כאשר ציווה הקב"ה לפקוד את בני-ישראל, קבע כי יש לספור את כל מי שעומדים בשתי אמות-מידה – ראשית, "מבן עשרים שנה ומעלה", ושנית, "כל יוצא צבא בישראל"; כלומר, כל מי שראוי לשרת בצבא עם-ישראל.
התנאי השני דורש ביאור. באותו זמן לא היו בני-ישראל זקוקים ל'יוצאי צבא'. הם היו מוקפים בענני הכבוד, שהגנו עליהם מכל אוייב ואף הכשירו את הדרכים והרגו את המזיקים. לשם מה היה אז צורך ב'יוצאי צבא'?
הכול נתרפאו
המפרשים מסבירים ש'יוצא צבא' משמעותו – מי שראוי לשרת בצבא, היינו מי שאין בו מום. נמצא אפוא שבמִפְקד הזה היה דבר פלא: מספרם של בני-ישראל בני עשרים ומעלה היה שווה למספר ה'יוצאי צבא'. איך ייתכן שבתוך שש-מאות אלף בני-אדם לא יהיו בעלי-מום, שאינם כשירים לצאת בצבא?
הדבר נבע מכך שבשעת מתן-התורה נתרפאו כל החולים וכל בעלי-המום. מעמד הר-סיני הביא את עם-ישראל לידי שלמות רוחנית, ומכיוון שהרוחניות והגשמיות קשורות זו בזו, הביאה השלמות הרוחנית גם שלמות גשמית. שלמות זו נשתמרה גם שנה תמימה אחרי מעמד הר-סיני, כאשר התקיים המִפְקד שפרשתנו מספרת עליו.
התאמה מלאה
חז"ל אומרים שרמ"ח (248) האיברים הגשמיים הם כנגד רמ"ח מצוות עשה, ושס"ה (365) הגידים הם כנגד שס"ה מצוות לא-תעשה. מכאן הזיקה של הרוחניות והגשמיות. כאשר האדם עומד במצב רוחני שלם, הדבר מביא גם שלמות באיבריו הגשמיים.
אמנם יש זמנים של העלם והסתר, שבהם יכולה להיות אי-התאמה בין המצב הרוחני לגשמי. כך אפשר שיהיה האדם שלם ברוחניות, אך לא בגשמיות; או להפך – יהיה שלם בגשמיות אף-על-פי שמצבו הרוחני אינו תקין. זה מצב הנובע מירידת העולם על-ידי חטא, ואינו המצב הנכון, כפי שהוא מצד סדר הבריאה.
מניעת מלחמה
המצב השלם של בני-ישראל, שבא לידי ביטוי במִפְקד שנערך במדבר, הוא שהביא את פעולתם של ענני הכבוד. מכיוון שבני-ישראל היו 'יוצאי צבא', דבר המבטא את שלמותם הרוחנית, עטפו אותם ענני הכבוד והגנו עליהם מכל צרה.
וזה התפקיד האמיתי של 'יוצאי צבא' בישראל – למנוע מלכתחילה כל ניסיון של פגיעה בעם-ישראל, וכהבטחת הקב"ה: "פחדכם ומוראכם ייתן ה' אלוקיכם על פני כל הארץ". אכן, כך היה בימי משה – "קומה ה' ויפוצו אויביך". האויבים נפוצו מעצמם, לנוכח עוצמתו הרוחנית וקדושתו של עם-ישראל. זה הכוח המיוחד של יהודים, שכאשר הם עוסקים בתורה ועומדים במצב רוחני שלם, הם מפילים יראה ופחד על אומות-העולם, שמלכתחילה לא יעזו להתגרות בעם-ישראל.
(תורת מנחם כרך יא, עמ' 279) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
