חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:45 זריחה: 5:35 י"ג בסיון התש"פ, 5/6/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

פתאום אמר הרבי: "כל הפושט יד נותנים לו"...
ניצוצי רבי

"אחד יקח על עצמו להוציא ידי חובה את כולם ב'עד דלא ידע'" * "ראו 'מופתים' ואחר-כך הלכו לאכול קוגל" * בשעה שתיים ושלושים, באמצע ההתוועדות, לקח כמה כוסות וכשגמר עד הסוף, שם ידו הקדושה על המצח ושפשף * "הקהל היה בשמחה גדולה ויתפשו איש באחיו, בין אם הכירו ובין אם לא, וירקדו על הריצפה, על ספסלים ועל השולחנות" * תיאור מלא של ההתוועדות המופלאה בפורים תשכ"ו

אחת ההתוועדויות המופלאות  של הרבי היתה בפורים תשכ"ו. תיאור ההתוועדות התפרסם לראשונה בדפוס ב'כפר חב"ד' גיליון 658 (מאת יוסף בן-יעקב). הם מבוססים על יומנו של הרה"ח ר' ישראל-יואל ע"ה סוסובר, בתוספת השלמות מרשימות פרטיות נוספות של תל' התמימים דאז, והננו מביאים את התיאור לפניכם.

בשעה שמונה ושלושים נכנס הרבי להתוועדות, התחילו בניגון ואחר-כך לקח חתיכות עוגה ושם במפית של נייר ואמר "לחיים" לכל אחד. אחר-כך התחיל בשיחה בעניין השלושה פסוקים שאמרו הילדים להמן.

היו חמש שיחות וכל שיחה היתה בערך עשרים דקות. בניגונים עודד בידו הקדושה. בין השיחות אמר לכמה אנשים להגיד "לחיים". כמה אנשים נתנו לרבי יד, והיה אחד שהרבי הושיט ידו אליו.

בשעה שתים-עשרה אמר המאמר ד"ה "וייבז בעיניו לשלוח ידו במרדכי", והסביר שגם אצל עשיו כתיב וייבז עשיו את הבכורה. המאמר ארך עשרים דקות. לפני המאמר הפסיק הרמקול לעבוד ותיקנו ואחר-כך שוב נפסק. בסוף, ר' לימא מינקאוויטש הוציא מיקרופון מהטייפ שלו ושם תחת המפה של הרבי.

אחרי המאמר ניגשו אנשים עם 'משקה', וכשהרבי דיבר אליהם, כיסה את המיקרופון. אחרי המאמר דיבר עוד שיחות קודש. אחר-כך אמר שינגנו את הניגון של הרבי מהר"ש והרבי בעצמו ניגן. אמר שינגנו את הניגון "סטאוו יא פיטו", ואחר-כך אמר שינגנו ניגון שמח ועודד בידיו הקדושות.

"צריך להיות 'עד דלא ידע'"

בערך בשעה שתיים (לפנות בוקר) אמר הרבי: "כיוון שעומדים כבר קרוב יותר לסיום מאשר להתחלה, כבר לאחר חצות, ומכיוון שצריך להיות 'עד דלא ידע' ולעת עתה לא נראה שמישהו אוחז במצב זה, שאחד ייקח זאת על עצמו ויוציא ידי חובה את כולם".

אחד רצה מיד למזוג לעצמו כוס משקה. הרבי לא כל-כך הסכים אבל בכל-זאת נתן לו 'לחיים' ושאל אם הוא הנבחר שבעם, וגם נתן לו כמה חתיכות 'מזונות' (לפי בקשתו), וכולם התחילו לתפוס ממנו. ואמר לו הרבי: "איר וועט באלד מאכן ספיטשעס" [=תיכף תתחילו לנאום]... והתחיל לענות משהו לרבי ואמר לו הרבי, "איך האב געזאגט אז באלד וועט איר מאכן ספיטשעס" [=הלוא אמרתי שתיכף תתחילו לנאום]...

אחר-כך שאל האם עושה את מלאכתו, שלכן קיבל מזונות, ושוב התחיל לדבר ואמר לו הרבי - "מיט ספיטשעס וועט איר גארניט אויפטאן, מ'דארף האבן 'עד דלא ידע'" [="בנאומים לא תפעלו מאומה. צריך להיות 'עד דלא ידע'"].

"נסו לגעת בעניבה שלו"...

