נושאים נוספים
	התקשרות 863 - כל המדורים ברצף
	חודשיים של "בריא מזליה"
	לפרוץ את הגלות – בשמחה
	מבצע תורה
	פרשת תרומה
	הלכות ומנהגי חב"ד

מאת: הרב יוסף-שמחה גינזבורג

חודש אדר-ראשון

קביעת יום החופה:

ההוראה הישנה בספר המנהגים¹ היתה: "בחודש אדר... עושים חופה בכל ימי החודש" [=גם בחציו השני, שלא כברוב חודשי השנה כמפורט שם]. פעם נשאל הרבי אם הכוונה בזה גם לימי חודש אדר-ראשון², והשיב³:

"לא שמעתי בפירוש. ולפענ"ד – בזמננו, כל המקדים בחתונה כדת משה וישראל הרי זה משובח. ובפרט לאחרי שכבר היו 'תנאים' (ואפילו – החלטה על-דבר-זה והקירוב⁴ שבא על-ידי-זה). ואמרו חז"ל⁵, שגם גמר נשמות שבגוף⁶ מביא בן דוד, גאולה האמיתית והשלמה".

ובמענה אחר⁷:

"הגבלות בימינו אלה בנוגע לימי חתונה – מלבד המפורשים⁸, כמובן ופשוט – המביאים לדחיית ואיחור זמן החתונה – מביאים בכמה וכמה מקרים, בעוונותינו הרבים – למכשולים בעניני צניעות וכו' דחתן וכלה, ודי למבין.

"וצריך עיון גדול ביותר: הכדאיות הן, או אדרבא.

"[ולכן עצתי בכלל – שלא לאחר זמן חתונה]".

יארצייט:

מי שנפטר אביו (וכו') בחודש אדר בשנה פשוטה, ינהג מנהגי יארצייט השנה בחודש אדר ראשון⁹, ויש מחמירים לנהוג בהם גם באדר-שני¹⁰.

שבת-קודש פרשת תרומה
ב' דראש-חודש אדר-א'

שחרית: הלל, קדיש-תתקבל. שיר-של-יום, הושיענו, ברכי נפשי, קדיש יתום.

מוציאים שני ספרי-תורה. בראשון קוראים לשבעה עולים בפרשת השבוע.

קריאת 'שלישי' מתחילה מפרשת המנורה: "ועשית מנורת זהב טהור" (כה,לא)¹¹.

גם את תיבת "משוקדים" (כה,לד) קוראים כרגיל לפי הטעמים¹².

מניחים את הספר השני על הבימה ואומרים חצי קדיש. הגבהה וגלילה לספר הראשון, וקוראים בספר השני למפטיר בפרשת פינחס (במדבר כח,ט-טו): "וביום השבת... ובראשי חדשיכם...". הגבהה וגלילת ספר שני. הפטרה: "כה אמר ה', השמים כסאי". קרא הפטרת הפרשה – קורא אחריה 'השמים כסאי'. ואם נזכר אחר הברכות – קורא אותה בלא ברכה¹³.

אין אומרים 'אב הרחמים'.

במוסף – 'אתה יצרת'. מי שטעה ואמר 'תיקנת שבת': נזכר עד שלא סיים תפילתו – חוזר ומתחיל 'אתה יצרת', ואם סיים תפילתו – חוזר לראש התפילה¹⁴.

יום התוועדות. ההתוועדות – בבית הכנסת¹⁵.

מנחה: אין אומרים 'צדקתך'.

יום שישי,
ז' באדר-א'¹⁶

יש להשתדל להוסיף ביום זה בשמחה של תורה ובשמחה של מצווה, כיוון שנולד בו משה רבינו ע"ה, מושיען של ישראל¹⁷.

בשבעה באדר – וכן בתפילת מנחה שלפניו – לא היו נשיאי חב"ד אומרים תחנון. זאת דווקא לאחר שעלו לנשיאות, אבל לא לפני זה¹⁸.

______________________

1)     עמ' 76.

2)     ולכאורה, ע"פ המבואר בלקוטי שיחות ח"ב עמ' 538 ובהערה 16, תלוי הדבר ב'מרבין בשמחה', וזאת יש גם באדר-ראשון כפי שהכריע הרבי במקומות רבים, ומהם: לקוטי-שיחות חט"ז עמ' 349, סה"ש תשנ"ב ח"ב עמ' 391, אג"ק ח"ה עמ' רמג, חכ"ב עמ' קסט, תורת מנחם חי"ט עמ' 81 ועוד.

3)     מענה מיום יו"ד שבט תשמ"ו, להרה"ג ר' גבריאל שי' ציננער, בעל המחבר ספר 'נטעי גבריאל' – צדיק למלך ח"ז עמ' 227, שערי הלכה ומנהג ח"ד עמ' צט. שערי נישואין (היכל מנחם, תשס"ז) עמ' רכט (במקור האחרון - ללא ציון שהמענה ניתן על אדר-ראשון). כדרכנו, וכן המענה הבא – בכתיב מלא, נפתחו ראשי-התיבות, ונרשמו מקורות והערות.

4)     בין החתן והכלה – שגם הם מחייבים את הקדמת מועד החתונה.

5)     "אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף" יבמות סב,א. זוהר ח"ב כח,ב.

6)     ששלימות קיום מצוות פריה ורביה היא – להוריד לעולם-הזה את כל הנשמות הנמצאות באוצר הנשמות ששמו 'גוף'.

