שאלה: האם מברכים 'שהחיינו' על ירק חדש?
תשובה: בגמרא נאמר במפורש שעל דלעת חדשה אמרו 'שהחיינו'. עם זה כתב הרמ"א: "[פרי] שאין לו זמן קבוע לגידולו אין לברך עליו, לכן אין מברכין 'שהחיינו' על ירק חדש, דעומד כל השנה בקרקע". גם השל"ה כתב זאת ככלל, שלא לברך 'שהחיינו' על ירק, מכיוון שעלולה להיות טעות בין חדש לישן.
הסכימו הפוסקים שצנון, סלק ותפוחי-אדמה, שרגילים לשומרם בהטמנה במשך החורף, אין ניכר בהם בין ישן לחדש ואין לברך עליהם 'שהחיינו' (כמו בימינו שיש להימנע מלברך 'שהחיינו' על ירקות הגדלים בחממות ומצויים בשוק כל ימות השנה, ועל מיני קטניות הנשמרים בקירור, וכן על תפוחים מזנים רבים הנשמרים בקירור כל השנה, חוץ מזן 'ענה', שמופיע בשוק טרי בלבד בעונתו).
אבל אם ניכר בבירור שמין זה חדש הוא, רבים מהפוסקים סוברים שיש לברך עליו 'שהחיינו', כדברי אדמו"ר הזקן "אם ניכר היטב בטעמו ובמראיתו". וכן פסק הראשון לציון הרב מרדכי אליהו שליט"א. וכן כתב ב'ילקוט יוסף', שמברכים גם על ירק חדש, כגון לוביה.
עם זה, יש פוסקים שכתבו שלא לברך על ירקות שאינם חשובים (יש שנתנו דוגמה בזמנם ובמקומם: חסה), שאין לאדם שמחה בהם כל-כך. אבל על ירקות חשובים, כגון אבטיח (ויש שכתבו בזמנם ובמקומם, גם: דלעת, גזר ומלפפון), מברכים.
מקורות: עירובין מ,א. רמ"א או"ח סי' רכה ס"ו. של"ה, שער האותיות, אות ק – קדושת האכילה, כלל יא - בדיני ברכת שהחיינו, ס"ב [אות שז]. סדר ברכת הנהנין פי"א הי"ב-טו (נדפס בסוף שו"ע אדמו"ר הזקן ח"א עמ' 342 ובמהדורה החדשה עמ' תשכ"ה). משנ"ב שם. ערוך השלחן שם סי"ב. חיי אדם סב,ט. קיצור שו"ע נט,יז. ילקוט יוסף ח"ג עמ' תרי"א. 'וזאת הברכה' (תשס"א) עמ' 160, וש"נ. ס' השיחות תשמ"ט ח"ב עמ' 745. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
