קשר מיוחד של המשורר ואיש ההגות, יוצא הונגריה, שהתקרב לרבי * ילדי הכיתה שאותה לימד מבקרים עמו ב'יחידות' אצל הרבי שואלים את שאלותיהם * כתיבה עשירה רוויית חן ותחנונים במכתביו אל הרבי * ומענה אליו בפרסום ראשון: למה נמנע הרבי מלפעול נגד עישון סיגריות? * רשימה ראשונה
מאת הרב מרדכי מנשה לאופר
"עבדו צבי מאיר בן לאה גיטל"... – כך חתם הרב צבי-מאיר שטיינמץ, שהתפרסם בעולם כאחד מגדולי המשוררים החרדים, המכונה 'צבי יאיר', אלפי עמודים של מכתבים, דיווחים ופ"נים לרבי.
יהודי יוצא הונגריה זה דבק ברבי בשנות הנשיאות הראשונות, וכמעט כל צעד בחיים שעשה מאז היה מדווח לרבי. ברוב המקרים קיבל הדרכה והכוונה אישית, הן בעניינים גשמיים ופשיטא בעניינים רוחניים. הוא הִרבה לעסוק בעניינים רבים הקשורים לרבי, בכל התחומים, וזכה לשליחויות רבות. כאן נחשוף מעט מהקשר המיוחד, מדבקותו ומהתקשרותו, וכמו-כן מהקירובים וההתייחסויות שזכה להם.
"הרבי קיבל את תלמידינו בלבביות..."
ב'תורת מנחם' (תשט"ז, כרך יז, עמ' 31-29) התפרסמה "רשימת דברים מיום ה' פ' בלק ב'יחידות' לתלמידי הכיתה המסיימת בישיבת 'אהל משה'". מי שעמד מאחורי הביקור היה נשוא רשימתנו, ששימש מורה הכיתה. וכך מסופר ב'אהלנו', עלון ישיבת 'אהל משה', מחודש תמוז תשט"ז:
"ביום ה' חקת, ה' תמוז שעבר, נתקבלה הכיתה המסיימת אצל האדמו"ר מליובאוויטש, הרב מנחם מענדיל שניאורסאהן שליט"א. נכחו גם הרב חודיקוב, מנהל המרכז לענייני חינוך, והרב שטיינמץ, מורה הכתה. הרבי קיבל את תלמידינו בלבביות יתרה, טייל עמהם ארוכות בדברי תורה והשיב על שאלותיהם בהסברים מפורטים.
"התלמיד יהושע גולדברג פנה אל הרבי בשאלה בסוגיית 'החושב לשלוח יד בפיקדון'... תשובת הרבי: ... הרבי העיר, שבית-שמאי כאן לשיטתם בכמה-מקומות בש"ס, שהם מחשיבים את המחשבה כמעשה... [שאל] יעקב וולף: אם המחשבה היא יותר חזקה מהמעשה לבית שמאי, מדוע מועילה השבה למקומה הראשון... תשובת הרבי:... [שאלת] יהושע גולדברג: ... תשובת הרבי... צבי שופרסטיט שאל על עניין שני נונין ההפוכות בפרשת ויהי בנסוע, ויהושע גולדברג על ניקוד המלה 'בן' ביהושע בן נון. והם קיבלו ביאור מפורט.
"בסוף השיחה פנה הרבי אל התלמידים בדברים נכנסים אל הלב ועוררם להמשיך בלימוד התורה...".
צוטטו כאן בעיקר פרטים המעניקים תמונה של אותה 'יחידות', שככל הנראה נרשמה על-ידי הרב שטיינמץ בעצמו.
הכנות ל'יחידות'
כך, למשל, בגילוי-לב מוחלט פותח הרב שטיינמיץ את מכתבו לרבי מ"אור ליום ל"ה לעומר, תשט"ו, ברוקלין תע"א":
"אל כ"ק אדמו"ר שליט"א
"הנה הודיעני הרב חודיקוב שיחי' כי ישתדל לסדר בשבילי באור ליום ו' הבעל"ט כניסה אל פני כ"ק – לרגעים מספר.
"והואיל ו'הרבה מעות יש לי לרצות' – תנתן לי הרשות לבוא מקודם לכן בדברים שבכתב. שירחיבו את העתיד להצטמצם מתוך הכרח.
