המושג 'שבת חנוכה' מחבר שני עניינים נפרדים ואף מנוגדים. השבת היא מהתורה, ואילו חנוכה מדרבנן. בשבת המלאכה אסורה ואילו בחנוכה המלאכה מותרת, ויתרה מזו, המצווה העיקרית של חנוכה היא להדליק נרות – מלאכה האסורה בשבת.
גם במשמעותם הרוחנית השבת וחנוכה מייצגים תחומי פעילות מנוגדים: חנוכה מסמל את העבודה בהארת השוק ב'נר מצווה ותורה אור', עד שיכלו כל המורדים בקדושה; ואילו בשבת משביתים ומבטלים את מלאכת השוק, מתעלים מעבודות החולין ועוסקים בפעילות בתוך תחום הקדושה עצמו.
למה עבדו בשבת?
אבל שבת חנוכה מעבירה מסר שלא צריכה להיות סתירה בין השבת לבין חנוכה, ואף צריכה להיות ביניהם השפעה הדדית. אך כיצד מתיישבים יחדיו שני העניינים האלה, שלכאורה מייצגים כיוונים מנוגדים?
הדבר יובן בהקדמת שאלה בסיסית על עצם העובדה שבמשכן ובבית-המקדש עשו מלאכות בשבת. למשל, הבעירו אש והקריבו קרבנות, בשעה שהתורה מזהירה: "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת". אמנם הדבר נלמד מהדיוק "בכל מושבותיכם", שבא להוציא מהכלל את בית-המקדש, אך מה הטעם שעבודת המקדש כרוכה דווקא בעשיית מלאכות האסורות בשבת?
מלאכת שמים
ההסבר הוא, שאיסור המלאכה בשבת נובע מכך שבשבת הקב"ה 'נח' ממעשה בראשית ועומד למעלה מענייני העולם, אבל בכל הקשור למלאכת שמים – עבודה זו קיימת גם בשבת, כמאמר חז"ל: "ממלאכת עולמו שבת, אבל לא ממלאכת צדיקים".
לכן הותר לעסוק במלאכה במקדש, כי שם האיר גילוי אלוקות שלמעלה מהעולם, והמלאכות במקדש לא היו בגדר 'מלאכת עולמו' אלא 'מלאכת שמים'. מלאכה זו היא-עצמה התוכן של יום השבת – גילוי אלוקות שלמעלה מהעולם. לכן עשו את כל המלאכות האלה בשבת, וביתר שאת, שכן העבודה בשבת הייתה כפולה מבימות החול.
התבטלות מוחלטת
וזה גם השילוב שחל בשבת חנוכה: השבת מרימה את העבודה של חנוכה לדרגה של שביתה ממלאכה, שהאדם אינו צריך לעשות שום פעולה, אלא הוא מתבטל לגמרי אל הקב"ה, עד שהוא נעשֶה כלי לפעולתו של הקב"ה שעוברת דרכו. וכפי שהדברים הם גם בפשטות – הנר שהדליק היהודי לפני השבת מאיר גם בשבת, בלי שהיהודי יצטרך לעשות פעולה כלשהי.
שבת חנוכה נותנת אפוא כוח לפעול גם בימות החול מתוך תחושה של התבטלות לקב"ה. השבת מחדירה את ההכרה שבעצם הקב"ה עושה הכול, אלא שהוא רצה כי פעולות מסויימות יעברו דרך היהודי, אבל גם אז אין זו מלאכתו של היהודי אלא 'מלאכת שמים'. ומימי החנוכה בכלל ניתן הכוח לעבודה בדרך זו במשך השנה כולה.
(התוועדויות תשמ"ח כרך ב, עמ' 127) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
