כאשר יעקב מוצ'ניק מציג לפניך כמה ציורי נוף פסטורליים וציור פורטרט לא מחמיא במיוחד, הם אינם מעוררים בך התרגשות מיוחדת. אבל כשהוא הופך את התמונה ליבך מחסיר פעימה – התמונות צוירו על קלף של ספר-תורה. את הציורים האלה גילה אביו, ר' חיים-נחום מוצ'ניק ז"ל, בבית שבו הסתתר צורר נאצי.
חיים-נחום היה אחד משבעת ילדיו של הרב מרדכי-לייב מוצ'ניק מצ'רנוביץ. בתרפ"ה (1925), כשעננים שחורים החלו להופיע בשמי אירופה, החליט הרב מרדכי-לייב לעזוב את הנוחות היחסית בצ'רנוביץ' ולהפליג לאמריקה. במקצועו היה שוחט, וכעבור שנתיים כבר היה אחד מראשי מערך השחיטה והכשרות ב'איסט סייד' של מנהטן. תושייתו אִפשרה לו לסייע למשפחתו המורחבת לעזוב את אירופה בזמן, וכשהניף הצורר הנאצי את גרזִנו, הם כבר היו באמריקה.
כארנבת מבוהלת
כשפרצה מלחמת-העולם השנייה התנדב חיים-נחום לצבא האמריקני, והיה בתוך הכוחות שפלשו לאירופה בנורמנדי (בדִי-דֵיי המפורסם), במהלך הצבאי שהכריע את המלחמה והוביל לכניעת הנאצים. לאחר הניצחון החליט חיים-נחום להאריך את שהייתו באירופה וסופח לגדוד 24, שרדף אחרי פושעי מלחמה שהצליחו לחמוק מהעמדתם לדין.
אחת המשימות העדינות והחשובות שהוטלו עליו הייתה לכידתו של קולונל אוטו שמידט, שהיה ממונה על נפת פרנקפורט ב'ליל הבדולח'. חיים-נחום, כבר קפטן, גילה שהקולונל מסתתר בטירה נידחת באזור כפרי. הם מצאו אותו שם, מסתתר כארנבת מבוהלת בארון בעליית הגג. חיים-נחום התחיל לחקור אותו, בעוד חייל אירי ענק מצבא ארה"ב, שבא עמו, שופך את זעמו על ציורים שנתלו על הקיר.
הציור לא נקרע
בזווית העין קלט חיים-נחום כי הענק האירי מתאמץ יתר על המידה בקריעת ציור פורטרט. הוא קם לראות במה מדובר. זה היה ציור של אוטו שמידט ורעייתו ביום נישואיהם. הוא מישש את בד הציור והרגיש שאין זה בד רגיל. כשהפך את הציור, כמעט התעלף. הפורטרט צויר על קלף של ספר-תורה! בדמעות בעיניו הצליח להבחין כי על הקלף המחולל כתובה הפרשה שקרא בבר-המצווה שלו.
"על קירות ביתו של שמידט היו עוד כמה ציורי נוף, שצוירו על יריעות קלף של ספרי-תורה", מציין יעקב. "לפני כמה שנים תפסנו פתאום, כי אבי מצא שם לא רק את פרשת בר-המצווה שלו, אלא ביריעות האחרות הופיעו פרשיות בר-המצווה של נכדיו".
שליחות לספר
כשחזר לארה"ב הציג את הגווילים לפני כמה רבנים נודעים. הללו התירו לו למסגר אותם ולשמרם, והטילו עליו משימה – להציג אותם לפני קהלים מגוּונים ולספר את סיפורם. "היו לאבא הרבה סיפורים על התקופה ההיא, אבל ספרי-התורה שחוללו בצורה משפילה כל-כך בידי הנבל הנאצי, היו סמל הרשע ואטימות הלב", מספר יעקב. "אבא נפטר ביום הזיכרון החמישים וחמישה לליל הבדולח, וזו הייתה סגירת מעגל מצמררת".
לאחר פטירת האב החליט בנו יעקב, המתגורר בניו-ג'רזי, להמשיך את השליחות. הוא מבקר בבתי-ספר, בבתי-כנסת, במרכזים קהילתיים ובכל אכסניה אחרת, ומעביר את הסיפור הבלתי-נתפס.
יעקב מוצ'ניק וגווילי ספר-התורה הממוסגרים | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
