לצעוד בבטחה בלי ליפול, אפילו בעיניים עצומות

בשנת תרס"ז התוועד כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע במוצאי שבת-קודש הסמוך לכ"ד טבת. ולאחרי זה, בליל כ"ד טבת, דיבר בעניין סיפור חלומו של אדמו"ר האמצעי... - שהיה מונח דף עץ על כל פני רוחב נהר מים, ועבר כ"ק הרב המגיד מעבר לעבר על הדף והתנענע, ואחר-כך עבר אביו, רבינו הזקן, על הדף, ולא התנענע כלל.

כשסיפר אדמו"ר האמצעי - אודות החלום לרבנו הזקן, אמר לו רבינו הזקן: מה הנך מתפלא? הרבי (דהיינו הרב המגיד) עשה צדיקים, ואנוכי עשיתי תודה לא-ל הרבה בעלי תשובה גם כן.

ויש לומר בדרך אפשר פירוש הדברים במעלת בעלי-תשובה על צדיקים:

[...] צדיק - לא היתה לו שייכות לרע מעולם, ולכן, אם יזדמן לו עניין של רע, אין לדעת מה יהיו תוצאות הדבר, כיוון שכל עבודתו היא בסדר והדרגה דהשתלשלות.

מה-שאין-כן בעל-תשובה, שיודע אודות מציאות הרע,  וכבר עבר את כל העניינים כו' אין לו מה להתיירא, ומובטחים שבכל מקום שיילך ישאר בשלימותו, כיון שעבודתו היא למעלה מהשתלשלות.

וזהו הטעם שרבינו הזקן לא התנענע כשעבר על הדף, כי מצד המעלה דבעלי-תשובה, הנה גם כשצריך לעבור דרך "מים הזידונים" גם אז אינו מתנענע, כיוון שבטוחים בו תמיד.

[...] עבודת כ"ק מו"ח אדמו"ר כל ימיו היתה אותה עבודה שסיפר אודותיה בשם אביו, שאמר בשנת תרס"ז אודות אדמו"ר הזקן עשיית בעלי-תשובה.

והיינו, שאף שכ"ק מו"ח אדמו"ר השתדל בכל העניינים, מכל-מקום עיקר השתדלותו (על-דרך מאמר רז"ל "במאי הווי זהיר טפי") היתה בעניין עשיית בעלי-תשובה, ולזה התמסר כל ימיו, הן ברוסיא, הן בפולין והן בארצות-הברית. כל ימיו היה מונח בעשיית בעלי-תשובה - מעניין התשובה בבחינה נעלית (על-דרך "משיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא"), ועד לעניין התשובה כפשוטו.

וכיוון שביום ההילולא עולה למעלה "כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו", כמבואר באגרת-הקודש, ועל-ידי זה נעשית עלייה גם בכל המקושרים אליו ואלו שיש להם שייכות אליו - עלינו לזכור שצריכים אנו לילך בדרכו, באותה דרך שסלל עבורנו.

כי כאשר הולכים באותה הדרך - אין מתנענעים, אפילו כאשר עוברים ב"מים הזדונים", ואפילו כשהולכים בעיניים עצומות, דכיוון שהולכים על הדף והדרך שסלל הרבי מאי נפקא-מינה אם הולך בעיניים פקוחות ורואה להיכן הוא הולך, או שהולך בעיניים עצומות?! הרי  הולך הוא בדרך שסלל הרבי, ואזי הדף אינו מתנענע, ויילך לבטח בדרכו.

(מהתוועדות שבת-קודש פרשת וארא, מברכים החודש שבט ה'תשח"י -
'תורת-מנחם - התוועדויות' ה'תשח"י חלק ראשון (כ"א) עמ' 322-324 - בלתי מוגה)