נושאים נוספים
	התקשרות גליון 781 - כל המדורים ברצף
	לימוד פנימיות התורה מציל ממגיפה רוחנית
	פינחס זה אליהו מבשר הגאולה
	המשורר צבי יאיר ז"ל
	פרשת פינחס
	"משה קיבל תורה מסיני"
	הערות לסידור / ריבוי קדישים וקדיש הגדול
	הלכות ומנהגי חב"ד

הערות לסידור החדש

בסידור 'תהלת ה'' החדש, המלא כמה מעלות טובות, יש מספר שינויים שמן הראוי לתת עליהם את הדעת¹:

א. ה'סליחות' לתענית ציבור סודרו בצורה נוחה לאומרן על סדר התפילה, כחלק מה'תחנון', והתועלת מכך רבה. אולם יש להעיר, שאם אומרים רק 'סליחות' בלי 'תחנון' (כשיש חתן וכיו"ב), התחלת הסליחות אז היא מ"א-ל ארך אפיים", על-פי המבואר במכתבו של הרבי (נדפס בראש הסליחות לצום גדליה ובספר המנהגים עמ' 52), שהטעם לאי אמירתו בדרך-כלל הוא: "כיוון שכבר אמרו בסדר התפלה", ומזה משמע שאם לא אמרוהו בסדר התפילה – יש לאומרו כחלק מהסליחות; דא עקא, שזה נשמט לגמרי בהוצאה החדשה.

ב. בזמן החורף הוצרכו יושבי אה"ק ת"ו לתפילות מרובות על ירידת גשמים, ובכל הסידורים, כולל סידורי 'תהלת ה'' הישנים (עמ' 380, צילום מסידור 'תורה אור', במהדורת תשמ"ז – עמ' 394), מופיעה לשם כך תפילת "ועננו" כתוספת ל'שומע תפילה', ואילו בהוצאה החדשה זה נשמט, וצ"ע. (וכן יש לעיין מה מקור הנוסח המופיע בסידורי 'תהלת ה''², שיש בו שינוי מהנוסח הנפוץ. וגם הסיומת שם: כי אתה שומע תפלת עמך ישראל ברחמים ³. העירני לזה הרה"ח ר' נבות שי' מיארה).

ג. בסידורים הישנים, קודם 'לא-ל אשר שבת', הובא משולחן ערוך אדמו"ר הזקן (סי' רפא ס"ב) שאם שכח לומר פיוט זה בתוך התפילה "נכון לאומרו אחר התפלה, הואיל והוא מדבר בשבח השבת", ובסידור החדש זה נשמט, כנראה היות ומצב זה לא שכיח כל-כך. אמנם, לכאורה, יש בהלכה זו משום הוראה על חביבות תפילה זו, כדי לעורר הלבבות לאומרה בכוונה יתרה. ואולי זה היה טעמו של מי שכן הביאו, וכעין מה שב'מחזור השלם' קודם 'המלך' מובא המעשה עם הרה"ק מקארלין זיע"א.

ד. מאידך, בערבית דליל שבת נוספו הלכות למי שהתחיל "אתה חונן" במקום "אתה קידשת". ויש להעיר שזה יכול לקרות בעיקר בהוצאה זו, כי 'אתה קידשת' אינו מופיע (כבעבר) מול העיניים, צמוד ל"הא-ל הקדוש", אלא צריך להפוך דף, ובינתיים מרחשות השפתיים את השגור בפה.

הרב יעקב וילהלם, ביתר עילית

ההערות לתגובה זו הן הערות המערכת.

____________________

1)    ראה מה שנלקט בנושא זה לאחרונה, בקובץ 'פרדס חב"ד' גיליון י"ט עמ' 67 ואילך.

2)    תפילה זו לא היתה בסידורים שנדפסו בחיי אדמו"ר הזקן, ונכנסה לסידורי-חב"ד רק לאחר-מכן. בסידורי 'תהלת ה'' הישנים נדפסה בצילום מסידור 'תורה אור'.

