מדוע אומרים שגם היהודים בארץ ישראל נמצאים בחושך כפול ומכופל?

ידוע פתגם הצמח-צדק שכאשר יהודי נמצא במקום מסויים, גם בחוץ-לארץ, עליו לעשות ממקום זה "ארץ ישראל" ("מאך דא ארץ ישראל") – מקום שהקב"ה ייהנה להביט עליו (על-דרך העניין ד"עיני ה' אלוקיך בה"), על-ידי זה שפועלים שמקום זה יהיה בבחינת "ארץ – שרצתה לעשות רצון קונה", היינו, שרואים בגלוי שישנו רצון וריצה ("רצתה" – מלשון רצון, ומלשון מרוצה) לעשות את רצון הקב"ה.

זאת אומרת: בכל מקום שבו נמצאים יהודים, פועלים הם שכל פעולה של יהודי, כל בית יהודי, וכל רחוב ועיר יהודיים – יהיו חדורים ברעיון ד"רצתה לעשות רצון קונה", היינו, שרואים במוחש ובגלוי שכל פעולה נעשית כדי למלא את שליחותו של הקב"ה.

ועניין זה נפעל על-ידי לימוד התורה – כי התורה מורה ליהודי כיצד להתנהג בחייו היום-יומיים על-פי רצונו של הקב"ה, שעל-ידי זה עושה הוא בכל מקום ומקום – "ארץ ישראל".

גם היהודים הנמצאים כבר בארץ-ישראל – נמצאים הם בחושך כפול ומכופל דזמן הגלות, שהרי בית-המקדש אינו בנוי, וכל המצוות התלויות בזמן שבית-המקדש היה קיים אינן שייכות עתה, החל מהמצווה דראיית "פני האדון ה'" כאשר היו עולים לרגל לבית-המקדש.

ואף-על-פי שבטוחים אנו "שייבנה בית-המקדש במהרה בימינו" – הרי פעולה זו צריכה להעשות על-ידי הקב"ה (שהוא נותן שליחות זו למשיח צדקנו), ובפועל רואים אנו ש"עדיין לא נושענו!" ואם כן, גם היהודים הנמצאים בארץ-הקודש שרויים בחושך כפול ומכופל דזמן הגלות!

ואדרבה: כאשר נמצאים בארץ-הקודש, בירושלים עיר הקודש, סמוך למקום "הר הבית", ורואים את ה"כותל המערבי", שריד בית מקדשנו – אזי מרגישים את חשכת הגלות יותר מאשר בחו"ל!

ומובן, שאין הכוונה בזה לפעול על יהודי נמיכות רוח ועצבות ח"ו, אלא הכוונה בזה היא – לעודד ולזרז את כל אחד ואחד מישראל לעשות את כל התלוי בו כדי לבטל את סיבת הגלות, שאז תבוא הגאולה העתידה, ויבנה בית המקדש:

סיבת הגלות היא – "מפני חטאינו גלינו מארצנו", ומובן, שכאשר מבטלים את סיבת הגלות ("חטאינו"), מתבטל בדרך ממילא גם המסובב – כללות עניין הגלות.

ולכן, כל פעולה טובה הנעשית על-ידי יהודי, במחשבה או בדיבור או במעשה – ממעטת ומחלישה את סיבת הגלות, וכאשר מצטרפים כמה וכמה פעולות טובות של כמה וכמה יהודים ביחד, מבטלים את כללות העניין ד"חטאינו", ועל-ידי זה מתבטל כללות עניין הגלות.

ועל-ידי זה זוכים לבניין בית-המקדש – העומד בנוי ומוכן למעלה, אלא שהקב"ה ממתין ומבקש מבני ישראל שיתנו לו את האפשרות (כביכול) להוריד ולהמשיך את בית-המקדש בפועל ממש, על-ידי טהרת ליבו של כל אחד ואחד מישראל, טהרת ארץ-ישראל, טהרת "הר הבית" – טהרה מעניינים שהם היפך רצון הקב"ה, על-ידי לימוד התורה וקיום המצוות בחיי היום-יום.

(כ"ב בסיוון תשמ"ב ל"מסיימות", 'תורת-מנחם – התוועדויות' תשמ"ב, כרך ג, עמ' 1662,1659 – בלתי מוגה)