אכילה ובירור המידות
"ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך" (דברים ח,י). אדם המסגף עצמו ואינו מיטיב את דרכיו ומזכך את מידותיו, דומה לאותו איכר היושב במרזח וסובא, ואת סוסו מניח בחוץ ומרעיבו.
(רבי ברוך ממז'יבוז')
התועלת שבאכילה
בכל דבר גשמי טמון ניצוץ של קדושה. כדי לברר ניצוץ זה ולהעלותו לקדושה על האדם להילחם עם עצמו, שלא ירצה ליהנות מן הגשמי, אלא יבקש את התועלת שאפשר להפיק ממנו, בתורה, תפילה, קיום המצוות ועבודת השם יתברך.
(ספר השיחות תש"ג)
שובע מהברכה
"ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך" (דברים ח,י). על האדם להיות שבע מן ה'ובֵרכת', מן הברכה שהוא מברך לה' לאחר הסעודה.
(רבי שלמה מקרלין)
המאכל מתעלה
האכילה מחזקת את המוח ואת הלב בעבודת הבורא. בכוח האכילה המוח מתבונן בגדולת ה', והלב מתעורר באהבת ה'. מהמאכל נעשה דם שמחיה את הלב ואת המוח. כך המאכל מתעלה, והוא נהפך ללב ולמוח של אדם.
(תורה אור)
גם כשטוב לאדם
לא רק בשעת רעבון ודחקות, אלא גם בעת שובע, כשטוב לאדם והוא בבחינת 'ואכלת ושבעת' – גם אז יש לזכור את ה' ולהודות לו.
(נר למאור)
מחשבה באכילה
שלושה דברים באכילה: 'מחשבה' – הכוונה שעומדים ליהנות מדבר ה' שבמאכל, וכן המחשבה לפני מי עומדים לברך; 'דיבור' – ברכת הנהנין; 'מעשה' – האכילה עצמה.
(ספר השיחות תש"ג)
פעולת המזלג
הרבי הרש"ב מליובאוויטש אמר: מאכל גשמי, כל עוד הוא מונח על השולחן, הוא 'קליפת נוגה'. ברגע שלוקחים את המזלג כדי לאכול, המאכל עלול להידרדר ל'שלוש קליפות הטמאות לגמרי'.
(דברי חפץ)
רק חזק
הרבי הריי"צ מליובאוויטש אמר: אין אנו יודעים עד כמה צריכים להיזהר כשמכניסים דבר-מה לפה. בכל התורה כולה מופיע רק פעם אחת הביטוי 'חזק' בעניין זהירות מאיסור, והוא קשור לאכילה – "רק חזק לבלתי אכול" (דברים יב,כג). | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