הרבי קרא לר' חיים-אשר הכהן כהנובואמר, "הרי הוא כהן, שייגש". כשניגש, מזג לו כוס מלאה של 95% ושתה ולא הרגישו כלל. אמר לחיים והרבי בירך אותו שיהיה לו "א הרחבה'דיקער יאר בגשמיות" (="שנה של הרחבה בגשמיות"). אחר-כך הורה לו לומר "לחיים" עוד כמה פעמים, ואמר: "הפגישה הראשונה איתו היתה כאשר עשה קידוש על 95% בפאריז". ואחר-כך אמר לו לשתות עוד כוס ושתה עוד כוס מלאה.

הרבי דיבר שיחה בעניין שיכולים לשמוע חסידות ואחר-כך הולכים לאכול קוגל. אחד ששתה יותר מדי היה עונה אחר הרבי - "לאכול קוגל" - ורצו לסלקו, אבל כמה פעמים הביט אליו הרבי בפנים שוחקות. והרבי המשיך ואמר שראו בפועל מופתים אצל הרבי הקודם ואחר-כך הלכו לאכול קוגל.

הנ"ל ששתה הוסיף לדבר ובסוף שם ראשו על השולחן ואז החלו להוציא אותו ואמר הרבי - תהפכו לו את העניבה, ותראו... [ברשימה אחרת: רק נסו לגעת בעניבה שלו ותראו שהוא יודע הכול].

"כוס מלא על-פי שולחן-ערוך"

הרבי מזג לכמה וכמה כוסות מלאים יי"ש. רש"ל אמר שגם הוא רוצה משקה, ואמר לו הרבי "מיט אייך האב איך מורא אנצוהויבען" (=איתכם, חושש אני להתחיל"), ונתן לו. וגם נתן להרבה. להרב יצחק דובער אושפל אמר: "תאספו כוח לקחת משקה, שיהיה כוס מלא על-פי שולחן-ערוך", ואמר לו לקחת כמה פעמים.

התחיל לנגן "כאטש מי כודי" ושר מאוד "לעבעדיק" (=בחיות). ציווה לנגן "אבינו מלכנו" ועצם את עיניו. ניגון אדמו"ר הזקן ציווה לחזור שלוש פעמים.

לרש"ג מסר יין ולא יי"ש ואמר: "עס איז דאך פורים און עס איז דא א עניין להרבות ביין" (="זה הרי פורים ויש עניין להרבות ביין"). להרב חודוקוב אמר, "וואס איז מיט מיין דירעקטאר?" ("מה עם המנהל שלי?") ומזג לו יי"ש.

אלו שנסעו לאנשי החיל  העמידו משקה וגם נתנו לרבי תפוזים בשם כל החיילים. הרבי מזג לכל אחד ואחד מהם והשאר השאיר על השולחן שלפניו. אחר-כך שאל הרבי אם קיבלו את המברק ששלח להם ואמרו שלא. הרבי הביט עליהם בתימהון ועשה בידיו הקדושות כמו "חבל". גם הביט על רלי"ג בפליאה מפני מה לא קיבלו.

"מי אומר שאתה צריך לנסוע?"

ר' נחמן קובלסקי מסר לרבי תאנים ועוגות וה'משקה' ועמד על-יד הרבי משך זמן. הרבי שחק ואמר שהוא בעצמו לא יאכל מצד שאלה ב'ברכה אחרונה', ומסר לרמ"ל ראדשטיין בפנים שוחקות.

רש"ג ניגש לרבי וביקש משהו ואמר לו הרבי - "למה אתה צריך להגיד כמה פעמים? אמרתי כבר שזה שייך לחודוקוב!", והרבי נתן לו משקה.

שמעתי שהרבי אמר לאחד שאמר לו שהוא צריך לנסוע - "מי אומר שאתה צריך לנסוע? אולי אתה צריך להישאר?". ואחר-כך אמר לו עוד - "רואים כמה השליחות יקרה אצלך"... [כי לא ביקש רשות לבוא] ואיני יודע אם הרבי נתן לו יי"ש.

אחר-כך דיבר שיחה אודות כפר-חב"ד.

בשעה שתיים ושלושים שתה הרבי באמצע ההתוועדות כמה כוסות עד הסוף וכשגמר עד הסוף, שם ידו הקדושה על המצח ושפשף. כך היה כמה פעמים. פעם קרה שהביט בכוס וראה שהיא ריקה ומיד ניגש הרב מרדכי מענטליק. בדיוק אז הרבי דיבר עם מישהו והר"מ חיכה עד שהרבי אמר למזוג, ומיד מזג, ושתה הכול.

חשבו שההתוועדות נגמרה...

