חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:33 י"ד בכסליו התש"פ, 12/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הרבי הפגיש
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1223 - כל המדורים ברצף
עוצמה של מנהיגות
יש חדש
מתנת ה'שקד' לכל יהודי
שלום ומחלוקת
כשניתנו הכוחות
הרבי הפגיש
הכול יקומו
כבר הגיעה העת
הרבי סידר להם את החיים
לא לשלב אצבעות

איש לא נתן תשומת-לב מיוחדת לשני הצעירים שסובבו הלוך ושוב בין הבאים. עיניהם בחנו כל אחד ואחד מהנכנסים בקפדנות, גם כשהדבר הביך את מקצת המבקרים.

זה היה אחד מימי חודש מנחם-אב תשנ"ו. יום שגרתי למדי ב'אוהל הרבי', ציון קברו של הרבי מליובאוויטש, בבית העלמין היהודי ברובע קווינס שבניו-יורק. עשרות מבקרים נכנסים ויוצאים, נושאים בדומייה את מחשבותיהם. את בקשותיהם הם עורכים בכתב בטרם ייכנסו, ולאחר הדלקת נר ניגשים אל ה'ציון' ושופכים את שיחם, איש-איש ובקשותיו.

הרב יצחק עידן, כיום ראש העיר אלעד ואז ראש כולל בבני-ברק, הגיע אף הוא להשתטח על הציון הקדוש, עם אחד מידידיו. במחשבותיו עולים זיכרונות הפגישה שזכה לה עם הרבי, לפני יותר משלושים שנה. גם אז הכין בכתב את שאלותיו ובקשותיו וחשב לומר לרבי כמה דברים, אולם הדברים התנהלו אחרת מכפי שציפה.

מיד כשנכנס נפגשו עיניו בעיניו החודרות של הרבי. הוא עמד רתוק למקומו ולא היה יכול לפצות את פיו. הרבי לקח מידו את המכתב, קרא אותו במהירות והעניק לו שפע של ברכות. את הברכות האלה הוא זוכר היטב, והוא רואה כי התקיימו במלואן, בעזרת ה'.

הפעם בא להשתטח על ציונו של הרבי. חרדת-קודש אופפת אותו. הוא זוכר היטב כל מה שהוא מתכונן לבקש בעמדו במקום.

הוא שפך את ליבו בתפילה, ויצא מן ה'ציון' מלא תחושה של אמונה וביטחון כי תפילותיו נענו. הוא חזר לאולם הכניסה, נטל את ידיו והתכבד במיני מזונות ובשתייה חמה.

הוא וידידו לגמו את המשקה החם, והבחינו בשני הצעירים ההולכים הלוך ושוב במתחם. אלה היו צעיר וצעירה בשנות העשרים לחייהם. הם נכנסו ויצאו, מביטים במבט חודר בפני הבאים.

ידידו של הרב עידן החליט לבדוק מה השניים מחפשים וכיצד אפשר לעזור להם. בפעם הבאה, כשנכנסה הצעירה, שאל אותה את מי היא מחפשת ואם אפשר לעזור לה. הצעירה השתמטה מלענות והלכה לה. עברו כמה דקות והשניים נכנסו יחדיו. ידידו של הרב עידן קרא להם ושאל שוב אם אפשר לעזור להם. הפעם נתרצו וזאת סיפרו:

הם אח ואחות. כשהייתה הצעירה בת שנתיים ואחיה היה בן כמה חודשים בלבד, עזב אביהם את הבית, ועקבותיו נעלמו. הרקע לכך היה סכסוך משפחתי קשה, אך איש לא שיער שהתוצאה תהיה התנתקות מוחלטת. לא מכתב, לא טלפון – האיש כאילו נעלם.

אימם גידלה את השניים לבדה. הם ידעו אך זאת שאביהם נמצא במקום כלשהו בעולם.

ככל שנקפו השנים גברו געגועיהם של השניים לראות יום אחד את אביהם. במיוחד השתוקקה לכך הבת, שהספיקה לחוש את קרבתו ואהבתו. היא הייתה מרבה להתפלל ולקוות כי יום יבוא והם ייפגשו.

לאחרונה המליצו לה לכתוב על כך לרבי ולבקש את ברכתו, וכך עשתה. בלילה האחרון חלמה חלום. בחלומה היא עוברת ליד הרבי, ופתאום היא פורצת בבכי גדול. הרבי פונה אליה, מושיט לעברה דולר, ואומר: "סעי היום לאוהל ושם תפגשי את אביך".

הצעיר והצעירה סיימו את סיפורם באומרם, כי באו יחד למקום בהרגשת ביטחון מלאה כי החלום יתגשם, וכי הם מצפים למצוא כאן את אביהם. אין בידם אפילו תמונה אחת מאביהם. סימן ההיכר היחיד שיש להם הוא אמירה שהייתה אימם אומרת פעמים רבות, שפניו של הבן מזכירות מאוד את פניו של האב, והבת דומה לאמהּ.

צמרמורת עברה בגוום של הרב עידן וידידו. לאחר ששמעו את סיפורם של השניים, לא יכלו להרשות לעצמם לקום ולעזוב את המקום, אף שהיו להם תכניות רבות להמשך היום. הם חשו כי זכו להיות עדים לסיפור השגחה נדיר ושמימי, וכיצד יעזבו. הם החליטו להישאר ולהמתין להתפתחויות.

בינתיים הקיפו אותם עוד מבקרים, ששמעו אף הם את הסיפור מפי השניים. בדקות הבאות ננעצו עשרות זוגות עיניים בכל מבקר שנכנס למתחם שלפני ה'ציון', וניסו לנחש אם הוא קשור לעניין.

לאחר ציפייה דרוכה בא למקום אוטובוס תיירים וחנה בצד המדרכה. מן האוטובוס החלו לרדת תיירים זה אחר זה, ונבלעו בדלת הכניסה לאולם הגדול. כל העת עמדו הבן והבת ובחנו היטב את פניהם של כל אחד ואחד מן היורדים.

ואז ירד מן האוטובוס גבר לבוש חליפת עסקים מהודרת, חבוש כובע קש. מבטו נתקל במבטה של הצעירה וננעץ בפניה. הוא עצר לרגע והביט בה ארוכות.

"ממקום עומדי היה אפשר לראות כי האיש ניגש אליה, וככל הנראה היה הראשון לפתוח בשיחה", מספר הרב עידן. "הוא שאל אותה משהו, ואז הצטרף האח אל אחותו. נראה כי מה שגרם לאיש לפנות אליה הוא הדמיון שבינה לבין אמה. עברו עוד רגעים אחדים ולפתע נראו השלושה עומדים יחד ובוכים... זה היה האב שנעלם...".

עשר דקות לאחר מכן נראו השלושה נכנסים יחד למונית ועוזבים את המקום, בעוד ידיהם מוחות שוב ושוב דמעות חמות הזולגות מעיניהם. דמעות של אושר...

(את הסיפור סיפר הרב עידן לשבועון 'כפר-חב"ד', גיליון 1215)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)