3)    שהוא סיום ברכת 'שומע תפילה' "מעין חתימה סמוך לחתימה" בנוסח אשכנז (ודווקא במקור הבקשה, טור או"ח סי' תקע"ט, שכידוע היה אשכנזי, מסיים "כי אתה שומע תפילת כל פה" כבנוסח ספרד). ואגב, כך מופיע בסידורי-חב"ד גם בסיום הבקשה 'ריבון העולמים' שאומרים בסוף קריאת- שמע על המיטה.

הערות בדין הריבוי בקדישים, קדיש הגדול ועוד.

ב'התקשרות' (גיליון תשנז) העיר הרב יוסף שמחה גינזבורג שליט"א הערות אחדות בדיני הקדיש, ואמרתי להעיר על דבריו:

א. כתבו הפוסקים שאין להרבות בקדישים שלא לצורך, כעין מה שיש למעט בברכות שאינן לצורך¹. ואף אדמו"ר הזקן אימץ שיטה זו בסידורו, וזה הנימוק שסידר לומר מזמור 'לדוד ה' אורי' תיכף אחר 'שיר של יום' בשחרית, ולאומרו במנחה לפני 'עלינו'².

והרב הנ"ל (ב'התקשרות' שם) כתב לעניין מי שהוא ש"ץ במקום שנהגו לומר 'שיר למעלות' וקדיש לפני 'עלינו' שבסוף תפילת ערבית, ש"אם אי אפשר 'לכבד' באמירה זו מישהו אחר, רשאי הש"ץ לומר . . כמנהג המקום". ולא הבנתי הכרעתו³, שהרי על כהאי-גוונא נקט אדמו"ר הזקן שלא להרבות בקדישים⁴. ואם הוראת הרב הנ"ל נאמרה כאשר יש חשש שתצמח מחלוקת מדילוגו קדיש ו'ברכו' הלז, והרי "גדול השלום" כו' – היה לו לפרט נימוקו זה.

וכל שכן שלא הבנתי ההוראה שציטט הרב ב.כ. (גיליון תשנ"ה) אודות 'חיוב' חסיד חב"ד המתפלל במניין לא-חב"די, ובמניין זה לא יוכל לומר משניות והקדיש שאחריהם, לכן יאמר הקדיש שלאחר 'שיר למעלות' הנ"ל וכה"ג – כדי שיספיק להשלים את מניין הקדישים לפי מנהגנו. דמכיוון שלפי מה שקבע אדמו"ר הזקן, הרי יש באמירת קדיש זה חשש של ריבוי בקדישים, אם כן לא יתכן להשלים מנין הקדישים לפי מנהג חב"ד באמירת קדיש שיש בו חשש לדעת אדמו"ר הזקן.

ב. ומדי דברי בעניין שלילת קדיש שלא לצורך, הנה על עת אמירת מזמור מ"ט בבית האבל ר"ל, שמעתי מפי הרב ר' זלמן שמעון דווארקין ז"ל, הרב דליובאוויטש-'770':

בשנת תשל"ד, כשהרש"ג – גיסו של כ"ק אדמו"ר – היה אבל ר"ל, הנה אחר 'עלינו' וקדיש-יתום אמרו מזמור מ"ט שבתהלים ואמר קדיש-יתום ושוב אמר משניות וקדיש-דרבנן. ואמרתי לו שמכיוון שהקדיש שלאחרי התהילים [מזמור מ"ט] הוא זהה לקדיש שלאחרי 'עלינו', מהראוי שלימוד המשניות והקדיש-דרבנן שלאחריו יתקיים בין [הקדיש שלאחרי] 'עלינו' לבין אמירת המזמור שבתהלים [כך שלא יהיו שני קדישים שווים הסמוכים זה לזה]. למחרת התפלל שם כ"ק אדמו"ר והורה גם כן כנ"ל. ע"כ דבריו.

