בתחילת פרשתנו הקב"ה מצווה את אהרון על הדלקת מנורת המקדש ומפרט את דיני ההדלקה. בסיום הציווי התורה מציינת כי כך נעשה – "ויעש כן אהרון". תוספת זו לכאורה מיותרת, שהלוא ברור כי אהרון יקיים את הציווי. מפרש רש"י: "להגיד שבחו של אהרון שלא שינה". כלומר, התורה משבחת את אהרון שקיים את הציווי בדיוק כפי שנצטווה, בלי שינוי כלשהו.
השבח הזה דורש הסבר. וכי למה יעלה על הדעת שאהרון ישנה מפרטי הדינים שנצטווה? אפילו יהודי פשוט, אם יקבל ציווי ישיר מהקב"ה, היה מציית ומקיימו לכל פרטיו ודקדוקיו, על-אחת-כמה-וכמה אהרון, הכוהן הגדול הראשון. מהו אפוא השבח "שלא שינה"?
כוונות עליונות
ההסבר הוא, שדווקא לאהרון היה קשה מאוד להיזהר ולא לשנות מכל הפרטים שציווה הקב"ה. כשהוא ניגש להעלות את הנרות, הוא ידע את הכוונות העליונות הטמונות בהדלקה. שבעת הנרות הם כנגד שבעת הסוגים בעם-ישראל. כשהוא הדליק את המנורה בבית-המקדש, הוא הדליק למעשה את כל הסוגים שבנשמות ישראל והצית בהן את אש האהבה לה'.
כשאדם שרוי בעולם רוחני עמוק ומופלא כל-כך, הוא עלול שלא לשים לב לפרטים 'קטנים' בעולם הזה הגשמי. וכי במה נחשב פרט קטן בהטבת הנרות ובהדלקתם לעומת הכוונה הרוחנית הקדושה והמופלאה; ועל כך התורה מעידה, שבכל-זאת אהרון "לא שינה" והקפיד להדליק את הנרות בדיוק כפי שנצטווה.
להביא את הסחורה
ברור שכאשר כיוון אהרון הכוהן את הכוונות העליונות, אין זאת שכיוון כוונות בלבד, אלא הוא אכן היה בעולמות עליונים טמירים. וכפי שמסופר על המגיד ממזריטש, שפעם אחת פגשו חבר ותיק, שאף הוא היה גאון ומקובל, ונהג להתפלל בכוונה, על-פי הקבלה, ושאל את המגיד מדוע תפילתו אורכת זמן רב כל-כך.
אותו חבר נהג לנסוע אחת בשנה ליריד הגדול בלייפציג. שאלו המגיד, למה לו לטרוח ולבטל תורה ולנסוע ליריד, הלוא אפשר לו לשבת בבית ולעבור במחשבה על כל התחנות שבדרך ועל כל פרטי היריד. השיב לו חברו: "הלוא אני צריך את הסחורה!". אמר לו המגיד, שגם ברוחניות, כדי 'להשיג את הסחורה', לא דיי לחשוב את הכוונות, אלא צריכים 'להיות שם', וזה דורש זמן.
התכלית כאן
זה אפוא שבחו הגדול של אהרון הכוהן, "שלא שינה". אף-על-פי שבשעת ההדלקה עמד בעולמות רוחניים עליונים ועשה שם את פרטי ההדלקה, בכל-זאת הקפיד לקיים את כל הפרטים גם בהדלקה הגשמית, במנורה הגשמית שבמשכן.
מכאן עלינו ללמוד שגם כאשר מתעלים לפסגות הרוחניות העליונות ביותר, צריכים לזכור כי התכלית היא להוריד את כל הדברים לעשייה הגשמית, כאן למטה, בעולם הזה הגשמי, שזו תכלית כל הבריאה – להפוך את העולם הגשמי שיהיה דירה לקב"ה.
(תורת מנחם כרך יח, עמ' 83. כרך כ, עמ' 231) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