7)     ללא תאריך. צילום כי"ק בס' 'מאוצר המלך' ח"א עמ' 310. נדפס בשערי הל' ומנהג ח"ה עמ' רסז. שערי נישואין עמ' רלא. ראה מענה דומה בחוברת 'דבר מלך' (הוצאת ופרצת, כפר חב"ד תשנ"ט) עמ' 64.

הרה"ח רי"ל שי' גרונר מסר, שמענות כאלה היו באופן כללי בשנים האחרונות, להשתדל לערוך את החתונה בהקדם הכי אפשרי, מבלי להביט על תאריכים, באמרו: כל המקדים – הרי זה משובח ('התקשרות' גיליון קסא, ועיי"ש עוד).

8)     בשו"ע וכדומה.

9)     דעה עיקרית "וכן המנהג" ברמ"א או"ח סי' תקס"ח ס"ז. הדעה היחידה ברמ"א יו"ד סו"ס תב. וראה לקוטי-שיחות שמכריע בבירור בקשר לז' באדר שצ"ל באדר-ראשון, וכו"כ מהמקורות דשם דנים זאת גם בכל יארצייט.

10)   דעה שניה ברמ"א או"ח שם (לדעת המחבר שם – רק באדר-שני), וכ"פ בנטעי גבריאל אבילות ח"ב עמ' תקנ"ט, וכן נפוץ בין אנ"ש.

11)   כך נקט הרבי בפשטות, התוועדויות תשמ"ה ח"ג עמ' 1511, בלתי מוגה (כבחומשים הרגילים, ולא כבתנ"ך קורן). אגב, מכיוון שהרבי נהג בקביעות לשמוע קרה"ת ולקרוא ההפטרה מתוך חומש 'תורה תמימה' [משא"כ לשיחות-רש"י השתמש ב'מקראות גדולות', כמדומני הוצאת 'חורב'], נהג הבעל-קורא בבית-חיינו, הרה"ח ר' מרדכי שוסטרמן ע"ה, לקרוא כחומש זה – שהוא 'מנהג מדינתנו' – בכל מקום שיש חילוקים בין הדפוסים השונים ואין הוראה אחרת (וכן מוקלט מפיו בראש קלטות קרה"ת שלו).

12)   הן ע"פ מנהג ישראל הרווח, והן ע"פ מכתב הרבי בנדון, ראה 'התקשרות' גיליונות תמ"ו ו-ת"נ.

13)   לוח כולל-חב"ד.

14)   לוח כולל-חב"ד. ואף שאמר "נעשה לפניך... ומוספים כהלכתם", ל' רבים (והרי במוסף בדיעבד די באיזכור בלבד, ראה בשו"ע אדה"ז סי' רסח ס"ז), כאן גרע, כיוון שהזכיר שבת ולא הזכיר ר"ח כלל. מקור דין זה – בברכי-יוסף (תצ ס"ק ח, הובא בשע"ת שם ס"ק ג ובכף-החיים סי' תכה ס"ק כו), שו"ת תשובה-מאהבה ח"א סי' קס, חכמת-שלמה סו"ס תכה, ליקוטי מהרי"ח (בדפוס המקורי – ח"ב דף צו ע"ב). ויש שנסתפקו בזה. וע' בס' אשי-ישראל (פרק מה הערה קצג) שיש לחלק בעניין זה בין שבת ר"ח וחוה"מ לבין ר"ה.

[סיום הדין שם: "...ואם אמר 'אתה יצרת' אע"פ שחתם 'מקדש השבת' בלבד - יצא", ויש להבין, כי אכן בסי' תפז ס"ג ביו"ט שחל בשבת, פסק אדה"ז שמשום ספק ברכה "טוב לחוש לדבריהם" של הפוסקים שלא לחזור לראש אחרי כדי דיבור, כשחתם בשבת או ביום טוב בלבד, כדי "שלא להכניס עצמו לידי ספק ברכה לבטלה" (אף שמשמע שם שמעיקר הדין היה צריך לחזור), אבל דין זה הוא רק בשאר תפילות ולא במוסף. וע' בס' אשי-ישראל פל"ט סעיף עה ובנסמן שם].

15)   היום יום, ל' ניסן.

16)   ביום זה כתב משה רבינו ע"ה שנים-עשר ספרי-תורה ונתנם לכל השבטים, ועוד אחד שהניח בארון. ומזה הוראה לחיזוק השליחות להגברת לימוד התורה מתוך קבלת-עול (ליקוטי-שיחות כרך כ"א עמ' 317. וראה 'היום יום' דהיום).

ביום זה נאמר הציווי לכל איש ישראל לכתוב ספר-תורה לעצמו. ביאור אודות אופן קיום מצווה זו למעשה לכל ישראל, בלקוטי-שיחות כרך כ"ד עמ' 207 ואילך, ובלה"ק ב'שערי הלכה ומנהג' יו"ד סי' קיא.

17)   'התוועדויות' תשמ"ח ח"ב עמ' 388. 'התוועדויות' תשמ"ו ח"ב עמ' 589.

18)   ספר-המנהגים עמ' 72, מרשימותיו של הרבי. (אם-כי הרבי עצמו היה אומר ביום זה (עכ"פ בכו"כ שנים, כשלא היה חתן במניין) תחנון בתפילת מנחה עם הציבור).