שאלה: יש הנוהגים להתבטא לשלילת עין הרע בביטוי 'טפו טפו טפו', או בהקשה על עץ וכיוצא-בזה. האם יש לכך בסיס כלשהו, או שצודקים האומרים שזה מנהג אלילי?
תשובה: עין הרע משמעותה חשיפה למקטרגים. חז"ל הציעו סגולה למי שחושש שיינזק מזה (בין השאר) לומר: "מזרעו של יוסף אני, שאין עין הרע שולטת בו, שנאמר (בראשית מט,כב): 'בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין', אל תקרי 'עלי עין' אלא 'עולי עין' (הם שליטים על העין, ולא העין עליהם)". זאת משום שכל ישראל נקראו על-שם יוסף הצדיק ("נוהג כצאן יוסף", תהילים פ,ב), שתיקן את העין בשלמות, לראות רק טוב. לכן הספרדים נוהגים לומר: 'בן פורת יוסף' במקום 'בלי עין הרע'.
בעניין היריקה, במקורות מוזכר שדרך אומרי לחש לירוק לפני הלחש, כסגולה, ולפעמים אחריו, ואין בזה עניין אלילי.
אמנם ה'נגיעה בעץ' היא מנהג נוצרי ידוע (=העץ שנתלה עליו 'אותו האיש'), וחלילה ליהודי מלעשות כן או אפילו להזכיר את הנוהג הזה.
הרבי מליובאוויטש המליץ להסיח דעת מעניין עין הרע: "ובמה שכתב אודות... שחש לעין הרע וכו', בעניינים כגון אלו, כשאין משימים לב לזה כלל והיסח-הדעת בתכלית, מבטלים אותם. וכיוון שהזכיר על דבר זה במכתבו, הנה יבדוק את התפילין שלו ואת המזוזות בדירתם, וזוגתו תחיה תחזיק במנהג בנות ישראל הכשרות להפריש לצדקה קודם הדלקת הנרות בכל ערב-שבת-קודש וערב יום-טוב".
מקורות: ברכות נה,ב. רש"י סנהדרין קא,א ד"ה וברוקק. אג"ק חי"ג עמ' צד. וראה במדב"ר יד,ז. זוהר ח"ב קלד,א. ח"ג סג,ב. קל,א. דבש לפי להחיד"א, אות ע. שו"ת: קול מבשר ח"ב סי' ז. אגרות משה אה"ע ח"ג סו"ס כו. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
