מתרגלים לגלות
"והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים" (שמות ו,ו). 'סבלות' מלשון סבלנות. הגלות הגרועה מכול היא זו שבני-האדם חדלו מלחוש אותה, שהתרגלו לשעבודה. אמר הקב"ה: מכיוון שבני-ישראל כבר אינם מרגישים בגורלם המר, הסכנה גדולה היא, ואין לעכב עוד את הגאולה.
(רבי בונם מפשיסחה)
מרידה בעבדות
הצעד הראשון לחירות הוא המרידה בעבדות. לא תיתכן גאולה עד שאין מואסים תחילה בגלות. משה בישר לישראל שהקב"ה יוציא מקרבם את הסבלנות לשעבוד מצרים, שלא יוכלו לשאתה עוד. זה היסוד שעליו תצמח הגאולה.
(רבי מנחם-מענדל מקוצק)
מיאוס כסימן
כאשר יעמדו בני-ישראל בזמן הגאולה, תהיה התעוררת כזאת שלא יוכלו עוד לסבול כלל את הגלות. המיאוס הזה של הגלות הוא מסימני הגאולה.
(הרב יעקב-משה חרל"פ)
מתוך הצרה
הגאולה נמשכת ובאה מתוך הצרה, ככתוב (ישעיה נט,יט-כ) "כי יבוא כנהר צר... ובא לציון גואל". לכן בסדר תפילת שחרית אומרים "יענך ה' ביום צרה" ולאחר מכן "ובא לציון גואל".
(אור התורה)
כשיתעוררו הלבבות
הגאולה תבוא כשיתעוררו הלבבות ויאמרו: הטוב לכם כי תשבו בחוץ, גולים מעל שולחן אביכם, ומה הנאה אתם נהנים בחיי הנֵכר. ועל זה עתידים לתת את הדין כל אדוני הארץ, ומהם יבקש ה' את עלבון הבית העלוב.
(אור החיים)
גודל הרחמים
הנביא ישעיה אומר (נד,ז): "ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך". אם אנחנו סובלים כל-כך הרבה שנים מה"רגע קטן עזבתיך", מי יוכל לתאר את המעלה הנפלאה של ה"ברחמים גדולים אקבצך".
(אוצר פתגמי חב"ד)
סוף הבירורים
על הגאולה נאמר (זכריה יד,ד): "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים". 'רגל' רומזת לסוף הבירורים. בדור האחרון הזה קיום המצוות הוא בבחינת רגל, עשייה שבעשייה, עשייה ללא טעם.
(האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש)
העיקר לעשות
אנו נמצאים בעקבתא דמשיחא. עקב צריך לדעת שהוא עקב ואל לו להתיימר להבין מה שאינו יכול להבין. העיקר הוא עבודה ועשייה בפועל.
(ספר השיחות תרפ"ח) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
