חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:15 זריחה: 6:11 כ"ב באב התשע"ט, 23/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

אורח בהתוועדות י"ט כסלו
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 852 - כל המדורים ברצף
יעקב הדגיש את מעלת העבודה בזיכוך ה"חמור"
ש'הילדים הרכים' יהיו מוכנים לגאולה
אורח בהתוועדות י"ט כסלו
פרשת וישלח
הלכות ומנהגי חב"ד

על מי שהערותיו על ה'הדרנים' בהתוועדויות י"ט כסלו היו חשובות בעיני הרבי * גאונות ובקיאות נפלאה לצד התבטלות מעוררת השתאות, מצד אב בית-דין במדינת פילדלפיה * על רובלי-כסף שהופצו לכל עבר מראש הסולם, ועל 'התוועדות קצרה' שלפני ההתוועדות הגדולה * צרור פנינים בפרסום ראשון מהתכתבות ודברי-תורה של הרב יאלעס עם הרבי

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

עט לכתוב...

אחד האורחים בהתוועדות י"ט כסלו במחיצת הרבי היה הגאון החסיד רבי אפרים אלעזר הכהן יאללעס (תרנ"א–תשמ"ט). במהלך ההתוועדות היה הרבי מזכיר לקהל על חלוקת הש"ס, הנהוגה מאז ימות אדמו"ר הזקן, המשתתפים היו נוטלים כרטיסים מיוחדים וממלאים בהם את שם המסכת שבחרו ללמוד במהלך השנה.

בהזדמנות זו היה הרב יאללעס מגיש את העט שלו לרבי, הרבי היה ממלא את הכרטיס שלו עם שם המסכת(ות) וחתימת-יד-קודשו.

הרבי קיבל בתשומת לב מיוחדת את הערותיו של הרב הנ"ל על ההדרנים שהשמיע במהלך ההתוועדויות. כך לדוגמה, בכ' בכסלו תשל"א (אגרות-קודש כרך ז"ך עמ' מג) מתייחס הרבי להערותיו על ה'הדרן' שערך על מסכת עבודה-זרה, ומציין כי בשבת קודש פרשת מקץ ("בשבת קודש שלאחרי החג [=די"ט כסלו]") נתבארו פרטים נוספים.

וכך בעוד הזדמנות:

כל פרט בלשון הלכה שבש"ס (ובמילא – גם בסיפור הלכתי) צריך להיות בזה לימוד בהלכה זו – דאי-לאו-הכי לא היה מובא. וזהו יסוד ההדרן.

בי"ד כסלו תשל"ה (אגרות-קודש כרך ל עמ' מח-מט) כתב הרבי איגרת מפורטת המתייחסת להערותיו של הרב יאללעס, למדובר בסיום מסכת סוכה שערך הרבי בו' תשרי תשל"ה, וכך מתחיל הקטע:

להערות-הארות בהמדובר בסיום מסכת סוכה – המשך הסיום היה בהתוועדות שלאחרי זה ומשם מבואר גם לההערות. ונקודות אחדות:...

הדברים (שבהם הרבי הוסיף נופך והבהרות) הוכנו לדפוס על-ידי ועד הנחות בלה"ק ונדפסו בשנת תשס"ח כ"הדרן על מסכת סוכה" (23 עמוד).

וראה גם מענה מט' תמוז תשל"ה – אגרות-קודש שם עמ' רנו.

זכה הרב יאללעס בתקופת נשיאות הרבי הריי"צ, והיה בין המוזמנים לפני ההתוועדות הגדולה של י"ט כסלו להתוועדות קטנה וקצרה בדירת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בהשתתפות זקני החסידים. בהתוועדות אמרו 'לחיים' וניגנו ניגונים.

"חוות-דעת תורת אמת"

אור ליום א' פ' וישלח תשכ"ה הוא כותב מכתב לרבי בעניין בני בנים: ("הוד כבוד קדושת נשיא דורנו, אדמו"ר התשיעי [=מהבעש"ט] שליט"א") "ולא נעלם ממני הגהת הגר"א ביורה-דעה סימן ר"מ סעיף כ"ד כשיטת הירושלמי וראייתו מבראשית-רבה פרשה צ"ד, ואנן נאמר דהוראת אדמו"ר-הזקן והצמח-צדק כשיטת הבבלי [ביבמות ס"ב], דהוא בתראה, וראייתם מפרקי-דרבי-אליעזר [הגדול פרק ל"ו].. לכן אבקש ממרן כבוד-הדרת-גאונו שיחי' לחוות דעתו הגדולה, דעת תורת אמת".

הרבי ציין על-כך:

תשואת-חן על הערתו (והשקלא-וטריא ומראי-מקומות) במה שכתוב בתורה-אור סוף פרשת ויצא דבני בניך הרי-הם כבנים (והוא כנראה לאדמו"ר הזקן או לאדמו"ר האמצעי כיון שנמצא גם בתורת חיים שם). ולהעיר ממה שנאמר בתורה שלמה שם.

הרב יאללעס ביקש מהרבי: "ואגב אבקש להודיעני על-ידי עושי רצון קדשו אם תהיה השתא, בי"ט כסלו בערב, ה'התוועדות הקצרה' בהיכל אדמו"ר הקדוש זי"ע לפני ההתוועדות של י"ט כסלו".

