חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:15 זריחה: 6:11 כ"ב באב התשע"ט, 23/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הלכות ומנהגי חב"ד
לוח השבוע
מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג

שבת-קודש פרשת וארא
ראש-חודש שבט

[מנהגי ראש-חודש פורטו לאחרונה בגיליונות תכח, תלב. כאן נוספו כמה ביאורים, הלכות והנהגות]

עבודה פנימית:

בכל ראש-חודש, באחד לחודש, נהג כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לומר: "חודש טוב! שנתייגע בעבודה בפועל כדי לחוש את החיות פנימי בהרגש בפועל, הרגש המביא לידי פועל במידות טובות ובהרחבת הבנה והשכלה של חסידות"1.

גילוי משיח:

בראש-חודש מתגלה בכל אחד ואחד מישראל ניצוץ משיח שבו, בחינת היחידה, שהיא ניצוץ מבחינת יחידה הכללית, נשמתו של המשיח, וגילוי זה פועל חידוש בכל מציאותו ובכל ענייניו, שנעשים חדורים בבחינת היחידה. והעיקר, שעל-ידי זה נעשה התגלות וביאת משיח צדקנו ועד כפשוטו ממש, נשמה בגוף, "מלך מבית דוד"2.

עניינו של ראש-חודש שבט:

"בעשתי עשר חודש באחד לחודש... הואיל משה (כולל אתפשטותא דמשה שבכל דור) באר את התורה", "בשבעים לשון פירשה להם"3, - זו עבודתו המיוחדת של נשיא דורנו בהפצת התורה והמעיינות גם לאלו שנמצאים במעמד ומצב ד"אחר", שבשביל שיהיו במעמד ומצב ד"בן" (בפועל ובגילוי), צריכים לתרגם להם ענייני התורה "בשבעים לשון"4.

ערבית: לפני שמונה-עשרה אין מכריזים 'יעלה ויבוא'5, אבל טופחים על השולחן, להזכיר לציבור לומר זאת.

ברכת המזון:

טעה ולא הזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון (הערב או מחר, עד לפני השקיעה של מוצאי ראש-חודש6), ונזכר אחר שאמר "ה'" של "בונה ברחמיו ירושלים" אומר "ברוך... שנתן ראשי חודשים לעמו ישראל לזכרון", בלא חתימה. אבל אם נזכר אחר שאמר תיבת 'ברוך'7 של הברכה הבאה, "הטוב והמיטיב", אינו חוזר.

התחיל סעודתו מבעוד יום ואכל כזית, ונמשכה סעודתו אפילו כמה שעות אחר צאת היום - מזכיר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון, בתנאי שעדיין לא התפלל ערבית8.

ב'יעלה ויבוא' המברך מגביה קולו מעט והשאר עונים 'אמן' על 'זכרנו|80 לטובה', 'ופקדנו בו לברכה', 'והושיענו... טובים'9 - "בין הפרקים ובסוף ברכה זו (השלישית)"10.

שחרית: חצי הלל11, ואברהם זקן, זבדיה12, קדיש תתקבל. שיר של יום, הושיענו, ברכי נפשי, קדיש יתום.

קריאת התורה: מוציאים שני ספרי-תורה. בראשון קוראים לשבעה עולים בפרשת השבוע, לפני ההגבהה מניחים את ספר-התורה השני על הבימה13, ואומרים חצי קדיש. הגבהה וגלילה. בספר השני קוראים למפטיר בפרשת פינחס "וביום השבת... ובראשי חודשיכם... ונסכו". הגבהה וגלילה. הפטרה: 'השמים כסאי'. אין אומרים 'אב הרחמים'.

מוסף: 'אתה יצרת'. טעה ואמר 'תיקנת שבת' ונזכר עד שלא סיים תפילתו - חוזר ומתחיל 'אתה יצרת', ואם סיים תפילתו - חוזר לראש התפילה; ואם אמר 'אתה יצרת' אף-על-פי שחתם ב'מקדש השבת' בלבד, יצא ידי חובתו14.

התוועדות בבית הכנסת15.

מנחה: אין אומרים 'צדקתך'.

יום שני
ג' בשבט

יום ראשון בלילה, אור ליום שני16: אם העננות מוגברת, יש לקדש את הלבנה מיד כשאפשר, גם אחר ג' ימים (מעת-לעת) מהמולד (החל מהלילה), ואין להמתין עד אחר שבעה ימים מהמולד17.

----------

1) תרגום מיידיש - אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ חי"ג עמ' תמ. וראה 'ספר המאמרים-מלוקט' לכ"ק אדמו"ר חלק ד עמ' רס: "כי בראש חודש הוא מולד הלבנה... דלית לה מגרמה כלום. וכן הוא בישראל, שדומין ללבנה ומונין ללבנה, שבראש חודש הוא זמן מוכשר לגלות כח הביטול שישנו בכל אחד מישראל".

