חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:31 י"א בכסליו התש"פ, 9/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

המהדיר הרב הגאון ר' ראובן מרגליות
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 804 - כל המדורים ברצף
להאיר את החושך בכוח האור ולא ברעש
ערכתי נר למשיחי
המהדיר הרב הגאון ר' ראובן מרגליות
פרשת מקץ
הלכות ומנהגי חב"ד

"חכמה יש כאן ומלאכה יש כאן"; "לעשות אוזניים לתורה על-ידי קישור חבל בחבל ומאמר רז"ל במאמר רז"ל, להאיר עיני הלומדים על-ידי מראה מקומות", עודד הרבי את המהדיר המפורסם ר' ראובן מרגליות * הרבי מביע את פליאתו ותמיהתו על היעדר ציונים לספרי חב"ד * לרגל 'חג הספרים' ה' בטבת

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

המהדיר הגדול הרב ר' ראובן מרגליות (נולד בז' בכסלו תר"נ ונפטר בז' אלול תשל"א) עמד בקשר עם כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, זכה לעידודו, הארותיו-הערותיו, וזכה גם שהרבי יזכירו באיגרותיו ובשיחותיו.

במכתב הכללי-פרטי לקראת שנת תש"כ, שנשלח אליו, מוסיף הרבי בכתב יד קודשו ('שמן ששון מחבריך' כרך ג' עמ' 78):

בכבוד ובברכה להגדיל תורה ולהאדירה הנגלה והפנימיות – נשמתא דאורייתא וגופי תורה.

ברשימה זו נעזרנו רבות בערך שהוקדש לו בספר 'שמן ששון מחבריך' (שם), ונפתח בשורת אזכורים לחיבוריו של הרב מרגליות בתורתו של הרבי.

בהערת הרבי בלקוטי שיחות כרך כ"ה, עמ' 309, נכתב:

בנוגע לכללות הפעולה והתועלת הבאה על-ידי ראיה בעניינים וצורות קדושות וטהורות – ראה מדבר קדמות (להחיד"א) ערך ציור. בהנסמן בריש ספר תולדות אדם (לר' ראובן מרגליות – לעמבערג, תער"ב. דפוס צילום ארץ-הקודש תש"מ).

בקשר לעובדה שכמה וכמה עניינים בספרו של הרמב"ם מקורם בדברי הזוהר (התוועדויות תשמ"ח כרך ד, עמ' 40 הע' 15) צויין: "ראה הרמב"ם והזהר (סיני כרכים לב – לד) להר"ר מרגליות. וש"נ".

כשהרבי העיר בשנת תשט"ו (אגרות קודש כרך יא עמ' רצה) למהדיר ומו"ל של ספר חסידים, ציין בין השאר:

 סימן תקמ"ט: נוכח ונסתר בנוסח הברכות. ראה זהר.. ספר הבהיר.. ובספרים שנסמנו בהגהות הר"א שי' מרגליות שם. ויש להוסיף עליהם ועל של כת"ר: שבלי הלקט השלם סימן קסה, פרי עץ חיים שער ב' סוף פרק ב. לקוטי תורה לרבנו הזקן פרשת מסעי (צא, ב).

הרבי ציין לא אחת ל"מקור חסד לספר חסידים". זה פירושו של הרב מרגליות על ספר חסידים. כך, למשל, בנושא מצוות כתיבת ספר תורה והמסתעף (בלקוטי שיחות כרך כג עמ' 25), בעניין ספרים נכתבים בכל לשון כו':

שמקיים המצווה ד"ולמדה" בתורה משנה וגמרא ופירושיהן באיזה שפה שתהיה אף שלא נכתב בלשון-הקודש, וכן מקיים המצוות-עשה דוכתבו לכם, כשקונה ספרים אלו בכל לשון... וראה מקור חסד לספר חסידים סימן תד.

