אפשרות לתקן
"אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת" (ויקרא יג,ב). הנגע הוא סימן היכר למחלה פנימית שיש לרפא אותה, ולכן זה חסד אלוקי המעורר לטהרה. על האדם לשמוח שמראים לו את שפלותו, ובמקום שהטומאה תהיה מוסתרת בפנימיותו היא יוצאת החוצה והאדם יוכל להיטהר.
(שפת אמת)
החכמה מתקנת
בנדרים מופיע הביטוי "איש... כי יפליא לנדור", ואילו בנגעים כתוב "אדם" – "אדם כי יהיה בעור בשרו". 'איש' מתאר את מידותיו של האדם, ואילו 'אדם' מתאר את היותו בעל שכל. תחילת העבודה היא נדרים, שעניינם פרישות, אבל זו ההתחלה בלבד. עניין הנגעים שייך ב'אדם', כי בכוח החכמה שבו בכוחו לתקן את ה'נגע'.
(אדמו"ר הזקן)
מצויה אצל אנשים חשובים
בארבעה שמות נקרא האדם בלשון-הקודש: איש, גבר, אנוש, אדם. בזוהר מבואר שהתואר 'אדם' הוא החשוב במעלה. לכן נאמר בפרשת נגעים 'אדם', כי הנגעים הם עונש על דיבור לשון הרע, ומידה מגונה זו מצויה ביותר אצל אנשים חשובים.
(רבי מרדכי-יוסף מאיזביצה)
לראות בשתי עיניים
הגמרא (שבועות ו) אומרת כי כוהן שהוא סומא באחת מעיניו אסור לו לבחון את הנגעים. כל נגע, הן של יחיד הן של רבים, צריך בחינה בשתי עיניים. בעין אחת צריך לראות את הנגע, ובשנייה את הסיבות שגרמו לו. אבל מי שרואה בעין אחת בלבד, היינו שהוא רואה את הנגע בלבד, את הצד השלילי, ואינו יורד לסיבות שגרמו לכך – פסול מלבחון את הנגעים, כי אין הוא טורח למצוא צד זכות.
(מאוצרנו הישן)
לשוב בגיל צעיר
"ושער בנגע הפך לבן" (ויקרא יג,ג). בשעה שאדם חוטא בצעירותו, יש תקווה שתתיישב עליו דעתו, יעשה תשובה וישוב לדרך הישר; אבל אם "שער בנגע הפך לבן", אם הנגעים הם כבר בעלי 'שערות שיבה' – "טמא הוא", לאדם כזה קשה לשוב מדרכו הרעה.
(תפארת יהונתן)
סכנה נסתרת
"כולו הפך לבן טהור הוא" (ויקרא יג,יג). אם כל הצרעת, כל הטומאה, יצאה החוצה – טהור הוא, אין הוא מזיק עוד. טומאה חיצונית, הגלויה לעין, אינה מזיקה, כי אפשר להיזהר מפניה. הטומאה המסוכנת היא זו הנסתרת, הצרעת המכוסה.
(פתשגן הכתב)
הולך בעקבות חברו
"וטמא טמא יקרא" (ויקרא יג,מה). טמא אחד קורא ורץ בעקבות הטמא האחר. כל אדם נמשך אחר החברה שלו ומתחבר עם שכמותו.
(לקוטי צבי)
מנגע לעונג
כאשר אור החכמה מאיר יש לפנינו מצב של 'עֹנג', כפי שנאמר "חכמת אדם תאיר פניו". אבל בסילוק החכמה מתקבל 'נגע'.
(קונטרס לימוד החסידות) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