דברים הללו הבאתי ב'סדור רבינו הזקן עם ציונים מקורות והערות' (עמ' קפט), והוספתי שכנראה האירועים הללו היו בתפילת המנחה. ואילו בשחרית ראוי לומר את מזמור מ"ט בהמשך ישיר לשיעור התהילים החודשי, ואחריו יאמר רק קדיש אחד על שניהם [וכן הורה הרבי באבלו בשנת תשכ"ה – 'תורת מנחם – מנחם ציון' ח"א עמ' 98 – הרב גינזבורג].

ברם לאחרונה הופיעה⁵ רשימה מימי השבעה אחרי פטירת הרבנית נחמה דינה ע"ה (טבת תשל"א), שאז הורה הרבי אשר "בין תהלים [שיעור התהלים היומי] וקאפיטל מ"ט, מפסיקים באמירת משניות בע"פ [?]". ואם כן הסדר בשחרית הוא דומה להנ"ל במנחה⁶.

ג. אמירת קדיש אחרי פסוקים מלוקטים – ב'התקשרות' שם הביא שאדה"ז סובר שאומרים קדיש אחרי אמירת 'מזמור', לא אחרי פסוקים מלוקטים⁷. ועל כן הוקשה לו אודות תפילת 'עלינו', שהפוסקים⁸ נימקו את ה'קדיש' הנאמר לאחריו דהיינו משום שיש בו פסוקים. ותקשי, הרי אין אנו אומרים קדיש אחר פסוקים מלוקטים?

ולעניות-דעתי יש לחלק בזה בין פסוקים מלוקטים גרידא לבין פסוקים שנשתלבו לתוך תפילה שלמה, שאז שפיר מקדישים בסיומה. תדע, הרי גם לאחרי תפילת העמידה אומרים קדיש, גם בערבית וגם בימים שאין אומרים בהם תחנונים. וגם אם נמצא פסוקים אחדים בתפילת העמידה, אבל בכל זאת הם רק פסוקים מלוקטים [לכאורה, סיבת תקנת הקדיש לאחר תפילת י"ח אינה משום הפסוקים שבה, אלא משום שהיא "מצווה בפני עצמה" (כלשון שו"ע אדה"ז נה,א) – הרב גינזבורג].

ה. 'קדיש הגדול' – עוד הביא ב'התקשרות' שם מ'הגהות [הרבי] לסדור רבינו הזקן'⁹ בשם ה'משנת חסידים'¹⁰ בשלילת אמירת האבל ר"ל את הקדיש הארוך, היינו נוסח 'לאחדתא לעלמא'. ויש להבהיר: א) הציטוט מהמשנת חסידים מביא הרבי שם מדברי הרד"ב קרסיק (בקונטרס 'סדר התקיעות'). אך מזה שציטטו הרבי אין הכרח דסבירא ליה למעשה כדבריו; ב) נוסח קדיש זה מופיע בסידור 'תורה אור' (עמ' 402), וללא כל הערה שאין נוהגים לאומרו; ג) ועיקר: לפי הרשום אודות פטירת הרבנית ביום כ"ב שבט תשמ"ח¹¹, הרי לאחר הקבורה וסתימת הגולל אמר הרבי 'צידוק הדין' והקדיש הגדול!

[ה'משנת חסידים' שם אינו מנמק התנגדותו הנחרצת לאמירת הקדיש בנוסח זה. אך יגיד עליו רעו, שבהמשך דבריו שם שולל הנוסח "תחת כנפי השכינה" (שבנוסח ההשכבה 'א-ל מלא רחמים' ודומיו), כי הוא מועיל רק לגר, ואילו לישראל הווי הורדה¹². ומסתבר לומר שגם בנוסח הקדיש הגדול ראה תיוהא¹³. וייתכן אפוא שבנוסח דידן תוקן החלק שעורר את התנגדותו].

הרב לוי יצחק ראסקין, מו"צ קהילת חב"ד לונדון

______________________

1)    כנסת הגדולה (או"ח סי' נה), הובא בבאר היטב (שם), וע"ש.