מספריו: שם עולם, קונטרס נר"נ ונפש חיה

את ספרו "שם עולם" (שנדפס לפני מלחמת העולם השנייה) מזכיר הרבי כמה פעמים בשיחת שבת פרשת שמות תשל"ו (לקוטי שיחות כרך טז, עמ' 2 ואילך):

א) בקשר לדברי הרדב"ז שבשעה שבש"ס מובאת מחלוקת של שני חכמים הנקובים בשמותיהם "חד אמר.. וחד אמר.." הרי הדעה הראשונה היא של החכם ששמו נזכר לראשונה (רדב"ז לרמב"ם הלכות מעשר שני פרק ו' הלכה ג'). ומציין הרבי (הערה 10): "וראה שם עולם (להר"ר מרגליות) בפתיחה פרק ח. ויש לתרץ.

ב) בשם עולם (אות ג' לח) מפרש שרב נקט בכל מקום פשוטו של מקרא, ושמואל דורש, אבל על-פי המבואר בהשיחה שם (סעיף ח) לכאורה אין לפרש כן. הערות 13, 58.

ג) הרבי מציין שב"שם עולם" שם (אות לח) רוכזו כמה וכמה מימרות של רב ושמואל.

ובמכתב י"ט טבת תשכ"ב (אגרות קודש כרך כב עמ' צו):

בענין לבוש הנשמה וכו' – ראה קונטרס נר"נ (בספר שערי זהר להרב ראובן מרגליות) עמ' קלד. ושם-נסמן.

עדות לשימוש הרבי בספר 'נפש חיה' לרב מרגליות עוד לפני הנשיאות, עולה מתשובה שכתב הרבי בשנת תש"ה (אגרות קודש כרך ב' עמ' סד) שם הוא מציין:

בספר נפש חיה על שולחן ערוך אורח-חיים (להרב ראובן מרגליות) סימן של"ד מציין לשו"ת מהר"ם מרוטנברג חלק ג' סימן תלא (אינם תחת ידי) ולתשבץ קטן הלכות שבת סימן סח – וזה לשונו בתשבץ...

האם בניית סוכה תיחשב למצווה?

לימים, בהתוועדות שבת קודש פרשת קדושים תשמ"א, התבטא הרבי בעניין הדעות שעשיית הסוכה נחשבת למצווה אף שאין מברכים עליה, וכן היא דעת אדמו"ר הזקן המבאר את הטעם לכך "לפי שעשייתה אינה גמר המצווה שעיקר המצווה הוא לישב בה בחג". הרבי הוסיף וביאר:

כלומר, מצד עצמה עשיית הסוכה נחשבת מצווה, ולולי ביאורו של אדמו"ר הזקן נמצא שהיא נחשבת כגמר המצווה, "עד אשר ישנה דעה אצל אחרון, וכך סבור הוא גם למסקנה, שאם מישהו לא יוכל (מאיזה סיבה) לשבת בסוכה, מוטל עליו אמנם החיוב לבנות סוכה". המהדירים ציינו שם (שיחות-קודש תשמ"א כרך ג, עמ' 350 הערה 36), כי כוונת הרבי ל"ספר נפש חיה (להר' ראובן מרגליות) סימן תרכ"ה".

והנה הערה ב'לקוטי שיחות' כרך לא עמ' 157:

וראה תולדות האור החיים להרב ראובן מרגליות (פרק ג' הערות כה, כו); הקדמתו לשאלות-ותשובות מן השמים, ושם-נסמן – דמפורש בכמה מקומות ברז"ל שהיתה השראת רוח-הקודש כו' במשך הדורות.

באיגרת תורנית משנת תשל"ג (אגרות קודש כרך כח עמ' ערב-ג) למחבר הספר 'משאת המלך' חידושים על התורה (בני ברק תשל"א) מתייחס הרבי לפירושו של המחבר במאמר חז"ל "אם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך אומרהו (סנהדרין ז,ב) אחותך דוקא כו'", ומציין:

וראה מרגלית הים (להרב ר' ראובן מרגלית שם) עוד כמה פירושים. ולפי-עניות-דעתי בכמה מהם צריך-עיון-גדול...

הרבי מפרש פירוש של עצמו: "ולכן נראה-לי ועל-דרך פירוש החידושי אגדות.." ומציין גם בהמשך המכתב להשאילתות פרשת משפטים ש"הובא במרגלית הים שם".

