חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:19 זריחה: 6:09 י"ט באב התשע"ט, 20/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

פירוש המשניות להרמב"ם
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 808 - כל המדורים ברצף
חידושיה של החסידות בפסוקי ההפטרה
גילוי שם ה' לעתיד
פירוש המשניות להרמב"ם
פרשת וארא
נר יארצייט ונרות תפילה
הלכות ומנהגי חב"ד

פירוש המשניות כמקור לפסק הלכה בהשוואה לספרי יד החזקה * מפעלו של מהדיר פירושי המשניות וספרי הי"ד מכתבי יד תימן – הרה"ג הרב יוסף קאפח ז"ל, זכה להערכה רבה ונפלאה מצד הרבי, שאף ביקש את חוות דעתו על דיון שהעלה בהתוועדות * וכיצד נוסף הפירוש למשנה "הוו זהירין ברשות", על מנת לקיים דברי המשנה עצמם...

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

פסקי הלכה – כשאינם בסתירה ל"יד החזקה"

נפתח בשורת התבטאויות של הרבי על פירוש המשניות להרמב"ם, חיבור שנכתב על-ידי הרמב"ם בצעירותו:

בשיחת ש"פ נשא תשכ"ו (שיחות קודש תשכ"ו עמ' 449) מתבטא הרבי:

פירוש המשניות להרמב"ם – הוא על-דרך ההלכה, שלכן ישנם כמה וכמה עניינים הדורשים ביאור בספר יד החזקה, כדי שיתאמו לנאמר בפירוש המשניות.

בהזדמנות אחרת (ו' תשרי תשכ"ח – שיחות קודש תשכ"ח כרך א, עמ' 48) מפרט הרבי:

פירוש המשניות לרמב"ם מטרתו אמנם לבאר את פשוטם של העניינים, אך הוא מביא גם הלכות, וכגון במשנה שבה עוסקים אנו, שבה הוא קובע שהלכה כר' יהודה. ובכמה מקומות בפירוש המשניות – הרי כדבריו בהקדמתו – עניינו גם להפיק עניינים להלכה.

ליתר הבהרה מצינו בהתוועדות י"ג תמוז תשל"ו (שיחות קודש תשל"ו כרך ב, עמ' 436):

הרמב"ם אומר בפירוש המשניות (ריש פרק חלק)... הרמב"ם הוא פוסק; אמנם פירוש המשניות אינו ספר של פסקים; אולם במקומות בהם אין הדברים בסתירה למה שפסק בספר הי"ד, נקטינן שדעת הרמב"ם הוא כמו שכתב בפירוש המשניות.

מאידך, בלקוטי שיחות (כרך כא, עמ' 280 הערה 58) מתייחס הרבי לכך שהרמב"ם בפירוש המשניות (אבות פרק א משנה יז) ורבינו יונה בשערי תשובה (שער ג' אות יז) למדו מצוות עשה של לימוד התורה מהפסוק "ודיברת בם". אך הרבי מבהיר:

אבל שני [ספרים] הנ"ל הרי אינם ספרי פסקי-דינים. ויש לומר שהביאו הכתוב שהוא מבואר יותר...

על התרגום מערבית וגרסת הרב קאפח

בביאור נושא מסויים בשיחות ש"פ נח תשכ"ח, התייחס הרבי בדרך אגב לפירוש המשניות (שיחות-קודש תשכ"ח כרך א, עמ' 163):

...ואין לתרץ שכן הוא רק בפירוש המשניות אך לא בספר הי"ד, והרי ספר הי"ד הוא משנה אחרונה לגבי פירוש המשניות כמצויין בכמה מקומות;

ועל דרך זה פירוש המשניות אין ענינו פסקי-דינים מלבד אותם מקומות שאין בירור [דעתו של הרמב"ם] במקום אחר.

נוסף לכך, פירוש המשניות הוא תרגום [מערבית], ואף-על-פי שבכללות הרי הוא מדוייק, אך אי-אפשר [כל כך] לדייק בתיבות כו', ומטעם זה מצינו כמה מקומות בפירוש המשניות שאינם תואמים את הנאמר בי"ד, משום שזהו רק תרגום כו'.

