"שטרי קודם" לעניין הגלות
כמדובר כמה פעמים מה שכתב המהר"ל שבזמן יציאת מצרים נתבטל עניין העבדות מישראל מכל וכל, כך ששוב לא שייך אצלם עניין של שעבוד ועבדות. ובלשון ההלכה: "שטרי קודם" – כי לי בני-ישראל עבדים", עבדים להקב"ה.
ו"שטר" זה קודם לכל שאר שטרות, כולל "שטר חוב של גזירת כי גר יהיה זרעך" – ה"שטר" דעניין הגלות, אף שגם הוא קשור לכאורה עם הקב"ה, כידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו: "לא מרצוננו גלינו כו' אבינו מלכנו יתברך הגלנו כו'", מכל מקום, ה"שטר" ד"לי בני-ישראל עבדים" קודם ל"שטר" דעניין הגלות.
והעניין בזה – שגם זמן הגלות אינו מצב של עבדות ושעבוד אמיתי ח"ו, מכיוון שבכל רגע ורגע מרגיש יהודי שהעובדה שנמצא בגלות אינה מפני שישנו מישהו שיכול להיות בעל-הבית על יהודים; דבר כזה – לא יתכן כלל וכלל...
ומזה מובן, שגם כאשר יהודי נמצא בגלות – אין זה מצב של עבדות ושעבוד ח"ו, ובמילא, יכול יהודי להיות במצב של "חירות".
(משיחת י"ט אדר תשמ"ה. התוועדויות תשמ"ה כרך ג, עמ' 1509)
יש להקדים את תענוג העבד לתענוג האדון!
אפילו יהודי שנמצא במעמד ומצב ד"עבד כנעני", "עבדא בהפקירא ניחא ליה" – הרי מצד "מדת חסידות ודרכי חכמה" דלמעלה ("מגיד דבריו ליעקב גו') צריך הקב"ה להתנהג עמו מתוך רחמים וצדק, להאכילו ולהשקותו "מכל מאכל ומכל משקה . . מכל תבשיל ותבשיל" שאוכל בעצמו...
נמצאים אמנם בזמן ומצב של גלות, שאז נמצאים במעמד ומצב של "עבדים", אבל אף-על-פי-כן הייתכן שיהיה מצב של "עבודת פרך" – כפי שהיה בתקופת ימי הביניים?!...
ואין צורך להרחיק-לכת עד לתקופת "ימי הביניים", שהרי גם בדורנו ראינו מצב ד"עבודת פרך" – אצל בעל ההילולא בהיותו במדינה ההיא!
- ח"ו וח"ו להשתמש בתואר ד"עבד כנעני", אבל אף-על-פי-כן, ישנו העניין ד"צדיק נתפס בעון הדור"...
וכן אצל תלמידיו ושלוחיו שמסרו נפשם על הפצת התורה והיהדות: כאשר היו צריכים להקים "חדר" – היה צורך ב"עבודת-פרך", מסירת נפש... כאשר היו צריכים להקים "מקוה" – היה צורך ב"עבודת פרך", מסירת נפש...
... ומה ש"מתאווה (תענוג) לתפלתן של צדיקים" שמבקשים על הגאולה – הרי פסק דין מפורש שצריך להקדים את הסעודה (התענוג) של העבד לפני התענוג שלו!...
ובפשטות – שתיכף ומיד יוציא הקב"ה את כל בני-ישראל מהגלות.
(משיחת ש"פ יתרו תשמ"ה. התוועדויות תשמ"ה כרך ב, עמ' 1218) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