מי הוא בעל-מחבר "מרכבת המשנה"?

הרבי שלל השערה של הרב מרגליות שייחס לר' אדם בעל-שם את חיבור ספר 'מרכבת המשנה'. כך כתב הרבי בי"ז כסלו תשי"ז לר' מענדל חסידה (אגרות-קודש כרך יד עמ' קצד-ה) שכתב לרבי כי הוא עומד לפרסם ספר 'מרכבת המשנה' המיוחס לר' אדם בעל-שם:

חיכיתי במענה על המכתב עד שאמצא איזה מקור ויסוד אשר מחבר ספר מרכבת המשנה הוא כ"ק ר' אדם בעל שם, ולאחר החיפוש והחקירה מצאתי לעת-עתה רק השערה בזה מהרב ר' ראובן מרגליות שי', כנדפס בשבועון "במישור" די"ב אייר תש"א, ומוכרחני לאמר שהשערתו לדעתי הוא הר התלוי בשערה, ואולי גם השערה אינה ותלוי באויר, ומעולם לא שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר... שישנו מה שנדפס לכ"ק ר' אדם בעל-שם.

בי"ז אדר שני תשי"ז (אגרות-קודש כרך יד עמ' תקד) כותב הרבי להרה"ח ר' אברהם חנוך שי' גליצנשטיין:

מספרי הרה"ג וכו' הרב ר' ראובן שי' מרגלית נמצאים בספרייה: זהר, תיקוני-זוהר, זוהר-חדש וספר הבהיר עם ניצוציו (כל זה – הוצאה הראשונה). שערי זוהר. והחוברת – הרמב"ם וספר הזוהר.

מובן שמעוניינים [=הרבי מעוניין. המו"ל] בהוצאות [=מהדורות] שלאחרי-זה אם יש בהם הוספות.

הרבי מוסיף:

נכון לתת להנ"ל את השדי-חמד במתנה, בהדגשה שכך נוהגים באלו ששולחים מכל ספריהם להספרייה כאן.

הספר התקבל וכבר צוין בהערה

בימי חשון תשכ"ו (אגרות קודש כרך כד עמ' י-יג) שיגר הרבי הערות לגאון רבי שמואל יאלאוו על ספרו 'מנחת שמואל', שהיה באותה שעה בהכנה לדפוס. בערב חג הסוכות שיגר הוא לרבי את עלי-ההגהה כדי שיזכה בהארותיו-הערותיו של הרבי, והרבי אכן נענה וכתב לו כמה הערות.

הערה ראשונה מתייחסת לפירושו בדברי רש"י על המשנה בריש מסכת ברכות, ותוכנה שכך פירשו גם כמה מפרשים, ובהם "בספר ניצוצי אור (להרב ראובן מרגליות שי') ועוד". הרבי עצמו אינו מסכים עם הפירוש ("ולכאורה צריך עיון שלא רמזו רש"י כלל בפירושו. ולפי עניות דעתי רש"י עצמו כתב נימוקו על אתר ובמפורש..").

[אגב: בטרם נדפס ספר לקוטי שיחות בשנת תשל"ג הוכנסו עלי ההגהה לרבי, כשהמכתב הנ"ל שולב ב'הוספות'. ליד שמו של הרב מרגליות (שנפטר בינתיים) צויינו חצאי-עיגול ליד שי', ונכנס התואר עליו-השלום בין חצאי-אריחים: (שי') [ע"ה]].

המעניין ביותר שספר זה של הרב מרגליות הגיע ממש באותם ימים לרבי, כפי שכותב הרבי להרב מרגליות בז' במרחשוון (אגרות קודש כרך כד עמ' יד-טו): "מאשר הנני קבלת ספרו ניצוצי אור, הארות והערות וכו' שנמסר לי ימים אלו...".

