שאלה: מהו המקום המדויק שבו יש להניח את התפילין של ראש?

תשובה: ההלכה מגדירה במדויק את גבולות האורך והרוחב שבהם יכול להיות מונח ה'בית' של התפילין: לאורך - מתחילת מקום השיער שמעל המצח, ועד סוף המקום שמוחו של תינוק רופס (=רך). לרוחב - באמצע רוחב הראש ממש, כנגד בין העיניים, ולא ייטה ימינה או שמאלה, כדי לקיים את הציווי (דברים ו,ז): "והיו לטוטפות בין עיניך".

סיבה אחרת לצורך בהקפדה על האמצע נובעת מקביעת חז"ל שהפרשיות 'קדש' ו'והיה כי יביאך' צריכות להיות מימין ו'שמע' ו'והיה אם שמוע' – משמאל. אם התפילין לא יהיו בדיוק במקומן, עלולה פרשת 'והיה כי יביאך' להימצא בצד שמאל ופרשת 'שמע' עלולה לזוז לצד ימין (דבר זה חשוב במיוחד בתפילין של רש"י, שהפרשיות מסודרות לפי סדרן שבתורה).

אמנם יש דעה של האדמו"ר בעל 'דברי חיים' מצאנז, שמאמר חז"ל "יש מקום בראש להניח שני תפילין" נאמר על הרוחב; אבל רוב הפוסקים סוברים שהכוונה היא לאורך בלבד, ואילו ברוחב הראש יש מקום רק ל'בית' אחד של תפילין.

רבים מגדולי ישראל, ומהם אדמו"ר  הזקן בעל התניא, השתמשו במראה כדי לבדוק אם אכן התפילין (גם של רבנו-תם) מונחות במקומן המדויק.

הקשר צריך גם הוא להיות באמצע ומקומו בגובה העורף. המקום המדויק הוא – הקשר עצמו למעלה מהגומה שבעורף, ורגל ה-ד שלו בתוך הגומה.

אם היקף הרצועות צר או רחב מדי, אפשר לשנותו בנקל על-ידי שינוי הקשר.

הרצועות תלויות לפנים, משני הצדדים, וצריך שיגיעו לפחות עד גובה הטבור, ולמנהג חב"ד עד הרגליים.

מקורות: ערכין ג,א וע"ז מד,א ופירש"י. תוס' סוכה ה,א ד"ה ואל, ועירובין צה,א ד"ה מקום. רמב"ם הל' תפילין ד,א. או"ז סי' תקעג. ב"י ושו"ע כז,י. א"ר ומגן גיבורים שם. שו"ע אדה"ז שם יד-כ, ובסידורו הל' תפילין. תפלה למשה ז,יד-טז וש"נ. שו"ת: רדב"ז ג,תעח. בנימין זאב, קפט. גינת ורדים סוף ח"ב בגן המלך סי' קנג. דברי חיים ב,ו. ציץ אליעזר יב,ו. קובץ 'ליקוטי דינים' (קה"ת, ברוקלין תשי"א) עמ' 11. ספר המנהגים – חב"ד עמ' 5. לקוטי-שיחות ג,853. 'רשימות' הרבי, קעב,14. קפא,11. (וראה ס' השיחות תש"ד,111. אג"ק יד, שסד).