חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:19 זריחה: 6:09 י"ט באב התשע"ט, 20/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

משפחה נזקקת: חייבים אורחים
חיים יהודים

נושאים נוספים
שיחת השבוע גליון 1242 - כל המדורים ברצף
בזכות מסירות-הנפש היהודית
יש חדש
עבודה מאוזנת
חסד
מדרגות לקרון
הגלגל מסתובב
מציאה בסדום
הכנסת אורחים בכל-זאת
משפחה נזקקת: חייבים אורחים
זהירות בהמלצות

כמו אברהם אבינו, שחיפש אורחים והצטער כשלא הייתה לו אפשרות לגמול חסד, גם משפחת לוי מנתניה מחפשת את הזקוקים לעזרה. בני הבית רצים בחדווה אל הטלפון המצלצל, ואפילו הילד הקטן, בן העשר, יודע להזמין את המטלפן לבוא אל הבית, ובינתיים להכין בעבורו מיטה, להציע מצעים ולקבלו בחיוך רחב.

המבקרים במרכז הרפואי 'לניאדו' בנתניה אינם יכולים להחמיץ את המודעות המכריזות: "המעוניין באירוח או בכל סיוע, מוזמן להתקשר למשפחת לוי". במודעות מצויינים מספר הטלפון בבית וגם מספר הטלפון הנייד של אבי המשפחה, הרב פייש לוי. הטלפון שלו זמין כל שעות היממה, כדי שחלילה לא יקרה מצב שאדם יזדקק לעזרה ולא יצליח להשיג אותו.

מלאך החסד

כל מי שליווה קרוב משפחה או ידיד שנזקק לאשפוז מכיר את המצבים האלה. פתאום אתה מוצא את עצמך תקוע במסדרונות המרכז הרפואי באמצע הלילה, או אפילו כל השבת. לפעמים אתה רק צריך להטעין את הסוללה הדועכת של הטלפון הנייד. בדיוק בשביל זה קיימת משפחת פייש.

הרב לוי (48), חסיד צאנז, אב לתשעה, משמש לפרנסתו מורה ב'חדר' המקומי של צאנז. בשעת צהריים הוא מסיים את מלאכתו, וכעבור זמן קצר מתייצב בשערי המרכז הרפואי 'לניאדו'. ידו האחת נושאת לחמניות טריות, ובידו השנייה שקית ממתקים. הוא עובר במחלקות, מבקר את החולים, ומציע לבני המשפחה משהו להשביע את רעבונם. הילדים ייהנו מהממתקים. וכל זה מלוּוה איחולי החלמה חמים, שחשיבותם אינה פחותה.

מסורת של שלושה דורות

הכול התחיל לפני שני דורות, בבית הצנוע שבו התגוררה אימו, בהונגריה. הבית היה מגדלור של חסד. האם הייתה אז ילדה קטנה, אבל מאות פעמים ראתה את הוריה ישנים במטבח, גם בימי קור קשים. את חדר השינה הנעים העדיפו לתת לאורחים מזדמנים. היא עברה את השואה, עברה להתגורר בשכונת קראון-הייטס בניו-יורק והמשיכה את מסורת החסד: אירחה אורחים בביתה וסייעה לחולים.

"אני זוכר את אימא הולכת למרכזים רפואיים ומאכילה חולות יהודיות", מספר הרב לוי. "תמיד ידענו שאם אימא לא בבית, מן-הסתם הלכה לסייע לחולים". בשנת תשל"ג (1973), בהיותו בן אחת-עשרה, עלתה המשפחה לארץ. האם המשיכה גם כאן במסורת החסד, עד פטירתה.

איום של אורח

לא-אחת שואלים אותו איך הוא מסוגל להכניס אל ביתו בני-אדם זרים, שאורח-חייהם שונה לפעמים מאוד מהערכים המקובלים בבית. הרב לוי משיב בפשטות: "אני לא פרשן של מצוות. אני מקיים את מצוות הכנסת אורחים ובטוח שהדבר אינו מזיק. אנחנו רואים את הצד החיובי שבדבר. דווקא יהודים כאלה מתרשמים מאוד מהחמימות של הכנסת האורחים".

ואיך הוא מצליח לממן את חלוקת המצרכים בכל יום ואת שאר ההוצאות? "הקב"ה דואג", הוא משיב. "לעולם אינני מבקש תרומות, וגם אינני אוהב לקחת כשמציעים לי. אבל פעם אחת בא אליי אורח ונתן לי שטר כסף. סירבתי לקחת, והוא אמר שאם לא אקח, לא יבוא אליי עוד. זה היה איום רציני מדיי בשבילי. הבנתי שהנכונות לקבל סיוע והשתתפות גם היא סוג של עשיית חסד".

הרב לוי בפתח המרכז הרפואי לניאדו. רק תבואו


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)