פרשת קורח
כיצד זה נקראה פרשה בתורה על שם רשע?
אלא בתוך מחלוקתו של קורח, שבאופן כללי הייתה דבר שלילי, היה גם עניין אחד חיובי והוא – שאיפתו להיות כוהן גדול. עניין זה, כלומר עצם הרצון להיות בדרגת כוהן גדול, דבר טוב הוא, וכלשון משה רבנו "אף אני רוצה בכך", וראוי הוא שיהיה בלב כל יהודי.
(מהתוועדות שבת-קודש פרשת קורח ה'תשמ"ח,
'תורת-מנחם – התוועדויות' תשמ"ח כרך ג' עמ' 537)
ויקח קורח (טז,א)
אחר ביאת מרגלים היתה בליעת קורח (סדר עולם רבא פ"ח)
פרשת קורח אירעה לאחר שובם של המרגלים, משום שכל עניין המחלוקת של קורח התעורר ועלה בהמשך לסיפור המרגלים:
המרגלים רצו להישאר במדבר ולהתמסר ללימוד התורה במנוחה ובשלווה, הרחק מטרדות העולם, ולא רצו לעסוק בקיום המצוות המעשיות כמתחייב בארץ-ישראל. כאשר הוכח לכול שהם טעו, ושצריכים בכל-זאת להיכנס לארץ ולקיים שם את המצוות המעשיות, שכן "המעשה הוא העיקר", עמד קורח וטען: לו היה העיקר לימוד תורה – הרי שאין אדם היכול להידמות למשה רבנו, מקבל התורה; אך מאחר שהעיקר הוא מעשה המצוות, שבזה כל ישראל שווים – "מדוע תתנשאו"?
על כך ענה לו משה "בוקר ויודע ה'". כלומר: "בוקר" – מעשה המצוות צריך להיות מואר באור וחיות פנימי של אהבת-ה' ויראתו, "ויודע ה'" – כך שיביאו לידי ידיעת וגילוי אלוקות. ובכוונת המצוות הרי יש הבדל גדול בין זו של משה לזו של כל שאר ישראל.
(ליקוטי-שיחות כרך ד עמ' 1048)
ואם בריאה יברא ה' ופצתה הארץ את פיה (טז,ל)
הבעש"ט הראה פעם מופת בעיר ברוד וכתוצאה מכך רצו חכמי העיר להחרימו.
אמר להם הבעל-שם-טוב: תדעו שעשיתי מה שעשיתי יחד עם אביי, ששמו נרמז בראשי תיבות של המילים "אם בריאה יברא ה'" (= אבי"י).
שאלו את הבעש"ט: והלוא נאמר "ואם בריאה וגו'"?
ענה להם הבעש"ט: אביי לא היה מסוגל לפעול מאומה בלי האות ו', הרומזת לשישה סדרי משנה; בכוח התורה אפשר להמשיך הן את פי גן-עדן והן את פי הגיהינום...
(כתר-שם-טוב (הוספות) סימן כב) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
