתוך שלימות השמחה - "נגילה ונשמחה בישועתו", "שמחת עולם על ראשם".

וכן תהיה לנו - גאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו תיכף ומיד ממש, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו".

(מהתוועדות שבת-קודש פרשת תצוה, ערב פורים קטן ה'תשמ"ט
 - 'תורת-מנחם - התוועדויות' ה'תשמ"ט, כרך ב עמ' 350)

"מלחמת עמלק" כהכנה לגאולה העתידה

בתחילת פרשת זכור נאמר "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים". ועל-פי מאמר רז"ל ש"בכל דור ודור (ובכל יום ויום) חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא (היום) ממצרים", היינו, שהעניין דיציאת מצרים צריך להיות וישנו בעבודת כל אחד ואחד מישראל בכל יום ויום (ולכן מזכירין יציאת מצרים בכל יום, וב' פעמים ביום, בערב ובבוקר), שצריך לצאת מהמיצרים וגבולים דהגוף ונפש הבהמית - מובן, שגם העניין דמלחמת עמלק ישנו בכל יום, ש"אחר יציאת מצרים עומדת לנגדו מלחמת עמלק, כמו שכתוב אשר עשה לך בדרך בצאתכם ממצרים".

ועניין זה נוגע גם לההמשך והתכלית דיציאת מצרים - הכניסה לארץ-ישראל ובניין בית-המקדש - שהרי "ג' מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, למנות להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות בית הבחירה... הכרתת זרע עמלק קודמת לבניין הבית", היינו, שבניין בית-המקדש יכול להיות רק לאחרי מלחמת עמלק.

ועל-דרך זה בנוגע להכניסה לארץ בגאולה העתידה (שקשורה עם יציאת מצרים, כמו שכתוב, "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", וכידוע שיציאת מצרים היא השורש לכל הגאולות שלאחרי זה עד לגאולה העתידה), ולבניין בית-המקדש השלישי [...] - שלפני זה צריך להיות מלחמת עמלק. ולהעיר גם ממה שכתוב בסיום וחותם הפרשה שקורין בפורים - "מלחמה לה' בעמלק מדור דור", שכולל גם "דרא דמשיחא".

 [...] החידוש דפורים לגבי מתן-תורה שהעבודה היא מתוך רצון גמור מודגש גם במלחמת עמלק - כי, עניינו של עמלק הוא (כמפורש בקרא) "אשר קרך", מלשון קרירות, שהעבודה דקיום התורה ומצוות תהיה ללא חיות והתלהבות, "מצוות אנשים מלומדה", שעבודה כזו אינה ברצון גמור, אלא כמו בדרך כפייה. וזהו עניין מלחמת עמלק - שהעבודה תהיה מתוך חיות והתהלבות, ברצון גמור.

(מהתוועדות שבת-קודש פרשת תצווה, ערב פורים ומוצאי פורים ה'תש"נ
 - 'תורת-מנחם - התוועדויות' ה'תש"נ כרך ב, עמ' 360)