2)    ראה שער הכולל (פי"א סכ"ט); 'תורת מנחם-התוועדויות' (כרך כה עמ' 231).

3)    גם לא הבנתי מה שהשווה שם נידון זה לדין אמירת פסוקי 'והוא רחום' בין הקדיש ו'ברכו' בתחלת תפלת ערבית. והרי הדיון שם הוא בגלל ההפסק ואילו הנידון כאן הוא משום הריבוי בקדישים שלא לצורך.

4)    וראה 'תורת מנחם-התוועדויות' (כרך כט עמ' 41). ומה שבליל שבת אומרים גם בנוסח דידן מזמור תהלים ולאחריו קדיש ו'ברכו' – הרי מקור הדבר בקבלת האריז"ל (ראה הנסמן ב'סדור רבינו הזקן עם מקורות ציונים והערות', ע' ער ואילך).

5)    של הרב י.ד. אושפאל ע"ה (מח"ס דרכי חסד) - בקובץ 'מגדל אור' (לאס אנג'עלעס, תמוז תשס"ז, בעמ' 79).

6)    ב'יומן הקהל' של שנת תשמ"ח לא רשום איך נהג אז הרבי בזה.

7)    ומובן בזה הסדר שבס' 'דרכי חסד' (עמ' רעג), שלאחר 'צדוק הדין' יאמרו מזמור מ"ט ולאחריו הקדיש, אף שב'צדוק הדין' ישנם כמה פסוקים. אלא שאין מקדישים אחר פסוקים מלוקטים כי אם לאחר אמירת מזמור.

8)    דרכי משה או"ח סי' קלג, לבוש שם, ועוד.

9)    קה"ת נ.י. תשס"ז (עמ' סז סט"ז).

10)  מסכת גמילות חסדים פ"ג מ"א. [בלקוטי שיחות חכ"א עמ' 332 הערה 63 הביא שני לשונות מה'צמח צדק' אודות ספר זה: "והמ"ח לא העתיק רק דברי האריז"ל", ומאידך "ואפשר הוא מהאריז"ל", עיי"ש].

11)  'יומן הקהל' תשמ"ח (עמ' 161).

12)  טענה זו נגד נוסח 'תחת כנפי השכינה' כבר הביא השל"ה (מסכת שבועות – קצד ב). וכבר הצביעו על נוסח הפיוט של נעילה [כנראה - מסליחות ליום ג' של עשי"ת לנוסח פולין]: "יחביאנו צל ידו תחת כנפי השכינה" [ואכן ראיתי נוסחאות בהם שינו נוסח פיוט זה]. ובשער הכולל (פכ"ו ס"ו) הביא שנוסח "תחת כנפי השכינה" כן הוא בנוסח 'מנוחה נכונה' שבס' במעבר יבק [דף נח ב]. וכן הוא הנוסח בסדור תורה אור (עמ' 478). וע"ע שערי רחמים (ע"ס שערי אפרים) פ"י ס"ק לו; נחמו עמי (להרב משה צבי נאה) ע' קמ. ולהעיר עוד מ: ילקוט שמעוני (רות רמז תר"ב) כפי שהובא בחידושי אגדות מהר"ל (ע"ז יז ב ד"ה ובמדרש); פסיקתא דרב כהנא (דרוש 'ויקח אליהו' בסופו – ע' 46); רבינו מנוח (הל' שביתת עשור פ"ב ה"י); מרגלית הים לסנהדרין צז ב אות טו. ואכמ"ל.

13)  וראה 'התקשרות' גליון תרס"ח, שם הובאו נוסחאות שונות של קדיש זה ונימוקיהם (ומעניין אם אמר הרבי כנוסח שבסידור תורה אור – הנ"ל). ולהעיר שהנוסח "לאחדתא לעלמא" שמצטט המשנת חסידים אינו מופיע באחד מהנוסחאות שם.