נושאים נוספים
	התקשרות גליון 785 - כל המדורים ברצף
	חיטה שעורה וגפן בעבודת האדם
	רוצים משיח כפשוטו
	"אאמו"ר ז"ל"
	פרשת עקב
	"ותן חלקנו בתורתך"
	שבתות בין המצרים
	'אלוקים אחרים'
	הלכות ומנהגי חב"ד

כתב-יד ממכתב הריי"צ שנמסר כמתנה לרבי היה ממוען ככל הנראה עבור אביו * סימן בפרק הרבי לראשי-תיבות של שם אביו * מהי המטרה העיקרית בספריות יהדות, ועל הש"ס שנתרם לספריית לוי-יצחק * איזה חידוש שמע הרבי מאביו * ועל תרומתו האישית של הרבי לבר-מצווה של יתומים * לרגל כ"ף מנחם-אב, הילולת אבי הרבי, הגה"ח המקובל ר' לוי-יצחק ז"ל

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

כך כתב הרבי להרה"ח מוה"ר יהושע העשל [=ז"ל] צייטלין, בי"ב באלול השי"ת:

במענה על מכתבו מיום ה' פרשת ראה, עם המוסגר בו מכתב גוף כתב יד קדש כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, תשואות חן חן על המתנה היקרה הלזו והזכרתיו לברכה ולקבלת כל טוב בהיכל כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ שנכנסים שם לנתינת פדיונות וליחידות וגם אזכירו על הציון בעת הכושר.

מה שכותב שהמכתב נכתב אל כבוד אאמו"ר ז"ל, אנא להודיעני על איזה יסוד בנויים דברי התמים ר' מיכאל שי' טייטלבוים שאמר לו כך, ות"ח [=ותשואות חן] מראש על טרחתו בזה.

לפני סיום המכתב – חוזר הרבי ומודה שוב על המתנה:

אסיים מעין הפתיחה בנתינת תודה בעד המתנה היקרה...

מכתבו של הרבי אל הרב יהושע העשל צייטלין בקשר לכתב יד קודש שלדבריו נשלח אל אביו של הרבי

ביו"ד ניסן תשל"ג שיגר לרבי העסקן החרדי מו"ה ר' יחזקאל בעסער מכתב איחולים לי"א ניסן, ובין השאר ציין את הדברים הבאים:

בפסוק "ורב שלום עד בלי ירח" [=בתהלים פרק עב, הפרק שהחל הרבי באמירתו בי"א ניסן תשל"ג] יש רמז לשמו של כבוד קדושתו ש"בלי" הוא ראשי תיבות בן לוי יצחק, וראה רש"י נדה מה, על דברי הגמרא "וסימנך וזאת לפנים מישראל": "וזאת לשון נקבה כלומר רב חנינא דשמי' לשון נקבה.. לשון אחר שמו של רב .. מובלע בתיבת ישראל".

בתגובה כתב לו הרבי (המכתב נדפס באגרות-קודש כרך כח עמ' קעז):

העיקר תשואת חן על ההערה לרש"י נדה מה: ד"ה וזאת. ולכאורה צריך עיון שלא צירף רש"י ב' הפירושים יחד. ויהיה סימן שלם (על-דרך פירוש הב"ח). ואין הזמן-גרמא לחפש בספרים.

כוונת הרבי – כפי שצוין בשולי הגיליון באגרות קודש שם: בהגהות על גיליון הש"ס כותב הב"ח "ולי נראה ר"ב ורב"י חנינ"ה בגימטרייה בישראל".

הכוונה הפנימית – שיחה על יהדות!

בהתוועדות ו' תשרי תשל"ג יצא הרבי בקריאה לייסד ספריות-קודש בכל אתר ואתר [ראה בהרחבה ב'התקשרות' גיליון קטז עמ' 12 ואילך]. למחרת כתבה לרבי הנהלת צעירי אגודת חב"ד המרכזית בניו-יורק: "ישנה הצעה לסדר ספריה בקומת המרתף [בייסמענט] של הבניין ופרצת [בנין צעירי אגודת חב"ד] 305 קינגסטון עוו. שהמקום רחב ידיים... הננו שואלים אם נכון הדבר לסדר שם. ואם נכון, ברכתו הקדושה שתהיה בהצלחה רבה".

בתגובה כתב הרבי (אגרות-קודש כרך כח עמ' ח):

הכוונה פנימית [=בענין פתיחת ספריות], שכשיבואו לבקש ספר ימשיכום לשיחה (קלה) על-דבר יהדות וכו'. ובאם אפשר לסדר בהנ"ל [=בבניין המוצע] שיהיה מקום נקי ויפה גם לשיחה נעימה וכו' – מובן שטוב לעשות כן.

הרה"ח וכו' הר"ר דוד שי' רסקין עשה מאמצים גדולים, טרח והשתדל עד שהספרייה אכן נפתחה באותה שנה. מאוחר יותר הוסב שמה ל"ספריית לוי יצחק" על-שם אביו של הרבי.

כשהרבי קיבל במתנה את "ש"ס מאורות" מהרה"ח הר"ר נתן גוראריה (ז"ל) מוציא-לאור המהדורה, העניק במתנה ל"ספריית לוי יצחק" את הש"ס שבו השתמש עד אז.