הרבי לקח את הסידור ופתח אותו, וכולם חשבו שההתוועדות נגמרה. פתאום קרא לנכדו של הרב זווין באומרו: אם נכדו של זווין נמצא, שיבוא לקחת משקה בעד הסבא. נתן לו 'לחיים' ולא גמר כל הכוס. ואמר לו שיגמור, כי אין לערבב את שלו עם של הסבא, וכיוון שצריך להיות 'טופח על מנת להטפיח', שיגיד קודם בעד עצמו ואחר-כך בעד הסבא. מזג לו פעם ב' ונתן לו מזונות. הנ"ל לא ידע אם זה בשבילו או בשביל זקנו, ואמר לו הרבי - "הסבא היה עושה קידוש על 95% ולא היו צריכים פארבייסן"...

אחד הנוכחים רצה להוסיף לו 'משקה' וסירב, והרבי אמר לו: "הרי זה דין בשולחן-ערוך!" [לבסומי בפורים]. כאשר הרבי התחיל את השיחה האחרונה ואמר "מ'גייט מסיים זיין", הפסיק ואמר לו "דו מעגסט מסיים זיין" [="מותר לך לסיים" (את הכוס)].

אמר להרב חיים מאיר בוקיעט שיגיד 'לחיים' ושאל כמה פעמים אם הכוס מלאה.

דיבר שיחה ולאחר השיחה שאל אם חיים-אשר (הנ"ל) כבר ישן, ומישהו אמר שכבר יצא ב'עד דלא ידע'. בינתיים בא ר' חיים-אשר לרבי והרבי מזג לו עוד כוס מלאה ואמר ר' חיים-אשר לרבי - קיבלתי ברכה שתהיה לי הרחבה בגשמיות, אבל ברוחניות עוד לא קיבלתי. וכיסה הרבי את המיקרופון ואמר לו משהו [ברשימה אחרת שאמר לו הרבי "בשמחה וטוב לבב"].

"עשו לי טובה וקחו 'משקה'"

בינתיים שתה הרבי עוד כמה כוסות והתעניין בכמה בחורים שנסעו למחנה צבא לקרוא את המגילה ושאל כמה בדיוק נסעו - חמישה? שישה? או שבעה? - ואת כל אחד מהם שאל: "גם אתה נסעת?". וניגשו הת' יצחק-מאיר קגן, שלום-בער העכט, ובן-ציון שאפרן. גם הם הביאו משקה, והרבי מזג לכל אחד. אחרי כן נתן משקה להרב יעקב-יהודא העכט ואמר בחיוך: "המדריכות לא יידעו"...

אחר-כך אמר להרב מענטליק בחיוך - "טוט מיר א טובה און נעמט 'משקה'" ("עשו לי טובה וקחו 'משקה'"), ומזג לו כוס מלא של 95% והנ"ל שתה את כולה. הרבי חילק משקה לעוד כמה ואחר-כך שאל על ר' משה-יצחק העכט אבל הוא לא היה.

בהתוועדות נערכה גם מגבית.

אחר-כך אמר: "מסתמא יארגנו התוועדות", ומסר להרב דוד רסקין עוגה גדולה ששלחו לו למשלוח-מנות, וגם מהמזונות שלו וקצת יי"ש ובקבוק סודה.

מאז שהרבי פתח את הסידור עברה בערך חצי שעה. ואחר-כך היו עוד הרבה "גילויים", כדלקמן.

"אני רואה רק ריקים"

באמצע אמר: "מ'זאל אויסליידיקן אלע בוטלעך וואס זיינען דא. איך מיין ניט אויסגיסן, ס'איז דאך בל-תשחית ובפרט בשנת השמיטה איז דאך דער לימוד לאכלה ולא להפסד... [="לרוקן את כל הבקבוקים שיש כאן. אינני מתכוון לשפוך, שהרי זה בל-תשחית ובפרט בשנת השמיטה שישנו הלימוד 'לאכלה ולא להפסד'"]. הרבי התחיל למזוג, וכמה וכמה התקרבו אליו ומזג להם. ואחר-כך אמר: "אני רואה רק ריקים, 'כלים ריקים אל תמעיטו', שהכלים לא יישארו מלאים". מיד נעשה רעש ובמהירות 'רוקנו' את כל הבקבוקים. אחר-כך שאל אם כל הכלים כבר ריקים ונעשה רעש גדול עוד יותר.