2) ספר-השיחות תשנ"ב ח"א עמ' 123.

3) דברים א,ג-ה ובפירוש רש"י.

4) ספר-השיחות תשמ"ט ח"א עמ' 188 הערה 7.

5) ע"פ סידור אדה"ז.

6) קצות-השולחן סי' מז ס"ד ע"פ סידור אדה"ז.

7) שו"ע אדה"ז סי' קפח סו"ס י. סידור אדה"ז. ולא התקינו לומר 'יעלה ויבוא' ב'הרחמן' כמו שנוהגים ב'ועל הניסים', משום הזכרת שמות שיש בו, שם סעיף יב.

8) שו"ע אדה"ז שם סעיף יז.

9) ראה מקור מנהג ענייה זו מרב האי גאון, בשער-הכולל פ"ט ס"ק לו.

10) לקוטי-שיחות חכ"ד עמ' 380. פשוט, שהכוונה שמותר לענות (לא באמצע הפרק, דהיינו באמצע אמירת יעלה ויבוא, או בסופו) רק בין הפרקים שבסוף ברכה זו, בטרם התחיל ברכה רביעית, ולשלול 'בין הפרקים' אחר, כמובן מלשון סידור רבינו בקשר לברכות ק"ש שאין עונין אמן שבסיום הברכה אלא לאחר ברכה זו דווקא, ולכן נקט כפל-לשון "ברכה זו (השלישית)", ללמד שההיתר הוא רק משום שבין הפרקים הוא בסוף ברכה זו.

11) לעניין הפסקה לשאילת שלום באמצע הלל, כתב אדה"ז בשו"ע  (סי' תפח ס"ג) שבימים שגומרים את ההלל דינו כק"ש, וכשאומרים חצי הלל שהוא מנהג דינו כהלל דר"ח, ומסיים "עיין סי' תכב". ובשו"ע הב"י,  למרות שבסי' תכב ס"ב פסק שלא לברך על הלל דר"ח (והרי הטושו"ע ושו"ע רבינו סי' נא תלו איסור ההפסקה בפסד"ז בברכות שלפני' ושלאחרי'.וראה ערוה"ש סי' תכב סי"א), הרי בס"ד שם פסק שאסור להפסיק בו, ודינו לשאילת שלום גם באמצע הפרק כמו בין הפרקים דק"ש. ולדעת אדה"ז (סו,ה) שלעניין הפסקה לאמן וכדומה דין בין הפרקים דק"ש כאמצע הפרק,ברור שאין להפסיק יותר מאשר בק"ש, וזאת אף דאמן הוי "שבח וכעין זמרה", כיוון שאיסור ההפסקה נובע מזה שהלל היא מצוה בפ"ע כמו ק"ש, ו"ההלל אין פוחתין ממנו ואין מוסיפין עליו" (תוספתא פסחים פ"י) - כ"ז ע"פ ס' הפסק בתפילה ספ"ד ובמילואים, וכדעת ס' 'דיני ומנהגי ר"ח-חב"ד' פ"ח סי"ב, דלא כמ"ש ב'התקשרות' גיליון שלח עמ' 18, כדעת שו"ת יביע אומר ח"ב או"ח סי' לב, נטעי גבריאל פסח ח"ג פ"ז סי"ב  ואשי ישראל פל"ט סמ"ו שדינו כפסד"ז (ראה גם 'הערות וביאורים - אהלי תורה' גיליון תתמ"ח עמ' 69).

12) אף שבדרך-כלל נזהרים, על-פי האריז"ל, מלהזכיר שמות מלאכים (שער המצוות פרשת שמות. ס' שמירת הגוף והנפש סי' צ ס"ג, וש"נ), הרי כאן מבטאים בפה את שם המלאך "זבדיה" כיוון שהוא גם שם-אדם בתנ"ך (עזרא ח,ח ועוד) - שער-הכולל ס"פ לז בפירוש דברי אדה"ז בסידורו. בסידורי 'תהילת ה'' החדשים דארה"ק, כבר ניקדו תיבה זו (בסידור 'תורה אור' משפט זה כולו אינו מנוקד, ו'זבדיה' מודגש שם בגרשיים).

13) שערי-אפרים שער י' סעיף יב.

14) לוח כולל-חב"ד.

15) היום-יום, ל' בניסן.

16) המולד הי' ביום חמישי בבוקר בשעה 7:23 ולא כפי שנדפס בטעות בגיליון הקודם.

17) שער-הכולל פרק לג אות ב, עיי"ש בסופו, וכן בהגהת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב על זה (בסידור תורה-אור תשמ"ז עמ' 489) ובסופה. וראה בס' 'דיני ומנהגי ראש-חודש - חב"ד' פי"ב הע' 32.


 
 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)