שאלה: מה הם השינויים בהלכות יום-הכיפורים כשהוא חל בשבת?
תשובה: איסורי המלאכה ביום-הכיפורים הם כמו בשבת, ובמובן זה אין הבדל כשהוא חל בשבת.
בהדלקת הנרות מברכים 'נר של שבת ושל יום-הכיפורים', והאשכנזים מוסיפים גם 'שהחיינו'.
כאשר יום-הכיפורים חל בשבת אין אומרים בו את תפילת 'אבינו מלכנו' חוץ מבתפילת נעילה. הספרדים אומרים 'אבינו מלכנו' גם בשבת, אלא שמדלגים הזכרת חטא ועוון. יש מקהילות האשכנזים שאומרים בקביעות כזאת את 'אבינו מלכנו' בערב יום-הכיפורים, כמנהג הספרדים בכל שנה.
בתפילת שחרית של יום-הכיפורים מוציאים שני ספרי תורה, אחד לחובת היום (בפרשת 'אחרי מות') ואחד למפטיר. בספר הראשון עולים שישה קרואים, וכשיום-הכיפורים חל בשבת עולים שבעה קרואים.
למנהג חב"ד, כשיום-הכיפורים חל בשבת אומרים אחרי תפילת מוסף, כבכל שבת, את פרשת 'ולקחת סולת' (פרשת לחם הפנים שהיו מניחים על השולחן במקדש משבת לשבת).
חולה שחייב לאכול ביום-הכיפורים אינו עושה קידוש גם כשחל בשבת, כי חז"ל לא תיקנו את הקידוש ביום-הכיפורים. לכתחילה יאמר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון, ואם חל בשבת, גם 'רצה והחליצנו', ואם שכח אינו חוזר.
בהבדלה במוצאי יום-הכיפורים מברכים 'בורא מאורי האש' אך ורק על אש שהודלקה מ'נר שֶׁשָׁבַת' – נר שהודלק מערב יום-הכיפורים ודלק כל היום, כדי להראות שיום זה מקודש ואסור להדליק בו אש. נוהגים כן גם במוצאי יום-הכיפורים שחל בשבת.
מקורות: שו"ע ונו"כ, ושו"ע אדמו"ר הזקן סי' תרד, תרט, תריח, תרכד. 'פסקי הסידור' אות קפה. ילקוט יוסף ח"ה עמ' 98, 115. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
