שאלה: אחד ממתפללי בית-הכנסת שלנו חלה והוא מרותק לביתו. הוא ביקש מאחד המתפללים להניח טלפון נייד פתוח ליד החזן, והוא מקשיב לתפילה בביתו ומתפלל כך עם הציבור. האם יש בזה עניין כלשהו והאם מותר לו לענות אמן, קדושה וכדומה?

תשובה: בהלכה נאמר, שמי שאינו יכול לבוא לבית-הכנסת יכוון להתפלל באותה שעה שהציבור מתפללים, שהיא עת-רצון, ולכן אין תפילתו נדחית, אף-על-פי שאין תפילתו מתקבלת ברצון כמו בבית-הכנסת עם הציבור.

בדבר עניית אמן וכדומה  על שמיעה בטלפון (וכמו-כן ברמקול וכדומה), יש להקדים ולומר שאי-אפשר לצאת ידי חובה בשמיעה זו, כי אין זה קול אדם כלל, מפני שהקול הומר לתנודות אלקטרו-מגנטיות ואחר-כך הומר שוב לקול.

אך בכל-זאת אפשר לענות אמן, קדושה, מודים וברכו, מכיוון שיודעים שבאותו רגע סיים שליח-הציבור את הברכה, כמסופר בגמרא על בית-הכנסת באלכסנדריה של מצרים, שהיה גדול עד כדי כך שלא כל הציבור הצליח לשמוע את שליח-הציבור, אך כאשר הגיע למקום שעונים אמן הניפו בסודרין, ואז ענה הציבור אמן.

יש שפסקו שאפשר לענות אמן רק אם נמצאים סמוך לציבור, אבל זה מנוגד להלכה ש"אפילו כמה בתים מפסיקים ביניהם ניתן לענות עם הציבור". וכן פסק ונהג הרבי מליובאוויטש לענות אמן על ברכות ששמע בשידור-חי מרחבי העולם.

מקורות: תפילה: ברכות ז, סע"ב. טור ושו"ע סי' צ ס"ט, שו"ע אדמו"ר-הזקן שם ס"י. אמן: סוכה נא,ב. טושו"ע סי' נה ס"כ ושו"ע אדה"ז שם סכ"ב ומשנ"ב שם, וסי' קכד ס"ח, ושו"ע אדה"ז שם סי"א. שו"ת: מנחת אלעזר ח"ב סי' עב. יביע אומר ח"א או"ח סו"ס יט. מנחת שלמה ח"א סי' ט. מעשה חושב ח"א ס"א. ציץ אליעזר ח"ד סכ"ו ס"ק ב. שערי הל' ומנהג או"ח ח"א סי' עד. ס' אשי ישראל פכ"ד הע' כד, וש"נ. קובץ 'אהלי שם' גיליון ה עמ' קד וגיליון ח עמ' רצט, וש"נ. אנציקלופדיה תלמודית כרך יח עמ' תשנא-נג.