מזל-טוב לשליח

סח הרה"ח ר' שניאור זלמן ליפסקר משלוחי הרבי לפילדלפיה: שנה אחת אני מקבל בעיצומם של ימי החנוכה גלויה בדואר, בכתב ידו היפה והמיוחד של הרב יאללעס, ובו הוא מאחל לי מזל טוב וברכות לרגל יום הולדתי. התפלאתי מאוד. הכרתי את הרב יאללעס שנים רבות, אך זו לי הפעם הראשונה שהוא מברכני ליום הולדתי. הרמתי טלפון לביתו של הרב יאללעס ושאלתי אם אפשר לשוחח עמו. נעניתי בחיוב ושאלתי מה נשתנתה שנה זו מכל קודמותיה.

הרב יאללעס סיפר לי: במהלך התוועדות י"ט כסלו השתא שאל אותי הרבי במפתיע: "עם מי באתם הפעם להתוועדות?", כי לפעמים הייתי מגיע עם הרב אברהם שם-טוב. לפעמים עם בעל-הבית חשוב אחר שלנו. "עם הרב ליפסקר", השבתי לרבי. "הרי יש לו היום יום הולדת", אמר הרבי. ולכן שיגרתי לך מכתב ברכה.

ויברכני – בגללך

במכתב משנת תשכ"ו מתייחס הרב יאללעס בין השאר לדברים ששמע מהרבי בשנת תש"ח:

"דכירנא [=זכורני] בקיץ שנת תש"ח הייתי ביום כ' מנחם-אב בברוקלין... ונכנסתי ללשכת כ"ק עט"ר הרמ"ש שליט"א ומצאתיו לומד מסכת תענית, ואמר לי (איני זוכר אם היה "בשם אומרו") כי לימוד הגמרא מסכת תענית וסיומו ביום היארצייט מחשבין כתענית. אמצא חן בעיני אדוני הנשיא שיחי' להודיעני (אם אפשר) מקור מנהג זה".

פיזור צדקה בערב סוכות

הנה עוד מכתב מיוחד:

"בס"ד. יום ד' לס' אתה עתה ברוך ה' כ"ו חשון תשל"ד

"הו[ד] כ"ק אדמו"ר נשיא הדור ואספקלריא המאירה שליט"א.

"שבח והודי' להשי"ת כי שבתי מביה"ח הביתה לחיים טובים ולשלום. עדיין אפי'[לו] רפוי כוח, אבל הרופאים המומחים שבעי רצון מאופן וסדר הרפואה, כי לא רק שהמרה היתה לקוי' ר"ל, אלא שגם הכבד היתה צרובה (inflamed), ולפי דעתם של הרופאים היתה הרפואה צריכה להיות ארוכה וממושכה, ונתפלאו ממהירות הרפואה ואמרו כי רק התפילות עזרו לכך. ברוך השי"ת בעד חסדיו הגלויים, כה לחי, להשלמת רפואת ובריאות גופי. ור"ב [=ורצוף בזה] המחאתי לחודש כסלו לקופת השנה כנהוג.

"בדרך קריאתי בשיחות אד"ש (בימי חליי) מצאתי בשיחת י"ג תשרי העעל"ט [=העברה עלינו לטובה] שהביא לשון אדמו"ר האמצעי נבג"מ בסידור לערב סוכות: צריך לפזר מעות לעניים בערב סוכות. ומקורו מפרי עץ-חיים, דד' ימים הם מלעילא לתתא, אם כן ערב סוכות הוא מלכות וצריכין לאקמא שכינתא מעפרא. וכאשר ידעתי כי מרן אד"ש חפץ לשמוע כל הגה של סיפור ועובדא מצדיקים, הנני רושם כאן עובדה ידועה ונאמנה מכ"ק אאזמו"ר הצדיק רבי אורי הכהן בהחסיד המקובל ר' אפרים צבי הכהן, תלמידו ושאר-בשרו של אא"ק הצדיק רבי אורי השרף מסטרעליסק זכותם יגן עלינו:

"בכל ערב חג הסוכות היה אבי מורי זקני מתפלל בהשכמה (בסאמבור היה קורין "בהשכמה" קודם שעה 10 לפני הצהרים). אחר-כך מיהר לטבול עוד הפעם במקווה להכנת הנחת הסכך על הסוכה. כשבא מהמקווה לבש את ה'גרינעם' חאלטא [=סירטוק ירוק], שהיה בו שני כיסים עמוקים, אחד מימין ואחד משמאל. ובהם הניח את כל ה'פדיונות' שאסף מהפראווען (='יחידות' בלשוננו), שעלו לכמה אלפים רובל-כסף, וכה עלה על הסולם של הסוכה והמקורבים הושיטו לו חבילות סכך. כל החצר סביב הייתה מלאה עניים ואביונים, והוא הקדוש פיזר שטרות רובל-כסף לכל צד, וכל חבילה וחבילה. לפעמים אפס הכסף, ולווה מהמקורבים כל המעות שהיה אצלם שם, וכה גמר הנחת הסכך. ידיעה זו הוא ידיעה ברורה וגם של ראייה בעינינו.

"אפרים אליעזר הכהן בן אלתר שיינדל להשלמת רפואת גופו ונפשו

"וז'[וגתו] גיטצא פעסי' בת חי' לבריאות-הגוף ולמאירת עינים".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)