אלא שבנידון דידן מצינו גם ביד החזקה...

[דברי הרבי "כמצויין בכמה מקומות" מתייחסים ככל הנראה להערה בקונטרס תורת החסידות עמ' 14 לגבי סמכותו של ספר הי"ד לעומת ספר המצוות].

גם בשיחת מוצאי ש"פ ראה תשל"ט (שיחות קודש תשל"ט כרך ג, עמ' 587) האריך הרבי בסמכותו של הי"ד, שנכתב על-ידי הרמב"ם בלשון-הקודש, לעומת פירוש המשניות שתוכנו אמנם דברי הרמב"ם אבל נכתב במקור – על-ידי הרמב"ם – בערבית ותורגם, ולכן יתכן והביטויים שבו הם של המתרגם (המעתיק) ואינם מדויקים דיים.

[לשלימות העניין – עוד בהרחבה בספר 'כללי הרמב"ם' קה"ת, תשנ"ב, פרק עשרים ואחד].

"כי כפי הנראה כתב הרמב"ם גם המשניות עצמן ביחד עם פירושו. ראה במשניות הוצאת קאפאח וגירסא שלו" – כותב הרבי בלקוטי שיחות (כרך יא עמ' 123 הע' 52).

ובהתוועדות שבת קודש פרשת ראה תשמ"א (שיחות קודש תשמ"א כרך ד' עמ' 529):

הגרסא שהייתה במשניות של הרמב"ם (כפי שרואים עתה את גרסת הרמב"ם) הייתה שונה מהגרסא שברוב דפוסי המשניות:

במשניות של הרמב"ם היתה הגירסא "הוא היה אומר כו' בושת פנים לגן עדן, כך יהי רצון מלפניך כו' שיבנה בית-המקדש כו'" ועל-פי גירסא זו אפשר לבאר את דברי המשנה כפירוש הרמב"ם, עיין שם.

ובלקוטי שיחות (כרך כט עמ' 145):

בפירוש המשניות הוצאת קאפח, שכותב שהעתיק נוסח המשנה מכתב יד הרמב"ם – הגירסא היא כלפנינו...

ובהתוועדות כ"א מנחם אב תשד"מ (התוועדויות תשד"מ כרך ד' עמ' 2436) הזכיר הרבי את מהדורת פירוש המשניות של הרב קאפח וציין:

שמוצאו מתימן, ששם היו רגילים ללמוד בקביעות את ספריו של הרמב"ם, כולל פירוש המשניות שנכתב בשפה הערבית, שהרי זוהי השפה השגורה שם.

"ישנה מהדורת המשניות שנדפסה בהשוואה לכתב-יד שנעתק מכתב ישן של הרמב"ם (או לפחות הוגה על-ידו) ושם אין הסיום ד"בן מאה וכו' " (שאז יש להבטיח שהסיום יהיה בדבר טוב).." – התבטא הרבי ביו"ד שבט תשל"ט ('שיחות קודש' תשל"ט כרך ב' עמ' 30) וכוונתו (כפי שצויין שם בהערה 133): "הוצאת הרב קאפח. וראה גם בהקדמת המו"ל לסדר נזיקין".

שינוי 'הרשות' מפני הרשויות

באותה שנה (שם עמ' 658-657) ביאר הרבי את המשנה במסכת אבות פרק ב' משנה ג "הוו זהירין ברשות" וציטט את דברי הרמב"ם בפירושו למשנה: "השלטונות בימי הקדם". הרבי סיפר:

מאז ומקדם ("כל ימי") תמהתי מה פשרה של הוספה זו ("בימי הקדם") שלכאורה אין מקומה כאן, והסקתי שאכן בפירוש הרמב"ם עצמו לא נאמרו מילים הללו, אלא שר' שמואל בן יהודה אבן תבון כשתירגם את פירוש הרמב"ם הוסיף זאת כדי למנוע עניינים בלתי רצויים מצד השלטונות [בדומה לשינויים שנעשו (ברוסיה, פולין וכיוצא בזה) בספרים שונים בשל פחד מפני הצענזור].

