היתר הנחת תפילין ב'מבצעים' לאחר השקיעה
הנני בזה להשיב בעניין מה שכתב הרב לוי יצחק רסקין שי' בגיליון תת, ועל תלונתו עלי – מה שכתבתי ב'פסקי תשובות' סי' ל הערה 11:
א) אכן לא כתבתי שמקור הדברים ב'שער הכוונות' (אשר כאמור בדברי ידידי הגרי"ש גינזבורג בתשובתו שם, שער הכוונות יצא לאור עולם זמן רב לאחר הסתלקותו של רבנו הזקן זי"ע) אלא 'על-פי האריז"ל'.
ב) ואכן, כפי המבואר בכף החיים (סימן י"ח סקי"א וי"ב) בשם ספר פרי עץ חיים ותלמידי האריז"ל והחיד"א ועוד (עיי"ש), מנהג האריז"ל היה להניח טלית ותפילין ולהתפלל מנחה עם השקיעה, וכשגמר מנחה כבר היה לאחר השקיעה, ומיד חלץ הטלית והתפילין [ואין בזה סתירה למה שכתוב בשער הכוונות שהקפיד מאוד לחלוץ הטלית-ותפילין לאחר השקיעה, שהכוונה מיד כשגמר תפילת המנחה, לא השאירן עליו ללא צורך]. והרי זה תואם לדברי רבינו בסידורו כי אין להניח תפילין לאחר השקיעה, אך רשאי ללכת בהם אם כבר לבוש בהם מלפני השקיעה, והכוונה כשיש צורך בכך.
ג) רבינו בשולחנו, בין בהלכות ציצית (סימן י"ח) ובין בהלכות תפילין (סימן ל') כותב במפורש באופן החלטי ונחרץ שזמן הנחת טלית ותפילין הוא עד צאת הכוכבים, ובברכה. [ולכן מאוד לא מסתבר לומר שחזרתו מכך בסידורו הוא מפני דיוק בדברי הבית יוסף, כפי שרצה לטעון הרב ראסקין במכתבו, ובוודאי הדעת נוטה לומר שמה שהכריע בסידורו, שחיבר על-פי יסודות ספרי המקובלים וסידורי האריז"ל, לנהוג בחומרא זו שלא להניח תפילין לאחר השקיעה, גם הכרעה זו נשענת על המסורת (הנ"ל בסעיף הקודם) במנהג האריז"ל*].
ד) אשר על כן אין ספק כלל, כי אם נמצא מי שלא הניח תפילין כל היום וכבר שקעה החמה, חייב הוא להניח תפילין כל עוד לא הגיע זמן צאת הכוכבים. אלא שלעניין הברכה, נכון שלא יברך משום חששא לדעות הסוברים שאז כבר אינו זמן תפילין, וספק ברכות להקל.
ה) והנפקא-מינה מזה הוא, לעניין גיבורי כוח שלוחי ועושי רצונו של מלך, כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע ועכי"א, מזכי הרבים בהנחת תפילין לאחינו שבשדות, הרחוקים לעת-עתה משמירת התורה והמצוות [אשר כידוע אא"ז מו"ר זצללה"ה מביאלא הפליא מאוד רעיון זה, ואף חתם על הכרוז הידוע של גדולי-ישראל לאחר מלחמת תשכ"ז – בחשיבות ונחיצות תקנה זו],
שוודאי יש להם להמשיך בפעילותם זו גם לאחר השקיעה עד זמן צאת הכוכבים, כי הרי יהודים אלו עדיין לא הניחו תפילין כל היום, וזכות גדולה ועצומה בכל יום שמניחים תפילין.
ומסתבר לעניות-דעתי שרשאים גם לסמוך בסמיכה שיש בה ממש על שיטת המגן-אברהם ורבינו בשולחנו שאף לכתחילה זמן תפילין הוא עד צאת הכוכבים, ולהניח ליהודים אלו לברך על התפילין [שהרי ידוע, שאם נצוום להניח בלא ברכה, עלולים להמעיט מחשיבות העניין, או לגרום לקלקול ולטעות בפעם אחרת כשיבואו להניח ביום, וקשה לנמק להם הסיבות להנחה בלי ברכה כידוע, ואכמ"ל].
הרב שמחה בן ציון אייזיק רבינוביץ, מו"ץ בעיה"ק ירושלים ת"ו, ובעמח"ס פסקי תשובות על שו"ע ומשנ"ב
________________
*) הכתוב בסוגריים אלה נוסח ע"י המערכת.
זמן תפילת מנחה של הרבי בעש"ק
לגבי האמור ב'לוח השבוע', גיליון תתד הערה 9: "שידוע שמאז שהחל הרבי להדליק נרות שבת קודש בעצמו [התפלל מנחה תחילה], ולכן לא היה מתפלל אחר-כך כשהיה עם הציבור" – הנה בבירור עם תלמידי ה'קבוצה' דשנת תשמ"ח ולאחריה טענו שהדבר לא ייתכן כלל:
הרבי התפלל לפני העמוד כל השנה, גם במנחת ערב שבת קודש. כשהרבי נכח בתפילה בציבור ולא התפלל – הבחינו בכך. ראו למשל שפתח את הסידור במקום אחר, לא השתחווה, ולא פסע אחורנית וכו'. זה לא אירע במנחת ערב שבת קודש. ועם זה, ברור שהרבי הדליק נרות שבת קודש קודם לכן, כמו שפעמים רבות הבחינו לפני מנחה בנרות שבת הדולקים בחדרו של הרבי. כמו-כן, פעמים רבות הסתיימה תפילת מנחה של ערב שבת קודש אחרי השקיעה, וברור שהרבי הדליק נרות שבת קודש לפני-כן.
הרב יוסף שמחה גינזבורג, עומר | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