חכמה יש כאן ומלאכה יש כאן

הרבי כתב לו בט"ו בסיוון תשי"א (אגרות-קודש כרך ד, עמ' שכו):

דבר גדול עשה ועושה בניצוציו והערותיו על הזוהר, תיקוני זוהר, הבהיר וזוהר חדש – חכמה יש כאן ומלאכה יש כאן . . וראה ראיתי בפועל ממש גודל התועלת אשר בניצוציו במשך לימודי ועיוני בספרים אלו. וברכת רבים אשר ישתמשו בזהר נצוציו, עליו תבוא.

רק חבל אשר קיצר בכל מקום, ואפילו במקום שאמרו להאריך...

ושוב בכ"ד אלול תשי"ד (שם כרך ט עמ' שטז):

כמעשהו בראשונים כן מעשהו בחוברת זו – לעשות אזנים לתורה על-ידי קישור חבל בחבל ומאמר רז"ל במאמר רז"ל, להאיר עיני הלומדים על-ידי מראה מקומות. ובפרט שלקח לחלקו ספר הזהר, שהיה מוזנח בענינים אלו ביותר, ובודאי גם על להבא ימשיך בזה. ויהי-רצון שחפץ ה' בידו יצליח להגדיל תורה ולהאדירה.

...אדגיש גם-כן במה שהוסיף תושיה בניצוציו בזהר חדש שהגיעני מכבר, שניכר בהם שיפור לגבי ניצוציו על הזהר..

יצוין כי הרבי אף כתב הערות "לחביבותא דמילתא" על ספר הבהיר (באיגרת ט"ו סיון תשי"א הנ"ל); לחוברת "הרמב"ם והזהר" (באיגרת כ"ד אלול תשי"ד); ולספר ניצוצי אור (באיגרת ז' מרחשון תשכ"ו דלהלן).

להקדיש זמנו וידיעותיו לכתבי חב"ד וחסידות בכלל

במכתב מיום ט"ו סיון תשי"א ('אגרות קודש' כרך ד' עמ' שכו), מבקש הרבי לעמוד על המשמר בהזכרת דברי רבותינו נשיאי חב"ד, בספריו:

אבל פליאה ותימה גם כן, שמלבד מקומות ספורים, ונער יכתבם, אינו מביא בביאורו מהנמצא בספרי תורת חסידות חב"ד, ושייך לתוכן ספריו. ובפרט אשר בחסידות חב"ד ניתנה הסברה מיוחדה לעניני חכמת הקבלה ומאמרי רבותינו-זכרונם-לברכה שבזוהר. וגדלה הפליאה בימינו אלה, אשר ספרים אלו הולכים ומתפשטים, ההתנגדות שמכבר בטלה וכו' וכו'.

ושוב בכ"ד אלול תשי"ד (שם כרך ט' עמ' שטז):

חבל אשר אינו משתמש בספרי חסידות חב"ד (מלבד במקומות בודדים, אשר נער יכתבם), ואף שמעתיק גם דברי אחרון שבאחרונים.

כנראה שהיו גם דברים שבעל-פה בנידון, והרבי מגיב לדברים שמסר הרא"ח גליצנשטיין בשם הר"ר מרגליות, וכותב בי"ז אדר שני תשי"ז להרב גליצנשטיין:

דרך אגב מה שביאר הנ"ל סיבת השמטתו הציונים לספרי חב"ד איז ניט אויסגעהאלטען [=אינו מתיישב] שהרי מספרי חסידות פולין מביא בתכיפות.

דברים ישירים כותב הרבי ביום ה' מרחשון תשכ"א (אגרות קודש כרך כ, עמ' טו):

ואתאפק לא אוכל מלהביע תמיהתי, לאחרי בקשת סליחתו בזה, והוא שכנראה מכמה מספריו מאז ומקדם מעדת החסידים הוא . . ולפי זה תקוותי חזקה היתה, שיקדיש זמנו וידיעותיו לתורת החסידות וגדוליה ונושאיה וענייניהם . . וחיפשתי ודרשתי ולעת עתה לא מצאתי מהנ"ל, והרי בכלל כנראה סופר מהיר הוא . . בהנוגע להבא, בעתיד הקרוב ירבה בהנ"ל . . כדרכו, להדפיס לרבים.. שבזמננו חובה ומצווה לגלות זאת החכמה...


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)