ועתה יצא לאור מחדש פירוש המשניות הוצאת (העתקת) קאפח, ושם אכן רואים שבפירוש הרמב"ם בערבית נכתב רק "שלטונות"; נותר רק לברר אם מילות "בימי הקדם" נכתבו על-ידי המדפיס (?) או מיד עם ההעתקה (התרגום)..

בהתוועדות ו' תשרי תשל"ח (שיחות קודש תשל"ח כרך א' עמ' 55) הזכיר הרבי את "ספר המשנה אשר (נכתב עליו ש)נעתק מכתב יד הרמב"ם", ואשר שם מסתיימת המשנה דמסכת פאה "אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו, ועליו הכתוב אומר ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו".

כוונת הרבי היתה למהדורת הרב קאפח, דבר שנזכר מפורש יותר על-ידי הרבי כשהגיה את שיחת עשרה בטבת של אותה שנה (לקוטי שיחות כרך כ' עמ' 357 הערה 48):

פירוש המשניות לפרק חלק יסוד התשיעי (על-פי הוצאת הרב קאפח – שהחזיר עטרה – ההשמטות – למקומן).

וכותב הרה"ג ר' ציון ערוסי שליט"א רב העיר קריית-אונו (העומד בראש מכון מש"ה – לחקר משנת הרמב"ם) במכתבו המתנוסס בראש ספר "משנה תורה השלם" של מהדורת "חזק" הוצאה לאור:

"שמחנו שמחה גדולה שהצדיק החכם, המנהיג הגדול, כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש הכיר בערך מפעלו האדיר של הגר"י קאפח, והוא עודד ובירך את הגר"י קאפח בכל שלב ושלב והספרים נשלחו לאדמו"ר תמידים כסדרם, ולא הסתיר את קורת רוחו הקדושה מכל חלק וחלק מ"משנה תורה" שיצא לאור. והיתה לי הזכות למסור באופן אישי את כרך ו', נשים ב', מאת הגר"י קאפח לכ"ק האדמו"ר..".

מסורתם המדויקת של יהודי תימן

בשיחה על מהדורות הרמב"ם השונות (יין מלכות כרך ב' עמ' 648) אמר הרבי:

בתקופה האחרונה נתגלו ומתגלים כתבי-יד... בפרט כתבי-יד תימן, אשר על-פי המקובל בתימן, קיימו יהודי תימן קשר הדוק עם הרמב"ם, על-ידי שלוחים כו', ומפעם לפעם שלחו לעדכן ולהגיה את ספריהם על-פי התיקונים וההשלמות האחרונים, עד לאחרונים האחרונים, של הרמב"ם, כך שלדבריהם המהדורה שבידם היא המתוקנת והמדוייקת ביותר.

כוונת הרבי למהדורת הרב קאפח, כפי שמציין שם להקדמת המו"ל למהדורה זו.

ב'נספחים' למהדורת חזק נדפסו חלק ממכתבי הרבי להגר"י קאפח (שם עמ' 1258-1255). הנה קטעים מהם:

בימי אלול ה'תשד"מ כתב לו הרבי בכתב-יד-קדשו:

שמחתי באומרים לי כי מוציא-לאור כבוד-תורתו ספר היד על-פי כתבי-יד וכו' [ולאחר נוסח כללי-פרטי מוסיף]: כולל הצלחה רבה בהנ"ל וכל כיוצא-בזה, כמובן.

בכבוד ובברכה לבשורות טובות וכו'.

למכתב זה צירף הרבי כתשורה את ספר "מראי מקומות לספר משנה תורה הוא היד החזקה" להרמב"ם, שהופיע באותם ימים.

בערב חג הסוכות תשמ"ה מאשר הרבי קבלת מכתבו של הרב קאפח בכ"א אלול ומוסיף:

ובפני עצמו נשלח חוברת המילואים לספר המראי-מקומות – הראשונה, מכלל שמכינים שניה וכו', ובפרט שקאתינן מיום חתונתו זה מתן-תורה.