"זה זמן רב שהנני דוחה הכניסה ליחידות מעת לעת, מפני טעמים נפשיים וגשמיים. במובן הרוחני היתה לי ההרגשה כי הראות פני כ"ק, עליה לשמש בשבילי הפסק והתחלה כלומר נקודת מפנה. ולב יודע מרת נפשו, עד כמה עדיין לא הגעתי לידי ניתוק כפות רגלי מאדמת המציאות החומרית ומאבק הדרכים... ואומר לנפשי: עלייה לשעה שאין אחריה קיום ויציבות אולי כדאי לה שלא תבוא לעולם. כי קשה החורבן שאחרי הבניין מאילו לא נבנה כלל, מכיוון שבמקרה הראשון יש בו מיסורי הנפילה. אלו וכיוצא-באלו היו הרהורי בשטח הנפשי.
"והנה חשבתי, שאולי הטרדות הקשורות ברדיפה אחרי הפרנסה והמתיחות והדאגה התמידיות הן שמדבקות לעפר המציאות הגשמית רגלי. וזה כשנה קיוויתי לבקרים, שעוד מעט ואוכל לבשר לכ"ק שחל מפנה לטובה במצבי החומרי, שאולי יגרור אחריו גם הטבה במעמד הרוחני כי תוסרנה האמתלאות. אבל עבר קיץ, כלה חורף ועוד לא היתה בשורה בפי מוצאת. והנה יורשה נא לי לרשום בקצרה תולדות גלגולי בשנה שעברה..".
בסיום שני עמודים חותם: "בצאתי אבקש סליחת כ"ק על האריכי בדברים.
העבד לעבדי ד'".
אחד משיריו של צבי יאיר עם הגהותיו של הרבי בכתב ידו
משרת שליח-ציבור
במוצאי שבת קודש שבת נחמו תשט"ו מוסיף הרב שטיינמץ לכתוב לרבי, בהמשך לבקשת הרבי ב'יחידות' שהתקיימה בינתיים:
"אל כ"ק אדמו"ר שליט"א
"אחרי ההשתחוי' אל מול פני הקדש...
"הנה חיכיתי עד עבור ימי בין המצרים לבשרו מכל עניניי כציוויו ולבקש ברכת פה-קדשו על להבא...
"ראשית בדבר .. תחי'.. הניתוח עלה יפה וכאשר הנני נוסע ביום ב' הבא-עלינו-לטובה ולוקח את שלוש בנותיי תחיינה למחנה 'אמונה' למשך ד' שבועות להחלפת אויר וכוח, נא לברכן בברכת בריאות הגוף והנפש ובברכת צאתנו ובאנו לשלום...
"עוד זאת אודיעו, כי קבלתי משרת ש"ץ לימים הנוראים הבע"ל בבית כנסת חרדי נוסח ספרד בבורו-פארק. ויהי רצון שאהיה ראוי לכך כי הלא עוד שבעה שבועות לפני, ויש קונה עולמו וכו' ואולי זכות הצבור תסייעני.
"נא ונא לתמכני בתפלתו שאמצא חן ואצליח.. והיתה לי לרווחה בעזרת-ה'... עבדו המשתחווה בלב כמה".
אחד ממכתביו של צבי יאיר אל הרבי
רגעים ספורים בתכנית יומו של כ"ק...
אור לעשרה בטבת תשח"י כותב המשורר שוב אל הרבי, אחרי ההקדמה הבאה:
"הנה זה זמן רב, שרגש של אשמה אינו פוסק מלבי על לא כתבי לכ"ק, ואולם הסיבה העיקרית היא לא ח"ו התרשלות או שכחה כי הלא 'עיני ולבי שם כל הימים'... אלא שמטבעי הנני נוטה תמיד לעשיית הכנות רבות לפני גישתי לעצם מעשה חשוב, שאני משתדל שיצא מתחת ידי בצורה מתוקנת, ובתפסי מרובה לא אתפוס לדאבוני כלום.
"הסיבה השנייה שעיכבתני מכתיבה היא: העובדה ש'מעות יש לי לרצות' ואגרת קצרה תקצר מהכיל, ולהאריך מי יערב לבו, ביודעי עד כמה הרגעים ספורים בתכנית יומו של כ"ק ומפז הם יקרים, נתונים לצרכי הכלל".
אחרי "חסל סדר ההקדמה" מפרט את לבטיו ועשיותיו:
"הנה בענייני פרנסתי בכלל הוטב תודה לק-ל יתברך המצב... ולאט לאט אני מסלק החובות... ונותן גם לצדקה כפי מסת ידי ואקווה להעלות בקדש".