הזקנים ברחו ממש בניסים

פתאום אמר: "כל הפושט יד נותנים לו...", ומיד התחילו מאות לרוץ כו' ונעשתה מהומה. הטייפרעקארדערס והרמקול נשברו וכו', והרבי יושב ומוזג לכל אחד, ואמר "לא לדחוף, כך אי-אפשר לחלק", אבל לא הועיל כי היתה מהומה גדולה. כולם יצאו מהכלים. מרוב גודל הגילויים גם היו כאלו שכבר היו מבושמים ואפילו נדחפו אל שולחן הרבי. עלו אחד על השני, קומה על קומה והזקנים ברחו ממש בניסים...

וכל הזמן הזה הרבי עומד ומתוך שמחה וקירוב מוזג לכל אחד ואחד משקה וכשגומר בקבוק, נותנים מיד בקבוק שני וכך הלאה. בינתיים הרבי לקח את סידורו ובירך ברכה אחרונה וסגרו ולאט לאט, עד שפילסו הדרך - ויצא בניגון (שהתחיל) "כי בשמחה".

הרבי אמר - "בלי התפעלות"...

כאשר הרבי הגיע למדרגות הבימה. נפלה פתאום חומת אנשים, ובתוכם היו גם הרב חודקוב, שגם הוא לקח 'משקה'. עד שקמו כולם ועשו דרך, היו שם דחיפות רבות.

הרבי יצא מבית-המדרש בשעה שלוש ושלושים (בבוקר).

הקהל  היה בשמחה גדולה ויתפשו איש באחיו בין אם הכירו ובין אם לא וירקדו על הרצפה, על ספסלים ועל השולחנות. כאן רוקדים בעיגול וכאן ככוכב וכאן שניים מתלהבים בריקוד יד על יד וכאן אחד בודד קופץ על מקומו, מוחא כף וצועק ושר ככרוכיא והיה המחזה נורא ונפלא.

לפני שיצא מ-770 רצה הרבי למזוג 'משקה' למישהו, אבל כשגברו הדחיפות והחלו לחטוף לא נתן. וכשהרבי התחיל לצאת, התחיל הנ"ל לצעוק: "רבי, רבי, איר האט מיר צוגעזאגט, רבי פארגעסט מיר ניט!" [="רבי רבי, הבטחתם לי, רבי אל תשכחו ממני!"...] והרבי חייך.

כשיצא מחדרו, הנה ליד היציאה ראה שאחד מחזיק בקבוק יי"ש, והרבי לקחו ממנו והתחיל לחלק. מיד כשנשמע הקול בבית-הכנסת למטה אשר הרבי מחלק משקה בחוץ כולם רצו החוצה. הדחיפות כמובן היו נוראות וכמעט כמעט שדחפו את הרבי ח"ו. לאחד שביקש לעכב את הדחיפות אמר הרבי: "אן התפעלות"... [=בלי התפעלות"...].

לא נדחף - לא מקבל...

לעוד אחד שרצה לעכב את הדחיפות אמר הרבי - "הרי כבר קיבלת ומדוע אתה עדיין עומד כאן?". וענה שמנסה לעכב את הדחיפות. אמר לו הרבי - "אם אתה מצליח לעצור את הדחיפות או לא אינני יודע, דבר אחד בטוח שאתה תופס מקום".

לאחד שביקש אמר: "הרי כבר קיבלת!". וענה הנ"ל שבכוס היה חור והמשקה נשפך. ואמר לו הרבי - "ומה יועיל עכשיו אם גם עכשיו יש חור?" [ברשימות אחרות: "כלי שבור אינו מחזיק"]...

לאחד אמר - "תיגש לסוף השורה".

אחד מהת' צילם והרבי שאל לדעת "מי זה?", באומרו, "מ'טיילט משקה... חיצוניות ממש" [=מחלקים 'משקה'... 'חיצוניות' ממש] ולאחר שאמרו לרבי את שמו אמר - האם לכל הפחות קיבל לחיים?

לאחד מאלו שביקשו יי"ש אמר - "בתנאי שתלמד כל שבוע את התורה-אור ולקוטי-תורה של הפרשה". ושאל הנ"ל "כל שבוע?". ואמר לו הרבי - "זה המסחר" [=זאת העסקה].

שמעתי אשר אחד ניגש וביקש גם בשביל חברו. ושאל הרבי "למה החבר אינו לוקח בעצמו?". ואמר הנ"ל כי "אינו רוצה להידחף". ואמר הרבי, "אם אינו רוצה להידחף אינו יכול לקבל". הרבה אנשים ביקשו דברים פרטיים ולהרבה נתן ברכתו, אבל לאחרים לא נתן.