"את יסוד הביאור שמעתי מאאמו"ר"...

ב'לקוטי שיחות' כרך ח' שיחה א' לפרשת קורח יש ביאור מופלא במחלוקת קורח ועדתו. יסוד הרעיון הוא שלוש האותיות המרכיבות את השם 'קרח', שלהן דמיון לאות ה"א.

בשנת תשמ"ב (בליל ג' תמוז – התוועדויות תשמ"ב כרך ג, עמ' 1714) גילה הרבי בדרך-אגב שאת נקודת הרעיון שמע מאביו ז"ל.

וכה התבטא:

דובר פעם בארוכה (לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 108 ואילך) על יסוד מה ששמעתי מאאמו"ר ז"ל (ומובא כבר בכמה ספרים) שהשם "קרח" מורכב מג' אותיות (קו"ף, רי"ש וחי"ת), שלהם צד השוה עם האות ה"א, אבל כולם באופן שונה מהאות ה"א.

בר-מצוה בכ"ף מנחם-אב

הנה מכתב חוזר שפורסם כ'קול קורא' מטעם מוסדות "חדרי תורה אור בארצנו הקדושה ת"ו" (בראשו עמד הרה"ח איש החסד ר' משה ירוסלבסקי ז"ל), ונתלה על כתלי בתי הכנסת של אנ"ש לקראת כ"ף מנחם-אב תשל"ד:

"לאנ"ש והתמימים ולכל אוהבי התורה והמצוה ה' עליהם יחיו,

"היות והנהלת חדרי תורה אור מתכוננים לחגיגת הבר-מצווה הכללית עבור מאה ועשר יתומים ובני עניים בעיה"ק צפת ת"ו ביום כ' מנחם אב השנה, כמובן זה יעלה לנו בהוצאות גדולות לכן אנו פונים אליכם אנא להשתתף בזה ביד נדיבה ובלב רחב בהוצאות קנית תפילין וסעודה גדולה, [פעולה] אשר היא הצלת נפשות ממש.

ובזכות זה יקוים היעוד "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה".

בשולי הכרוז, שנכתב בצורה ידנית, נכתב בכותרת: "תרומת כ"ק אדמו"ר שליט"א" וניתן צילום ההמחאה מכ"ק אדמו"ר.

בתחתית העמוד צוטטה התשובה הבאה:

מענה כ"ק על ההודעה: ויה[י] ר[צון] שתהא בהצלחה רבה ומצו[רפת] ב[זה] השתתפותי, אזכיר ע[ל] הצ[יון].

רק לאחרונה פרסמנו (גליון תשפא עמ' 13) את תשובת הרבי שאין ביכולתו ליזום איסור עישון כיוון ש"אאמו"ר [=אבי אדוני מורי ורבי] ז"ל עישן רבות בידיעת אדמו"ר [=מוהרש"ב] נ"ע כמובן ופשוט".

ה'קול קורא' שנכתב בכתב יד עם צילום ההמחאה ששלח הרבי עבור בר המצווה לנערים היתומים

כיבוד אב בציון התאריך...

פן אחר של כיבוד אב מוצא את ביטויו בהענקת תאריך היארצייט של אביו הגה"ח ר' לוי-יצחק ז"ל בהקדמות לספרי קה"ת.

כותב הרבי בז' במנחם-אב תש"ז אל הרה"ח הנעלה ר' דוד בראוומאן – מי שהיה ממונה והתעסק באותם שנים בהדפסת ספרי קה"ת באירופה במסירות נפש (אגרות קודש כרך ב, עמ' ריח):

בהקדמה שהנני בא עליה על החתום (בתניא, עטרת-ראש ושערי אורה) צריך לשנות הזמן. וצריך-להיות כ' מנחם אב ה'תש"ז.

לפועל, כפי שמציין הרש"ד שי' לוין בשולי הגיליון שם – התאחרה הדפסתם של שני הספרים האחרונים ורק התניא נחתם בתאריך זה.

אבל שני חיבורים אחרים, של כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק, הופיעו לתאריך זה. הראשון הוא ספר שו"ת צמח צדק, אשר ה'פרשת דבר' בראשית הספר נחתם על-ידי הרבי במלים הבאות:

ואנחנו תודה-לק-ל כי עלתה בידינו לגמור את הדבר, למרות המניעות הרבות אשר עמדו בדרכנו. תקותנו אשר נזכה להוציא-לאור גם שאר חבורי וכתבי רבותינו, אשר לאורם נסע ונלך עד ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.

מנחם שניאורסאהן

עשרים בחודש מנחם אב ה'תש"ה ברוקלין נ.י.

בסוף הספר 'שו"ת צמח-צדק' מופיעה השורה הבאה:

"הוגה ונסדר על-ידי מנחם מענדל בהרב ר' לוי יצחק".

בשנת תש"ח הופיע בדפוס הספר "קיצורים והערות על התניא" מכ"ק אדמו"ר הצמח-צדק. ההקדמה החתומה אף היא על-ידי הרבי, נחתמת בתאריך "עשרים בחדש מנחם אב ה'תש"ח ברוקלין נ.י.".

מכתבו של הרבי לרב בראוומן: "בהקדמה שהנני בא עליה על החתום צריך... להיות כ' מנחם אב ה'תש"ז"