וכאן שואל הרב שטיינמץ שאלה מעניינת:
"האם נכון ורצוי להודיע לכ"ק אדמו"ר שליט"א על כל עסק ועסק לחוד?... האם רשאי אני להטריח על כ"ק לעיתים כה תכופות? או די בהזכרה כללית מזמן לזמן? נא להורני דרך הישרה בזה".
האם אפשר לחדש חידושים בפנימיות התורה
מכאן ואילך יזכיר הרב שטיינמץ מפעם בפעם, ואולי תכופות יותר, את שיעורי התורה שהוא לומד בעצמו ("ללמוד") ומלמד אחרים ("ללמד"). וכמו-כן מרשה לעצמו להזכיר מהגיגיו: "והנה במשך הלימוד עולים במוחי כמה פעמים כעין חידושים מתנוצצים...
"ולדוגמא אזכיר... והנה אני מסופק, אם נכון לחדש הערות כאלה... אפילו בנגלה דתורה ועל-אחת-כמה-וכמה בנסתרות ובפנימיות דתורה. אולם היוכל איש לבלום שערי לבו? נא להורני הדרך הנכונה בזה...".
בסיום המכתב הוא מזכיר "הבטחתי לבתי... לשאול מאת כ"ק שתי שאלות, ששאלה אותי ולא היתה בפי תשובה..." אחרי הפירוט נחתם המכתב: "ואחלה את פני קדשו לא להקפיד חס-ושלום על האריכי בדברים. כי תורה היא וללמוד אני צריך. אקווה אי"ה לכתוב לעתים יותר קרובות. עבדו המשתחווה אפים".
בהתוועדות שבת מברכים תמוז תשט"ו ניגש הרב שטיינמץ לרבי והזכיר בקצרה עניינים הדורשים ברכה בתחום הרפואי. בהמשך לברכת הרבי ("וקבלתי ברכתו להצלחה אמן-כן-יהי-רצון") בא בכתובים לבאר בפרטיות שני העניינים ולקבל עצת כ"ק בנוגע לביצוע ואופניו וזמנו.
בסיום המכתב הוא מתנצל:
"שמא חס-ושלום שאלתי שלא כעניין ואמרתי חס-ושלום דבר שלא כרצונו הקדוש ואת כ"ק הסליחה. כי תורה היא וללמוד אני צריך, והלא בו שמתי מבטחי שיורני בדרך הנכונה מעל למשברי המים הזדונים אשר כמעט שטפוני, לולי ד' אשר גבר חסדו עלי וינחני אל בית אדמו"ר להיות דבק לטוב וטפל לעבדי ד' וכולי האי ואולי יורה גם עלי... וגם ארוכתי תצמח".
מכתב של צבי יאיר אל הרבי ומענה הרבי בכתב ידו
הצעה לאסור את העישון
באחת ההזדמנויות כתב הרב שטיינמץ לרבי:
"בס"ד, אל כ"ק אדמו"ר שליט"א
"אחרי בקשת סליחה – הנני רוצף [=מצרף] בזה קטעי עתון בעניין סכנת העישון.
"ידוע, כי רבים מאנ"ש ובעיקר מתלמידי תומכי-תמימים והכולל ממשיכים לעשן הרבה שלכן אזרתי חלצי לעורר תשומת כבוד-קדושתו על זה.
"דיבור אחד של עצה – ועל-אחת-כמה-וכמה של הדרכה מכ"ק אדמו"ר שליט"א, בלי ספק ימעט המכשלה הזאת המכלה ממונם של ישראל ולדעת רופאים גם מחלישה בריאותם.
"עבדו המבקש סליחתו
"צבי מאיר בן גיטל
"נ.ב. יורשה נא לי לבשר שביום ש"ק שירה התוועדו כל המתפללים אחרי תפילת הבוקר בביהכנ"ס תפארת-ישראל ור' נחום חדש שיחי' והחתום-מעלה סיפרו מבעלי ההילולות די' וי"ג שבט".
מעניינת תשובת הרבי:
על הידיעה שבשולי המכתב כתב: "ת"ח ת"ח על הבשו"ט [=תשואת-חן ותשואת-חן על הבשורות-טובות]".
אבל בעניין העישון כותב הרבי:
קשה לי לקחת היזמה בכיו"ב [=בכיוצא-בזה] כיוון
1) שכמה וכמה מזקני החסידים מעשנים מכמה וכמה שנים והאדמו"רים לא אמרו להם דבר.
2) כמה מהאדמו"רים ידוע שעשנו וכו'
3) אאמו"ר [=אדוני אבי מורי ורבי] ז"ל עשן רבות בידיעת אדמו"ר [=מוהרש"ב] נ"ע כמובן ופשוט. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