בכבוד ובברכה לחג שמח בכל.

בי"א ניסן תשמ"ה כותב לו הרבי:

הספר משנה תורה להרמב"ם – כתב יד תימן (חלק א') בצירוף מכתבו נתקבל בזמנו, ואת כת"ר הסליחה על איחור האישור עד עתה... בחבילה בפני עצמה נשלח לו חוברת נוספת של מראי מקומות לספר משנה תורה, שהופיעה זה עתה.

"פעולתו הברוכה של אדמו"ר בהפצת תורת הרמב"ם"

את השיחות שהשמיע הרבי בשנת תשמ"ו-ז בעניין מהדורות ספר הי"ד ושינויים שנמצאו בכתבי יד חדשים, צירף הרבי למכתב (שצילומו פורסם בהתקשרות גיליון לח), בו כתב וביקש להגיש גם את נוסחאות המפרשים שמביא את פירושיהם ובעצם את כל שינויי הנוסחאות.

בענוותנותו כי רבה, ביקש הרבי לשמוע את חוות דעתו של הרב קאפח על דבריו בשיחה ("מצורף בזה מהנראה לפי עניות דעתי בפסקי-דין שבכתב יד הרמב"ם, ואתעניין בחוות-דעת כבוד-תורתו בזה, ותשואת-חן מראש").

בי"א ניסן תשמ"ח מאשר הרבי קבלת הספרים:

משנה תורה להרמב"ם – סדר נשים כרך א' וכרך ב', בצירוף המכתב. ותודה רבה וחמה על שימת לבבו לשלוח הנ"ל. ויעזרהו השם יתברך לברך על המוגמר בהקדם הכי אפשרי וזכות הרבים מסייעת.

"הכרך השמיני מספר משנה תורה להרמב"ם והקודמיו נתקבלו, ות"ח ת"ח. ותודה מראש על העת"ל [=העתיד לבוא]" – כתב לו הרבי בימי הסליחות תשמ"ט.

"בכבוד ובברכת החג ולהמשך הצלחתו רבה בההו[צאה] ל[אור] דס[פר] הרמב"ם" – איחל לו הרבי בג' סיון תש"נ, אחרי אישור קבלת הספר רמב"ם כרך ט', ו"ת"ח ת"ח".

"הרב הגאון הרב ותיק וחסיד איש-ירא-אלוקים נכבד-ונעלה עוסק בצרכי ציבור" "צנא-מלא-ספרא" "מלאכתו מלאכת שמים" הם התארים שמופיעים במכתבי הרבי לרב קאפח.

גם חלק ממכתבי הרב קאפח לרבי הובאו במהדורת "חזק" (שם עמ' 1258):

במכתב ניחומין בימי השבעה לרבנית נ"ע כתב דוגמת לשון המשנה: "כבוד-קדושת... אבלו אבלן של כל ישראל, צערו צערן של כל ישראל. אנו כפרתך. בבניין בית קדשנו ותפארתנו תנוחמו".

ובמכתב אחר: "כבוד הוד מעלת קדושתו שר התורה והחכמה, נזר החסידות עטרת התבונה, דולה ומשקה לכל צמא למימי התורה, אדמו"ר הגאון כמוהר"ר... שליט"א,

..."הן עתה זיכני ה' ברחמיו וחסדיו לסיים סדר נשים הוא הכרך השישי, מספרי משנה תורה להרמב"ם, והינו מוגש לפני כבוד-תורתו,

"ברכת אדמו"ר תלווני לסיים את המפעל הגדול הזה כפי המחשבה תחילה".

ועוד במכתב לרגל הכרך העשירי: "הכרך העשירי נשלח בשעתו לכת"ר האדמו"ר, בו קיימנו העשירי יהיה קודש, וכדברי חז"ל שלמות הקדושה בעשרה, לפיכך הקדשנו אותו לכבוד פעולתו הברוכה של אדמו"ר בהפצת תורתו של הרמב"ם".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)