לעומת הגאולה העתידה – שמי ה' לא נודעתי
ויש להוסיף ולבאר תוכן העניין ד"שמי הוי' לא נודעתי" (המעמד ומצב שלפני מתן תורה) גם לאחרי מתן תורה – שהרי התורה היא נצחית – דלכאורה: כיוון שכבר עברו אלפי שנים מאז שנתגלה שם הוי' במתן תורה, מה שייך עתה העניין ד"שמי הוי' לא נודעתי"?
ויש לומר הביאור בזה:
אף-על-פי שבמתן תורה היה גילוי שם הוי', כמו שכתוב "וידעתם כי אני הוי', מכל מקום, כיוון ש"לעתיד לבוא כתיב והיה הוי' לי לאלקים, שיהיה גילוי ממקום עליון יותר עד דשם הוי' יהיה חשוב רק כאלקים", ויתגלה שם הוי' נעלה יותר, "עיקר עניין גילוי שמו הגדול", נמצא, שגם המעמד ומצב שלאחרי מתן תורה הוא באופן ד"שמי הוי' לא נודעתי" בערך לגילוי שם הוי' דלעתיד לבוא, כשיהיה חידוש בכללות העניין דמתן תורה, "תורה חדשה מאתי תצא", שאז תהיה שלימות הנישואין דכנסת ישראל עם הקב"ה, כמאמר רז"ל "העולם הזה אירוסין היו . . לימות המשיח יהיו נישואין".
וההסברה בזה:
כשם שנתבאר . . בנוגע למעלת עבודת בני-ישראל לאחרי מתן תורה לגבי עבודת האבות לפני מתן תורה, שדווקא על-ידי ההמשכה למטה (לאחרי מתן תורה) בא העצם, וכל זמן שלא נמשך למטה (מלבד במצות מילה) הרי זה הוכחה שאין זה העצם, כן הוא גם בנוגע למעלת העתיד-לבוא לגבי זמן הזה, כי: העדר ההגבלה דהעצם היא לא רק בהמשכה למטה, אלא גם בהתגלות למטה, שהרי העצם אינו מוכרח להיות בהעלם, אלא בודאי יכול לבוא גם בגילוי. וכיוון שבמעשינו ועבודתינו בקיום התורה ומצות נעשית רק ההמשכה למטה, אבל הגילוי למטה בעולם הזה הגשמי יהיה רק לעתיד לבוא (כמו שכתוב "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר גו'"), הרי, כל זמן שלא נעשה הגילוי למטה, הרי זה הוכחה שאין זה העצם.
וכשם שעבודת בני-ישראל לאחרי מתן תורה היא בכוח עבודת האבות לפני מתן תורה, כיוון שלאחרי מתן תורה מודגשת בעיקר ההמשכה בבחינת הגילויים, מה שאין כן לפני מתן תורה מודגשת בעיקר העבודה שמצד העצם . . כמו כן השלימות דלעתיד לבוא היא בכוח העבודה בזמן הזה, כיוון שלעתיד לבוא מודגש בעיקר הגילוי בעולם, ואילו בזמן הזה ובפרט בזמן הגלות מודגשת בעיקר העבודה שמצד העצם, כידוע שעיקר העבודה באופן של מסירת-נפש (שמצד העצם) היא בזמן הגלות.
ולהוסיף, שגם השלימות דלעתיד לבוא כלולה בכוח אצל האבות – כמאמר רז"ל "שלשה הטעימן הקב"ה בעולם הזה מעין העולם הבא . . אברהם דכתיב ביה בכל, יצחק דכתיב ביה מכל, יעקב דכתיב ביה כל", ועיקר ושלימות גילוי זה (לא רק "מעין העולם הבא") יהיה לעתיד לבוא, שאז תהיה תכלית השלימות ד"בכל מכל כל" (לא רק אצל האבות, אלא גם) אצל כל בני-ישראל (כיוון שהשלימות דלעתיד לבוא נעשית על-ידי מעשינו ועבודתינו דכל בני-ישראל, בכוח האבות).
(משיחת ש"פ וארא תשנ"ב. התוועדויות תשנ"ב כרך ב, עמ' 115-116- בלתי מוגה) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
