הרב יצחק רוט מנהל כיום תלמוד-תורה, ומאחוריו עשרות שנות חינוך, ובכלל זה טיפול בנוער בסיכון. יש לו אלפי תלמידים מעריצים והוא גם כתב ספר בענייני חינוך. על רקע זה מפתיע לשמוע מפיו כי בילדותו לא אהב ללמוד והיה הילד הנחשל של הכיתה.
את סוד הצלחתו הוא תולה בהוריו: "הם התאמצו מאוד והשקיעו בשיעורים פרטיים בעבורי. עצם ההתייחסות והמאמץ, האכפתיות וההתעניינות, הביאו אותי בשלב מסוים להתעורר ולהתאמץ להגיע להישגים, למרות הקשיים. מאז אני נמשך תמיד אל החלש, מזדהה עם צערו ומנסה להבין את ההתמודדות שהוא עובר".
לא להתחמק משאלות
את משנתו החינוכית הוא מתמצת במילה אחת: הקשבה. "רוב הבעיות בחינוך מקורן בהימנעות מהקשבה", הוא אומר. "ילד ונער מתבגר שחש כי מקשיבים לו, מאזינים לסיפוריו, ערים לבעיותיו הקטנות והגדולות, יצמח למבוגר בריא בנפשו ובעל יכולת לצמוח ברוחניות. בכל פעם שההורה או המורה מרוכז רק בו ושומע רק אותו, הוא מקבל מעטפת הגנה נוספת לכל החיים".
אך לא דיי בהקשבה. "ילדים שואלים לעיתים שאלות קשות. טעות קשה היא להתחמק ממתן תשובה. במעט מחשבה אפשר להתמודד עם כל שאלה. העיקר לא לחסום את ערוץ השאלות ובשום אופן לא לענות: 'אסור לשאול שאלות כאלה'. התחושה של הילד שהוא יכול לדבר עם ההורים ולהציג לפניהם כל קושי וכל בעיה – תגן עליו כל ימיו".
"שילמדו להעניק"
הרב רוט מנהל את תלמוד-תורה ויז'ניץ באלעד, אחרי שכעשרים שנה היה המנהל החינוכי בתלמוד-תורה 'ויז'ניץ מרכז' בבני-ברק. בשעות הערב הוא מקבל קהל במשרדי 'יד לאחים', ומנהל שם את אגף החינוך. שעות רבות הוא משקיע במחלקה לקידום הנוער בעיריית בני-ברק, ותחת ידו עברו מאות נערים.
נוסף על כל אלה הוא יו"ר אגודת החסד 'רפואה וחיים'. במסגרת זו הוא מנהל את 'אגף השמחה', המופקד על יציאה למרכזים רפואיים, לבתי-אבות ולמקומות שמטבע הדברים אין השמחה שרויה בהם, ולשמח בשירה ובריקודים. לעיתים הוא נוטל עמו כיתת תלמידים. "שילמדו להעניק", הוא מנמק.
סמכות בלי קשיחות
"חשוב להפנים", אומר הרב רוט, "כל אב ואם הם כמו מלמד או מורה בכיתה. בחינוך יש להלך על חבל דק. מצד אחד לא כדאי להכריח ולכפות משמעת, כי קשיחות-יתר עלולה לשבור. מצד שני, חשוב ואפילו הכרחי להפגין סמכות והנהגה. בית שאין בו סמכות יתפרק ויצמחו ממנו גידולי פרא. עם זה, בבית שיש בו סמכות קשוחה ומשמעת קפדנית, הפרחים ינבלו. חשוב לדעת מהו האיזון הנכון, ובכלל, צריך להרבות להתפלל".
שוב ושוב הוא חוזר לעניין ההקשבה. הוא מציין מניסיונו, כי רוב הנערים או הנערות שנטשו את המורשת שהתחנכו עליה העידו שפשוט לא הקשיבו להם. זה התחיל בזה שכאשר חזרו ממוסדות החינוך ההורים לא היו בבית, או שהיו ולמעשה לא היו. הילד חש מיד כי הוא ובעיותיו עומדים בתחתית סולם ההתעניינות של ההורים. מכאן הייתה הדרך קצרה לצבירת מטעני זעם ולפריקתם בדרכים לא-חיוביות. "כשמקשיבים לילד, ליבו נפתח. וכשהלב פתוח, אפשר להכניס פנימה אמונה, אהבה ושמחה".
הרב רוט: "כשמקשיבים לילד, ליבו נפתח" | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