ריקוד שמח בחוצות ניו-יורק

בתוך כל ההמולה הזאת נשברו הקפיצים של המכונית של ר"י קרינסקי, כי הרבה אנשים נדחפו על המכונית כל אותו זמן שהרבי עמד ליד המכונית, כמו שעה, לחלק יי"ש וענה לכולם "לחיים ולברכה" בקול רם, ובמילא הגג שקע ולא יכלו לפתוח את הדלת.

ואז בא ר' מרדכי ריבקין עם המכונית שלו והרבי נסע לביתו עם המכונית הזו. זה היה בשעה ארבע ושלושים.

(ר"י קרינסקי נהג את המכונית אבל גם ר"מ ריבקין נסע בה עם הרבי). הרבי אמר להרב חודקוב שגם הוא יכול להיכנס במכונית ולא ידחפו אותו ונכנס וישב במושב האחורי.

הרבה מהקהל הלכו אחרי המכונית באמצע הרחוב, וקול גדול של שירת "כי בשמחה" ליווה את המכונית. וכשהיא נעלמה מהעין יצאו המונים בריקוד שמח בחוצות ניו-יורק.

לא להתפעל מה'עולם'

באותה שעה ועוד קודם כבר התאספו ליד ביתו של הרבי כשלושים בחורים בערך, וכשהגיע הרבי לביתו החלו לשיר, והיו אחדים שעשו "שא, שא", כי לא רצו להרעיש ליד ביתו של הרבי. אולם הרבי הראה בידו הקדושה שימשיכו ולא יתפעלו מה'עולם'" ועודד בידיו הקדושות הרבה. כשעלה על המדריגות התחיל כמו לחפש בבגדיו את המפתחות, ופתח את הדלת ומיד יצא ועודד הרבה בידיו הקדושות. אחד עשה אל מול הבית קוליע והרבי עודד הרבה בידיו בניגון ניעט ניעט ניקאוואו.

ליד הבית הרבי חילק עוד הפעם משקה. אחד בירך את הרבי שיהיה בריא והרבי ענה לו: "גם אתם וכל אשר אתכם".

הכל היה לפלא והרבי היה שמח מאוד מאוד ובעומדו ליד דלת הבית רקד על מקומו זמן רב.

והעיר ואיסטערן פארקוויי צהלה ושמחה...

בסוף החלוקה אמר "למה דוחפים? הרי הקהל קטן!", ואמר, "שלא ייקחו פעמיים, זה לא יוסיף כלום", והתחיל לעלות במדרגות התחתונות.

לפני שעלה אמר לו אחד: "איבער א יאר נאך אמאל" [=תזכו לשנה הבאה]. והרבי לא ענה לו אלא המשיך ללכת הלאה. הנ"ל נבהל לנפשו על זאת וירץ אחרי הרבי וחזר על דבריו ויען לו הרבי: "און מיט א הוספה" [=ובהוספה"].

כל זה נמשך לערך חמש-עשרה דקות ואחר-כך נכנס הרבי לתוך ביתו, "והעיר והרחוב איסטערן פארקוויי צהלה ושמחה" עד אור הבוקר.

"עדיין פורים"

שושן פורים בבוקר.  כשיצא הרבי לקריאת התורה ניגש אחד הת' ואמר לרבי שלא קיבל 'לחיים', והרבי ענה לו שעל-פי דין אסור לשתות קודם קריאת-התורה. [ברשימה אחרת: "ס'האט ניט קיין ארט פארן דאווענען" - אין לזה מקום קודם התפילה], ושיבוא אחרי קריאת התורה. ואחר-כך נכנס הרבי לחדרו הקדוש ויצא עם בקבוק יי"ש ונתן לו ולעוד אחד. זה יום ההולדת של הנ"ל והרבי בירך אותו, "א הצלחה'דיקער יאר [=שנת הצלחה] בגשמיות וברוחניות".

לאחר מנחה ניגשו עוד כמה וכמה וביקשו שלא קיבלו וכו' וביניהם ניגש אחד עם בקבוק 'משקה', ואמר לו הרבי: "אתם יכולים למזוג לבד ולשתות לבד, זה עדיין פורים אף שאין אומרים 'ועל הניסים'".

בלילה, כשנכנס הנ"ל ל'יחידות', הנה קודם צאתו אמר לו הרבי: "תסלחו לי שלא נתתי משקה בצהרים, חששתי שיחריבו את בית-הכנסת"...

אחד כתב פתק לרבי שלא קיבל, וענה לו שילמד תורה בהתמדה ושקידה ותלמוד-תורה כנגד כולם.


 
 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)