נושאים נוספים
	התקשרות גליון 785 - כל המדורים ברצף
	חיטה שעורה וגפן בעבודת האדם
	רוצים משיח כפשוטו
	"אאמו"ר ז"ל"
	פרשת עקב
	"ותן חלקנו בתורתך"
	שבתות בין המצרים
	'אלוקים אחרים'
	הלכות ומנהגי חב"ד

נחמת הנביאים אינה מספיקה

"תקנו לומר בתחילת הפטרות הנחמות נחמו נחמו עמי, כלומר, שהקב"ה אמר לנביאים נחמו נחמו עמי. על זה משיבה כנסת-ישראל (בהפטרת שבת זו) ותאמר ציון עזבני ה', כלומר, איני מתפייסת מנחמת הנביאים".

הייתכן – טוענת כנסת-ישראל – שלאחרי גודל אריכות וקשיי הגלות באופן מבהיל ביותר, שולח הקב"ה את הנביאים ואומר להם "נחמו נחמו עמי"?!...

ועל זה באה ההפטרה בשבת שלאחרי זה – "ענייה סוערה לא נוחמה", "כלומר, הנביאים חוזרים ואומרים לפני הקב"ה, הנה כנסת-ישראל לא נתפייסה בתנחומין שלנו"!

ואכן, מקבל הקב"ה את טענתה המוצדקת של כנסת-ישראל – "חוזר הקב"ה ואומר (בהפטרה שלאחרי זה) אנוכי אנוכי הוא מנחמכם".

אמנם, עדיין צריך להבין: מכיוון שטענת כנסת-ישראל היא טענה צודקת, ובוודאי יודע הקב"ה שבני-ישראל יטענו כן – אם כן, למה שולח תחילה את הנביאים שהם ינחמו את כנסת-ישראל, "נחמו נחמו עמי"?!

והביאור בזה – כמדובר לעיל שהקב"ה יודע אמנם את צרכיהם ורצונם של בני-ישראל, אבל אף-על-פי-כן, מכיוון שרצונו וחפצו בעבודת המטה, לכן, ממתין עד שבני-ישראל יבקשו על הגאולה, "ווי וואנט משיח נאו", ואז ממלא את בקשתם תיכף ומיד, ברגע כמימרא. וכן הוא בנידון-דידן – שהקב"ה ממתין שבני-ישראל יטענו ויאמרו שאינם מתפייסים בנחמת הנביאים, כפי שאמרו בדיבור בהפטרת שבת זו: "ותאמר ציון עזבני ה'", ואז מקבל הקב"ה את טענתם, ומנחמם בעצמו – "אנוכי אנוכי הוא מנחמכם".

והעיקר – שמהדיבור אודות "שבעה דנחמתא" נזכה לנחמה בפועל ממש, ובפשטות – גאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, בפועל ממש, למטה מעשרה טפחים. וכדברי אדמו"ר מהר"ש לאביו אדמו"ר הצמח צדק: "אידן ווילן האבן משיח'ן כפשוטו" [=יהודים רוצים את משיח כפשוטו]!...

וכאמור, תיכף ומיד, ברגע כמימרא, "משיח נאו", כך שסיום ההפטרות ד"שבעה דנחמתא" יהיה ביחד עם משיח צדקנו, שכן, גם אז יקראו בתורה ויאמרו את ההפטרה, ואדרבה – בתכלית השלימות, "כמצוות רצונך", כן תהיה לנו, במהרה בימינו ממש.

(מהתוועדות שבת-קודש פרשת עקב ה'תשמ"ה, 'התוועדויות' תשמ"ה כרך ד, עמ' 2781-2780 – בלתי מוגה)

הגאולה העתידה קשורה עם אדם כמשה רבנו

הגאולה העתידה תהיה באופן ד"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", וכשם שביציאת מצרים היתה הגאולה קשורה עם משה רבינו, מתן תורה וזמן הקץ דווקא, כך תהיה הגאולה העתידה קשורה עם אדם כמשה רבינו ("מיט א משה רבינו"), עם מתן-תורה דפנימיות התורה ועם זמן הקץ, וכמפורט סדר הדברים ברמב"ם הלכות מלכים, וכפי שהראו רבותינו נשיאינו בספרים (למי שהיה רק מוכן לראות...).

(מהתוועדות כ' במנחם-אב ה'תשי"ד – בלתי מוגה; תורת מנחם כרך יב, עמ' 159)