חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:09 זריחה: 6:44 י"ד בתשרי התש"פ, 13/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

צאת הכוכבים בניו-יורק
תגובות והערות

נושאים נוספים
התקשרות גליון 797 - כל המדורים ברצף
הירידה היא מנוף לעלייה גבוהה יותר
ירושת ארצות ג' אומות
הכינוס הארצי של צעירי אגודת חב"ד
פרשת לך-לך
צאת הכוכבים בניו-יורק
הלכות ומנהגי חב"ד

זמן צאת הכוכבים בניו יורק

בגיליון תשפ"ח הופיע מאמר הרב יעקב סנגאוי נ"י על דבריי (ב'התקשרות' גיליון שע) בביאור מה שאמר הריל"ג בשם כ"ק אדמו"ר זי"ע שב-36 מינוט אחר השקיעה אפשר להתפלל ערבית. הרב הכותב הנ"ל, שידיו רב לו בבירור הסוגיות הסבוכות של זמני היום בהלכה, העלה שם גישה מחודשת, להתחשב בגובה הבניינים הגבוהים של מנהטן, ועל פיהם קובע את השקיעה הנראית לערך 4 דקות אחר השקיעה האסטרונומית, ועליהם מוסיף שיעור 4 דקות נוספות, שאז נעלם אור השמש מ"ראשי ההרים הגבוהים שבארץ-ישראל" [כלשון אדמו"ר הזקן ב'סדר הכנסת שבת'], ע"ש פרטי חשבונו.

הכותב לא נחית לפרט את יסודי חשבונותיו, ואכן אין מדור 'בירורי מנהגים' שב'התקשרות' הבמה לזה. ברם, אם כי יקרים לי מאווייו של הכותב להעמיד החשבון של 36 דקות שנאמרו בשם הרבי, שיהיה חשבון שהוא מדויק לגמרי [ועד לשניות!], אך תורה היא וכו', ומה גם כי כמה מאנ"ש התקשרו אלי לומר שנתקשו בדברי המאמר הנ"ל, על כן ארשום בזה שתי הערות קצרות:

א) המצב של מי שרואה ששקעה השמש ועדיין רואה את השמש בראשי ההרים הגבוהים, היינו לדוגמה שעומד על חוף הים בחיפה, וכשהוא מסתכל מערבה, אל הים הגדול, כבר אינו רואה את גוף השמש, כי שקעה, מכל-מקום כשיפנה תיכף מזרחה, לעבר הר הכרמל, הרי תיכף אחר השקיעה – למשך דקה אחת – יכיר בזהרורי השמש בראשי האילנות, ולמשך ארבע דקות עוד ייראו זהרורי השמש בראש ההרים הגבוהים שלצד מזרח 1.

אבל בנדון דידן הוא הפוך, כי רובע ברוקלין הוא למזרח ורובע מנהטן הוא למערב. ונמצא שכאשר השמש שוקעת במערב, הנה לתושבי ברוקלין הרי מגדלי מנהטן שלמערבן הם מסתירים את השמש זמן נכון לפני שהיא שוקעת. ובוודאי אין תושבי ברוקלין רואים את זהרורי השמש על מגדלי מנהטן אחר ששקע גוף השמש במערב.

[והעירו לי שהאזור של קראון הייטס הוא דרומה הרבה מאזור המגדלים הגבוהים של מנהטן. ואם-כן הם אינם מסתירים את מראה שקיעת השמש לגבי תושבי קראון הייטס. אכן זה ברור שהם גם לא מאחרים את השקיעה כלפיהם, וכנ"ל].

ב) ועיקר: רבינו הזקן חידש את התוספת של ה'שקיעה האמיתית' [סילוק האור מ"ראשי הרים הגבוהים"] על 'שקיעה הנראית' [סילוק האור מראשי הגגות הגבוהות ומראשי האילנות], והרי תוספת זו היא בבחינת 'ענק העומד על גבי הננס', תוספת של שיעור 4 מינוט על שיעור של כמינוט אחד. אך אם כבר בנית את החשבון [של 4 דקות] על גגות גבוהים מאוד, תו אין לך להוסיף על גביהן עוד 4 דקות לגובה ההרים הגבוהים – 'ענק העומד על גבי הענק'!

והרי השמש אינה שוהה לשקוע מאוחר יותר בגלל שיש לנו הן בניינים גבוהים הן הרים גבוהים, כפשוט.

הרב לוי יצחק ראסקין, דומו"צ קהילת ליובאוויטש, לונדון

_____________________

1)    ראה שבת לה א, ומ"ש בביאורו ב'סדור רבינו הזקן - עם ציונים מקורות והערות' (ע' רכב הע' 4).

עוד בעניין הנ"ל

בהתקשרות גיליון תשפ"ח (ע' 17-18) כתב הרב יעקב שי' סנגאוי בנוגע למה שמוסרים בשם הרבי שיש לחשב את זמן צאת-הכוכבים (תפלת ערבית) בניו-יורק ל-36 דקות אחרי השקיעה. וכתב לבאר את מקור החישוב כיצד הגיע הרבי לשיעור זמן זה, שהוא מפני שבעיר ניו יורק יש בניינים גבוהים מאד, שגובהם מגיע למעלה מ-400 מטר1.

