מאכל רוחני
"ויענך וירעיבך ויאכילך את המן" (דברים ח,ג). אכילת המן הייתה בבחינת 'עינוי', מפני שהמן היה מאכל רוחני, לחם מן השמים, ואוכלי המן לא התענגו ממנו כמו מאכילת מאכל רגיל.
(כתר שם טוב)
חיים מהניצוץ האלוקי
"ויאכילך את המן... למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" (דברים ח,ג). כשבני-ישראל אכלו את המן, שהיה לחם מן השמים, הרגישו שהם חיים מן האלוקות שבלחם ולא מגשמיותו. מזה למדו שגם הלחם הצומח מן הארץ עיקרו הניצוץ האלוקי שבו.
(הבעל-שם-טוב)
המאמר האלוקי
"מוצא פי ה'" – אלה האותיות של עשרת המאמרות שנברא בהם העולם. האותיות האלה מלובשות תמיד בתוך הבריאה להחיותה ולקיימה. כאשר האדם אוכל לחם, הוא ניזון מהמאמר "תדשא הארץ" המלובש בלחם.
(לקוטי תורה)
לאכול כדי לחיות
"לא על הלחם לבדו יחיה האדם". חיי האדם אינם בעבור הלחם, והאכילה אינה תכלית החיים. אדם צריך לאכול כדי שיוכל לחיות, ולא שיחיה כדי שיוכל לאכול.
(יסוד העיקרים)
צדקה במדבר
המן ניתן לכל אחד ואחד במידה שווה, לפי צורכו. אם-כן, איך יכלו בני-ישראל לקיים את מצוות צדקה? אלא במן יכלו לטעום את כל הטעמים, וזאת הייתה הצדקה שהעשירים אמרו לעניים איזה טעם כדאי לרצות לטעום בו, שכן העניים אינם מכירים כלל את המאכלים הטובים...
(רבי אייזיל חריף)
האומנם טרדות הפרנסה
על המן נאמר "הנני ממטיר לכם לחם... למען אנסנו הַיֵלך בתורתי" (שמות טז,ד). בני-אדם נוהגים לומר שאין להם זמן מספיק לעסוק בתורה מאחר שהם טרודים בהבאת פרנסה לביתם, ו"אם אין קמח אין תורה". אמר להם הקב"ה: נעשה ניסיון, "הנני ממטיר לכם לחם", ועכשיו הבה נראה אם תלכו בתורתי.
(דברי חפץ)
בלי תערובת רע
על המן שירד לישראל בהיותם במדבר אמרו חז"ל (יומא עה,ב) שהוא היה נבלע באיברים ולא הייתה בו פסולת. מבחינה רוחנית הדברים רומזים שלא הייתה במן שום תערובת של רע.
(ספר המאמרים תש"ט)
קטנות אמונה
"ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו" (שמות טז,ד). כל מי שיש לו מה לאכול היום, ואומר מה אוכל למחר – הרי זה מקטני אמונה.
(מדרש תנחומא) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