ולפי מה שכתב אדמו"ר הזקן שהשקיעה הנראית נקבעת לפי סילוק אור השמש מהגגות הגבוהים שבעיר – צריך לחשב את הפרש הזמן מהשקיעה בגובה פני הים (המתפרסם בלוחות) עד השקיעה הנראית בגובה הבניינים הגבוהים (שגובהם הוא למעלה מ-400 מטר, כנ"ל), ובתוספת התחשבות בגובה הקרקע של אותו מקום מעל פני הים. וכאשר מתחשבים בכל זה הנה בשיא הקיץ השקיעה מתאחרת שם ביותר מ-4 דקות (לשם דיוק: 4:08 דקות) ביחס לשקיעה המתפרסמת בלוחות.

לאחר מכן יש להוסיף עוד 4 דקות כדי להגיע ל"שקיעה האמתית" שחידש אדמו"ר הזקן בסדורו. וזמן בין השמשות בניו יורק בשיא הקיץ הוא כ-28 דקות (ליתר דיוק: 27:32 דקות). כאשר מצרפים את כל זה מגיעים ל-36 דקות [אגב, בהתקשרות הפך המחשב את הספרות בסיום העניין (בסעיף ג, שורה המתחלת כלומר), וצ"ל: כלומר: 4:08 דקות + 4:00 דקות + 27:32 דקות = 35:40 דקות, שהם למעשה 36 דקות]. וזה פשר 36 הדקות שיש בין השקיעה לצאת הכוכבים, על-פי מה שמוסרים בשם הרבי. (חישוב זה הוא השיעור הגדול ביותר בשיא הקיץ, וכנראה כדי שלא יצטרכו לחשב בכל פעם מחדש את צאת הכוכבים, נקט הרבי את השיעור הגדול ביותר לכל השנה). עד-כאן תוכן דבריו.

ולענ"ד חישוב זה אינו נכון, שכן אם השקיעה הנראית נקבעת לפי "הגגים הגבוהים" כלשון רבינו הזקן בסידורו, ולפיכך היא מתאחרת בניו יורק (ביחס לשקיעה בגובה הקרקע המקומית) ביותר מארבע דקות, בוודאי שיש לנכות משיעור זה את איחור ה-4 דקות של ה"שקיעה האמיתית" שחידש אדה"ז על-פי "ההרים הגבוהים שבארץ-ישראל". וברור שאין כל הגיון ואי-אפשר לחשב אותו האיחור פעמיים, גם בגלל הגגות הגבוהים וגם בגלל ההרים הגבוהים (וכ"ה ב'קיצור הלכות משו"ע אדה"ז' במילואים לסי' רצג בסופו, עמ' קח. עיי"ש)!

ומהי אפוא דרך החישוב הראויה שעל-פיה הגיע הרבי לשיעור זמן של 36 דקות?

הרב ראסקין (צוטט בהתקשרות שם) מצא בלוח 'זמנים כהלכה' של לוי בשיא הקיץ בניו-יורק, שצאת-הכוכבים הוא 33 דקות אחרי השקיעה שם, ולפי 'קיצור הלכות' הנ"ל – 34 דקות, ואיך מגיעים לשיעור של 36 דקות? וביאר שם, שזהו על-ידי הוספה של עוד 2 דקות בגלל אי-דיוק הלוחות, שבירת קרני האור (עקב השינויים בלחץ האוויר) וכיוצא-בזה. אבל הרב סנגאוי (בהתקשרות שם) פקפק בזה והשיג עליו, כי, לדעתו, מצד הטעמים הנ"ל די בהוספת דקה אחת לחומרא, ואין צורך בשתיים עד שלוש דקות.

לענ"ד השגתו זאת אינה נכונה, אלא באמת יש צורך בניו יורק בתוספת של שתיים עד שלוש דקות. וזהו על-פי המבואר ב'מילואים' הנ"ל שם (עמ' קז הערה 60), שצריך להביא בחשבון לפי איזו מעלת אורך חושבו הלוחות שמשתמשים בהם. כי לפעמים אפשר שבתוך עיר אחת המשתרעת על שטח גדול, יהיו הפרשים גדולים בזמן השקיעה מקצה לקצה של אותה עיר, כגון בניו יורק יש הפרש של כשתי דקות בשקיעה בין הקצה האחד שלה לבין הקצה האחר. ומכיוון שאין אנו יכולים לדעת (אין שליטה על זה) לפי איזו מעלת אורך חושב אותו לוח שמשתמשים בו ובאיזו נקודה בעיר נמצא היהודי המשתמש בלוח, לכן יש מקום להוסיף תמיד, היינו לאחר את השקיעה, בשתי דקות לחומרא לצורך זה.

ואם יש את נפשך, אפשר לצאת מתוך הנחה שהלוחות של ניו יורק חושבו לפי מרכז העיר. ומכיוון שממרכז העיר עד לכל קצה יש הפרש של כדקה אחת, אם-כן שוב הגענו לשתי דקות: דקה אחת לשבירת קרני האור (עקב שינויי לחץ האוויר, כנ"ל) ועוד דקה לצורך ההתאמה עם קצוות העיר כנ"ל, וזהו כנראה הטעם שרבינו החשיב את זמן צאת הכוכבים בניו יורק ל-36 דקות אחרי זמן השקיעה המתפרסמת בלוחות.

הרב יעקב הורוביץ, ראשון לציון

_____________________

1)    צ"ע למה כוונתו, כי ה"אמפייר סטייט בילדינג" גובהו פחות מ-400 מטר (והתורן שעליו אכן עובר את ה-400 מטר, אך מהו המקור לחשב את השקיעה לפי התורן?!).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)